ביום חמישי שעבר העבירה העצרת הכללית של האו"ם ברוב גדול החלטה שהיא תגובה ישירה לחקיקה שהעבירה הכנסת בסוף חודש אוקטובר, הקוראת להתנתקות מאונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לצד ראש אונר"א פיליפ לזריני, מנהלים מאבק משותף, נגד החקיקה הישראלית.
טענתם היא שאין תחליף לסיוע ההומניטרי, בשירותי החינוך והבריאות שמעניקה הסוכנות לתושבים הפלסטינים בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים, וכי הסוכנות עברה רפורמה ופיטרה את עובדיה שהיו מעורבים בטבח 7 באוקטובר. לפי ההחלטה, בית הדין הבין-לאומי יתבקש לבחון את הסוגיה על המחויבויות של מדינת ישראל ביחס לנוכחות ולפעילות של האו"ם, של ארגונים בין-לאומיים נוספים בשטחים הכבושים וביחס אליהם.
מזכ"ל האו"ם העביר את הבקשה לבית הדין הבין-לאומי כבקשה דחופה, ולפני זמן מה פרסם נשיא בית הדין, השופט נוואף סלאם, שלא רק שהבקשה התקבלה - אלא פרסם גם לוח זמנים מהיר וקצר לכל המדינות החברות באו"ם ולארגונים הבין-לאומיים להגיש את טענותיהם במכתב עד סוף חודש פברואר 2025.
בהחלטה, שיזמה נורווגיה, תמכו 132 מדינות, בהן גם כמה מידידותיה הקרובות של ישראל - גרמניה, בריטניה ואיטליה, מה שמעיד על התנגדות גורפת בקרב מרבית מדינות העולם לחקיקה שעברה בכנסת.
איך עובדת חוות דעת מייעצת?
- לאחר הגשת הבקשות, שככל הנראה יגישו עשרות מדינות וארגונים בינ"ל, יפתח שלב טיעונים של בעד ונגד
- התיק ידון בפני כ-15 שופטים בין-לאומיים, בראשותו של הנשיא סלאם, יליד לבנון
- בניגוד לתיק שמנהלת דרום אפריקה נגד ישראל - לישראל אין הזכות להוסיף שופט מטעמה על מנת שיסביר את המצב עמו ישראל מתמודדת טוב יותר
בישראל עוד לא הוחלט האם לשתף פעולה עם ההליך המשפטי החדש. יש לציין שזו אינה הפעם הראשונה בה מוגשת בקשה לחוות דעת משפטית מייעצת בסוגיה שבה מעורבת ישראל, אך מאז ומתמיד ישראל החרימה הליכים מסוג זה.
התארכות המלחמה, הוויכוח בין ישראל לקהילה הבין-לאומית סביב המצב ההומניטרי ברצועת עזה וטענות, שלא הוכחו, לשימוש בהרעבה כנשק, גורמים לכך שסיכוייה של ישראל לקבל תוצאה סבירה מבחינתה בתיק הזה אינם גבוהים. החקיקה בכנסת, שעברה ברוב גדול וקוראת להתנתקות מאונר"א ובפועל תוביל לסגירת פעילות סוכנות הסיוע לפליטים פלסטינים, תקשה עוד יותר על ישראל "לזכות" בתיק החדש שנפתח נגדה.
אין ספק שאונר"א הרוויחה ביושר במהלך חודשי המלחמה את התיעוב והסלידה שחש הציבור הישראלי כלפיה. צה"ל והשב"כ חשפו פעם אחר פעם כיצד חמאס נטמע בארגון וניצל את תשתיותיו לתועלתו. העולם אף הביע זעזוע לאחר שישראל חשפה שכמה מעובדי סוכנות הסיוע הם לא רק פעילי חמאס, אלא חלקם אף השתתף בטבח 7 באוקטובר. מדינות רבות השעו את המימון לסוכנות הסיוע, אך חלקן חידשו אותו אחרי שאונר"א טענה שננקטו צעדי למנוע הישנות המקרים.
הרכב השופטים שידון בתיק החדש הוא אותו אחד שדן בטענות לרצח עם, כשגם שם נמצאת במוקד הסוגיה ההומניטרית, והדבר ישפיע ללא ספק גם על בית הדין השני, ה-ICC, שם מתנהל משפט נוסף נגד ישראל ובו הוצאו צווי מעצר בין-לאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בין היתר בגין הפרות של הדין ההומניטרי.
בית הדין יקבע בחוות הדעת האם ישראל מחויבת לאפשר את נוכחותו ופעילות של ארגון בין-לאומי כזה או אחר בשטחה - ואת תשובתו ניתן כבר לנחש מראש. נדרש היה מישראל לפעול בסוגיית אונר"א בצורה חכמה יותר ולא לגרור את המדינה לתיק משפטי נוסף בבית המשפט הבין-לאומי, שתוצאותיו ידועות מראש ורק עשוי לפגוע עוד יותר בתדמיתה, בנוסף לסנקציות שעשויות להיות מוטלות על ידי הקהילה הבין-לאומית.