יומיים אחרי הפרעות שהתרחשו בליל שישי נגד אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם והאוהדים עדיין מתקשים לעכל את ההתנהלות של משטרת אמסטרדם באירועים הקשים. רבים מהאוהדים מספרים שהשוטרים שנכחו באזור לא הצליחו להתמודד עם ההמון שרדף אחרי האוהדים, ושבמקומות מסוימים, בכלל לא הייתה משטרה, וגרוע מזה, כמה אוהדים אף סיפרו שהשוטרים הצטרפו לאלימות כלפיהם והכו אותם ושבתוך ניידות היו סטיקרים של "שחרור פלסטין".
אריאל שנכח במקום, יצא עם חברו מהרכבת בסיום המשחק. הם נתקלו במהגר עם דגל פלסטין שצעק לעברם אך התעלמו ממנו והגיעו לכיכר המרכזית בדרך למלון שלהם. בכיכר חיכו להם אלפי מוסלמים שצעקו לעברם וקיללו אותם ולאחר כמה דקות, ההמון החל לרוץ אחריהם ואחרי שאר האוהדים.
באחת הפניות אריאל וחברו הבחינו בשוטרים שעמדו בצד הרחוב. הם ניגשו אליהם וביקשו עזרה אך במקום לעזור להם, השוטר הכה באריאל עם האלה שהייתה בידו. "השוטרים צעקו עלינו והשוטר דפק בי עם האלה שהייתה בידו ופוצץ לי את הרגל. הרגל החליפה צבעים. הוא ניסה לתת לי עוד מכה ולתקוף אותי אך הצלחתי לברוח משם", נזכר אריאל בשיחה שקיים עם N12. "המשכנו לברוח והמהגרים המשיכו לרדוף אחרינו ותקפו אותנו. בחברים שלי בעטו ונתנו להם אגרופים. המשטרה לא הייתה שם ולא עשתה כלום. היינו צריכים להגן על עצמנו לבד. רק אחרי שהכול התפוצץ בתקשורת הם ליוו אותנו מהמלון לשדה התעופה וניסו לתת לנו תחושת בטחון. בסך הכול ביקשתי מהשוטר עזרה והוא הכה אותי", מסכם אריאל.
יהלי אליאסי, בן ה-14 וחצי, נסע עם אחיו וסבו למשחק באמסטרדם וגם שלושתם נתקלו בהמון הזועם מחוץ לרכבת אחרי המשחק. "לאחר שחצינו את הכביש לכיוון המלון, נזרק לעברנו חזיז שנפל למים וגרם לרעש חזק מאוד. חזרנו לאחור וראינו את האוהדים של ה'פנאטיקס'. התלווינו אליהם ותוך כדי זרקו עלינו חזיזים כמעט כל חצי דקה, לצד קללות שעפו לעברינו באופן בלתי פוסק", סיפר יהלי.
"בדרך למלון, נתקלנו בגוף של מיטה ולקחנו משם מקלות להגנה עצמית בלבד", הוסיף. "לאחר כמה דקות הגענו לנקודה קרובה למלון והאוהדים של ה'פנאטיקס' הלכו לכיוון אחר אז רצנו לכיוון המלון עם המקלות בידינו. פתאום הגיעו 2 ניידות ובהן שוטרים סמויים שהתכוונו לעצור אותנו. הם אמרו לנו לשכב על הרצפה, ולהניח את המקלות והחלו לבעוט בנו. לי בעטו ביד, לסבא שלי בעטו ברגל ואח שלי הקטן התחיל לבכות מפחד".
השלושה ניסו להסביר לשוטרים שהם לקחו את המקלות רק כדי להגן על עצמם בדרך למלון, "אחד השוטרים התחשב במצב שלנו וביקש מהשוטרים האחרים לקחת אותנו למלון. הם הסכימו אבל מיד כשעלינו לניידת הופתענו לראות סטיקרים של 'שחרור פלסטין נגד ישראל'. בסוף הצלחנו להגיע למלון אך במשך כל הלילה שמענו בומים, צעקות ומהגרים מתחת לחלון שלנו", סיפר יהלי.
גם דניאל נסע עם חבריו למשחק ומתאר את הדקות הקריטיות בהתמודדות מול ההמון שניסה לפגוע בהם ואת אוזלת היד של המשטרה. "כבר ברכבת היו חבורות של ערבים שניסו להתגרות בנו, עישנו סיגריות בכוונה עלינו וניסו ליצור ויכוחים אך לא נפלנו לזה והתעלמנו", הוא נזכר.
"מאותו רגע שעלינו מהמדרגות לרחוב כבר ראינו קבוצות של 5-10 אנשים בכל פינה בכל מעבר או רחוב. המשכנו ללכת לכיוון הכיכר המרכזית, שם כל המלונות ובאמצע הדרך כבר התחילו יריקות וקללות לכיווננו, 'שרמוטה, יהודי מניאק', ואז פתאום התחילו לבעוט באנשים. כולם התחילו לרוץ. תוך כדי נפלנו על הרצפה. איך שקמתי, קיבלתי מאחד המהגרים 2 בעיטות". דניאל ועוד 50 אוהדים שהיו איתו רצו לכיוון ה-KFC ונעלו שם את הדלתות עד שהגיעה המשטרה. "גם כשהשוטרים הגיעו הם עדיין המשיכו לקלל אותנו והשוטרים פשוט עמדו שם ולא עשו כלום. הסתכלנו לכל פינה, ובכל מקום חיכו קבוצות עם מקלות קסדות וסכינים"
האוהדים המפוחדים נשארו במסעדה כשעוד ועוד אוהדים שנפצעו מהאלימות הגיעו לשם גם. "רק לאחר 40 דקות בערך הגיעו עוד שוטרים ופינו אותנו לכיכר דאם הראשית וחיכינו שם איזה שעה וחצי עד שהתחילו לפנות אותנו למלונות, אבל גם אז המשיכה האלימות כלפינו והמשטרה לא עשתה כלום. היה להם רעל בעיניים", סיכם דניאל.