מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן קיים השבוע ריאיון עומק ל"ניו יורק טיימס" והקדיש חלקים ארוכים לנעשה במזרח התיכון. בלינקן נשאל על הלחימה הנמשכת בעזה, נזכר בימים הראשונים של המלחמה שבהם הגיע לישראל ונחשף לטבח וגם סיפר על מערכת היחסים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בצל המגעים לעסקה.
"ב-6 באוקטובר עסקנו בנורמליזציה בין סעודיה וישראל. למעשה, הייתי אמור להגיע לסעודיה ולישראל ב-10 באוקטובר, מה שכמובן לא קרה", אמר בלינקן. "מטרת הנסיעה הייתה לדון בהקשר הפלסטיני של כל הסכם הנורמליזציה בין סעודיה ובין ישראל מתוך התפיסה שאם תהיה נורמליזציה, היא תסלול דרך גם להקמת מדינה פלסטינית".
בלינקן התייחס לביקורו בארץ, ימים לאחר ה-7 באוקטובר: "הזדעזעתי מהזוועות שראיתי שעלו על כל מה שניתן לדמיין, היינו נחושים אז לעשות הכול כדי לוודא ש-7 באוקטובר לא יקרה שוב. לצד זאת גם רצינו לוודא שהמלחמה לא תתפשט לחזיתות אחרות, כיוון שזה אומר עוד הרוגים ועוד הרס, ושהפעולות הישראליות בעזה ימשכו יותר זמן".
מזכיר המדינה האמריקני הדגיש שארה"ב גם פעלה במקביל להגן על תושבי הרצועה, ולאספקת הסיוע ההומניטרי הדרוש להם. "אנחנו עובדים על כל אחת מהחזיתות הללו כל יום מאז", הוסיף בלינקן. "כשזה מגיע להבטחה ש-7 באוקטובר לא יקרה שוב, אני חושב שאנחנו במקום טוב. ישראל הרסה את היכולות הצבאיות של חמאס".
בלינקן נשאל אם ישראל מפרה את דיני המלחמה בעזה, וענה: "אנחנו כידוע בדקנו וממשיכים לבדוק את זה לעומק. הוצאנו את הדוחות עם ההערכות שלנו". בהמשך תיאר את הפעולות שנקטה ארה"ב כבר בתחילת המלחמה והדגיש ש"החל מהיום הראשון ארה"ב עשתה הכול כדי שאנשים יקבלו את מה שהם צריכים כדי להסתדר".
הדיון בקריה ימים לאחר הטבח, והאיום
בלינקן תיאר את ביקורו הראשון לאחר הטבח בישראל, ואת הדיון שקיים עם צוותו במשך תשע שעות בקריה בתל אביב, יחד עם ראש הממשלה נתניהו. "התווכחנו במשך שעות על ההנחה הבסיסית שסיוע הומניטרי צריך להגיע לפלסטינים", אמר בלינקן. "אבל הוויכוח הזה נבע מכך שהחברה הישראלית באותם ימים הייתה בטראומה לחלוטין".
לדברי בלינקן, "לא היה מדובר רק בראש הממשלה או במנהיג מסוים בישראל. זו הייתה חברה שלמה שלא רצתה שסיוע יגיע לאף פלסטיני ברצועה. דנו שם במשך תשע שעות. ביידן היה אמור להגיע כמה ימים לאחר מכן. במהלך אותו וויכוח אמרתי לראש הממשלה שאני אתקשר לנשיא ואגיד לו שלא להגיע אם הסיוע לא יתחיל לזרום".
"התקשרתי לנשיא כדי לוודא שהוא מסכים עם זה, והוא הסכים לחלוטין. והגענו להסכמה שהסיוע יועבר בתחילה מרפיח ואז הרחבנו את זה לכרם שלום ומקומות נוספים", אמר בלינקן. בהמשך נשאל אם ישראל עומדת במחויבותה והוסיף: "בהקשר של סיוע הומניטרי היו תקופות שחשבנו שהם לא עושים מספיק, ולכן בתקופה האחרונה יחד עם שר ההגנה אוסטין לחצנו בחוזקה לנקוט פעולות נוספות".
