פרידריך מרץ, מנהיג מפלגת ה-CDU, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, צפוי להיות קנצלר גרמניה הבא – בעקבות הניצחון של מפלגתו בבחירות אתמול (ראשון). הבוקר הודיעה לשכת ראש הממשלה על שיחת טלפון בין מרץ ונתניהו, ובהודעה צוין כי מרץ הזמין את נתניהו לבקר בגרמניה – בניגוד גמור לצו המעצר הבין-לאומי התלוי נגד נתניהו.
מפלגתו של מרץ, תומך ישראל מובהק, הפכה למפלגה הגדולה ביותר בגרמניה עם 29% מהקולות. שנייה הגיעה מפלגת הימין הקיצוני AfD, שרשמה הישג שיא והכפילה את כוחה – עם כ-20% מהקולות. מפלגתו של הקנצלר היוצא אולף שולץ, הסוציאל-דמוקרטים (SPD), רשמה את הנתון הגרוע ביותר מאז איחוד גרמניה עם 16% בלבד, והיא תהיה המפלגה השלישית בגודלה בגרמניה.
בעקבות כישלונה של מפלגת השמאל BSW לחצות את אחוז החסימה בגובה 5%, ניצלה גרמניה מטלטלה פוליטית אדירה – ונסללה הדרך להקמת קואליציה מתונה של שתי מפלגות בלבד – ה-CDU בראשות מרץ וה-SPD בראשות שולץ. מרץ הדגיש אתמול באופן מפורש כי לא יסכים לנהל משא ומתן קואליציוני עם מפלגת ה-AfD, ששיתוף פעולה איתה נחשב טאבו חמור בפוליטיקה הגרמנית.
תומך ישראל – ויריב של אנגלה מרקל
פרידריך מרץ בן ה-69 מגיע לאחר קריירה פוליטית שידעה עליות ומורדות היסטוריים. כבר כנער הוא המשיך את דרכו של אביו במפלגה הנוצרית-דמוקרטית, והתקדם במעלה הסולם הפוליטי. בתחילת שנות האלפיים עזב את הפוליטיקה והמפלגה לאחר שנדחק על ידי מרקל, שהייתה בשיאה של הצמיחה הפוליטית שלה. מאז הוא טיפח קריירה של עורך דין מצליח בשוק הפרטי, ועסק באימוני טיס.
הוא נולד בעיר ברילון במערב גרמניה למשפחה שמרנית-קתולית – וחזר לפוליטיקה הגרמנית רק בשנת 2018, בעקבות פרישתה של מרקל. בכלי תקשורת במערב תיארו אותו כ"שמרן מערב גרמני קלאסי". בחודש אוקטובר 2024 הוא מתח ביקורת חריפה על הממשלה הגרמנית בראשות שולץ בעקבות הדיווחים כי היא עצרה ועיכבה משלוחי נשק לישראל.
"במשך שבועות וחודשים, הממשלה הפדרלית סירבה להעניק רישיונות יצוא לתחמושת ואפילו חלקי חילוף לטנקים", אמר מרץ על הפרשה במהלך דיון בבונדסטאג. "אנו ערים לכמה מקרים ספציפיים שבהם הממשלה עצרה את אישור הציוד והסיוע שישראל זקוקה לו בדחיפות כדי להגן על עצמה".
המשימה של מרץ: להוביל את גרמניה בשעת משבר
"אעבוד להקמת ממשלה בהקדם האפשרי", אמר אמש מרץ לאחר קבלת תוצאות המדגמים. האתגרים הגדולים של גרמניה נעים בין משבר והאטה כלכלית חמורים, לבין סוגיית ההגירה הבוערת – ועד ההתמודדות עם ניסיונות ההשפעה הרוסית והיחסים עם ארה"ב בעידן טראמפ ובהסדרים הביטחוניים החדשים שיקומו עם הסיום המיוחל של המלחמה באוקראינה.
בתחום הכלכלי, מרץ תומך בהפחתת רגולציה ובהגדלת ההשקעות הממשלתיות לטיפול בכלכלה המואטת של גרמניה. הוא יצטרך לאזן את סדר העדיפויות הכלכלי שלו בין יוקר המחיה ההולך ומחריף, שמכביד את הנטל על האזרחים, ובין ההוצאות הממשלתיות – דווקא בתקופה שבה יש דרישה גדולה להעלות מאוד את שיעור ההוצאה על צבא וביטחון.
במדיניות החוץ, מרץ צפוי להביא לשינוי דרסטי, אם לשפוט לפי התבטאויותיו האחרונות. רק ביום שישי הצהיר כי הוא לא סומך על טראמפ שיהיה מחויב לסעיף 5 באמנת ברית נאט"ו (הסעיף הקובע הגנה הדדית של חברות הברית במקרה שאחת החברות מותקפת), ואמר כי על אירופה לקדם מדיניות ביטחון עצמאית, שאינה תלויה בארה"ב. הוא אף אמר כי יבדוק אם בריטניה וצרפת, שתי המעצמות הגרעיניות ביבשת, יסכימו לכלול את גרמניה תחת המטריה הגרעינית שלהן, על רקע החשש לעימות עתידי מול רוסיה.
מרץ תומך בעמדתה של אוקראינה במלחמה נגד רוסיה, ותומך בהמשך הסיוע הביטחוני לקייב. מפלגת ה-BSW מהשמאל, שלא עברה את אחוז החסימה, וכמובן מפלגת AfD, מתנגדות לשם השוואה להמשך התמיכה הביטחונית באוקראינה.
הסוגיה הבוערת ביותר – והעימות הפוליטי המסתמן
בתחום ההגירה, מרץ נחוש לקדם שינוי של ממש במדיניות הנוכחית, ועל כך הוא צפוי לעימותים ומאבקים עם מפלגתו של הקנצלר היוצא שולץ, שתי המפלגות שצפויות להקים את הממשלה הבאה. מרץ ניסה לקדם בשבועות האחרונים מדיניות מחמירה בנוגע לבקרת הגבולות, ולבלימת כניסתם של גורמים שעלולים להיות מעורבים בטרור.
מפלגתו של שולץ התנגדה לגישה של מרץ, והדגישה כי מדובר בעבירה על חוקי האיחוד האירופי שדוגל במתווה של גבולות פתוחים וחופשיים. השיא בעימות בין שולץ ומרץ הגיע כשמרץ נשען על קולות ה-AfD כדי לנסות ולקדם חקיקה בנושא – ופגע ב"חומת האש" – הטאבו על מפלגת הימין הקיצוני. על כך ספג מרץ ביקורת חריפה גם מאנגלה מרקל, אשת מפלגתו לשעבר, שלא רגילה להתערב בנעשה בפוליטיקה הגרמנית היום-יומית.
סוגיית ההגירה צפויה לעמוד במרכז שיח היום בגרמניה, לפחות בחודשים הקרובים, בייחוד על רקע שורה של פיגועי טרור ומעשי אלימות של מהגרים מוסלמים בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל בשבועות האחרונים. מרבית הציבור בגרמניה מצפה שמרץ ושולץ ידעו להתעלות על המחלוקות ולייצר ממשלה יציבה לגרמניה, וחוששים כי הם ייכשלו לעשות זאת – בבחירות הבאות הימין והשמאל הקיצוני יתחזקו הרבה יותר, והפעם הם אלה שינסו להרכיב את הממשלה הבאה.
תגובות