לצד הביקורת, מזכיר המדינה האמריקני גם תקף נחרצות את העולם ששכח מהר מדי מה קרה ב-7 באוקטובר. "אחד הדברים שקצת הדהימו אותי לאורך כל הדרך היה שלמרות כל הביקורת המובנת מאליה על התנהלות ישראל בעזה, כמעט לא שמענו כלום מאף אחד מאז 7 באוקטובר על חמאס", אמר בלינקן. "למה לא הייתה אמירה בין-לאומית פה אחד שעל חמאס להוריד את נשקו, לשחרר את החטופים ולהיכנע?"
על עתיד הלחימה בעזה והמשא ומתן הנמשך אמר מזכיר המדינה האמריקני: "אנחנו ממשיכים להאמין שהדרך המהירה והיעילה ביותר היא הסכם שיביא להפסקת אש ולהשבת החטופים הביתה. שני המכשולים העיקריים לכך, והיינו מאוד קרובים בכמה הזדמנויות, וגם היום אנחנו מאוד קרובים, קשורים למה שמניע את חמאס".
ההסבר של בלינקן: אלו המכשולים במו"מ
"ראשית – בכל פעם שהייתה הסכמה בין ישראל וארה"ב, וכשהלחץ על ישראל גובר – חמאס נסוג מההסכמה להפסקת האש ולשחרור החטופים. ולכן יש פעמים שמה שאנחנו אומרים לישראל כשיש בינינו מחלוקות הוא אחד ומה שאנחנו אומרים או עושים בפומבי עשוי להיות אחר. במידה לא מבוטלת אנחנו עושים את זה כיוון שעם הפומביות הסיכויים לקדם הפסקת אש ועסקת חטופים מתרחקים יותר".
"שנית – חמאס נסוג (מהמשא ומתן) מתוך האמונה שיהיה עימות רחב יותר, שחיזבאללה יתקוף את ישראל, שאיראן וגורמים אחרים יתקפו את ישראל", המשיך בלינקן. "חמאס קיווה שישראל תהיה 'עסוקה' כך שהוא יוכל להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. אנחנו עבדנו קשה מאוד כדי להבטיח שזה לא יקרה".
בלינקן נשאל על מערכת היחסים עם נתניהו, ואם ראה בו כשותף למרות שנטען שטרפד את העסקה ביולי. "זה לא מדויק", הסביר מזכיר המדינה האמריקני. ואולם, הוא גם הבהיר שהיו מקרים שבהם ישראל נקטה פעולות שהקשו על המשא ומתן: "אבל היה רציונל לפעולות הללו". עוד הוא הוסיף כי חיסול מנהיג חמאס יחיא סינוואר פגע גם הוא במגעים: "פתאום אין אחד שמחליט, זה הרבה יותר קשה לחלץ ככה החלטה".
"נורמליזציה עם סעודיה? זה יכול לקרות מחר"
בלינקן נשאל גם אם הוא חשש שהוא עשוי להיתפס כמי "שמפקח על רצח עם" ושלל אותה: "אני מסתכל על העובדות ומסיק מהן מסקנות – והמסקנות שלי ברורות. אני חושב שגם בעקבות הסבל הנורא הזה – הטראומה של האוכלוסייה הישראלית, האוכלוסייה הפלסטינית ורבים אחרים – יש תקווה לעתיד שונה וטוב בהרבה".
"קודם כל צריך לסיים את המלחמה בעזה", הדגיש בלינקן. "אני מאמין שהיא תסתיים וכנראה פחות או יותר בתנאים שקבענו במתווה שהנשיא ביידן הציע ושזכה לתמיכה בעולם. שנית, צריך להבטיח שהתוכנית לאחרי המלחמה תתקיים, עבדנו עליה יחד עם מדינות נוספות באזור, בהן מדינות ערביות. אם לא תהיה לנו הזדמנות להתחיל ליישם את המתווה נעביר אותו לממשל טראמפ והם יחליטו אם להתקדם".
בנוסף, בלינקן אמר שהוא רואה עתיד לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה ומדינות אחרות. "עשינו את כל העבודה כדי להכין את התוכניות האלה. נורמליזציה עם סעודיה – זה יכול לקרות מחר על בסיס העבודה שעשינו, ההשקעה שלנו, ברגע שיהיה סיום למלחמה בעזה והסכמה על העתיד של הפלסטינים. אבל זה דורש החלטות קשות".