הרשות השופטת באיראן הודיעה אתמול (שלישי) כי החליטה לשחרר את הצעירה אהו דריאיי, שהתפשטה באוניברסיטה באיראן לפני כשבועיים, ללא משפט וללא עונש. לטענת הרשות השופטת, דריאיי סיימה טיפול שניתן לה, לאחר שנטען כי אינה יציבה נפשית.
סיפורה של אהו דריאיי פורסם בתחילת החודש לאחר שהופץ תיעוד שלה מסירה את כיסוי הראש ובגדיה באוניברסיטת אזאד בטהראן. על פי הדיווחים שפורסמו בנושא, היא החליטה להתפשט לאחר שסבלה מהטרדות מאנשי הביטחון במקום, ונטען כי הדבר נעשה במחאה על חוקי החיג'אב המחמירים במדינה.
מהרגע הראשון קידמו באיראן את הטענה כי היא אינה יציבה מבחינה נפשית, ובהמשך לכך נזהרו שלא להתבטא בחומרה נגדה, ולבסוף גם לא להעמיד אותה לדין. סביר כי בטהראן חששו שפגיעה בדריאיי על רקע המקרה הזה עלול להצית מחדש גלי מחאה במדינה, בדומה למחאת החיג'אב שפרצה לאחר הרצח של מהסא אמיני בספטמבר 2022.
לוחם האופוזיציה האיראני שצנח אל מותו
בניו יורק טיימס פרסמו הבוקר את סיפורו של קיאנוש סנג'ארי, פעיל אופוזיציה איראני בולט בן 42. במשך שני עשורים הוא נעצר פעמים רבות על ידי המשטר בטהראן, ונכנס ויצא מבתי מעצר, ואף אושפז במרכז רפואי לבריאות הנפש - עדות נוספת לשימוש שעושה משטר האייתוללות בתירוץ הנפשי נגד מתנגדיו.
"במשך שני עשורים השליכו אותו לכלא פעם אחר פעם, אבל ככל שאיראן ניסתה להשתיק אותו יותר - כך הוא נעשה יותר קולני", נכתב עליו. "אדם גבוה ורזה המוכר בשל החליפות הכהות והעניבות המפוספסות שלו, הוא שחזר את הזוועות שהוא חווה בראיונות ובסרטונים שהוא פרסם ברשתות החברתיות", נכתב.
"הרפובליקה האיסלאמית הרסה את ימי צעירותי, כפי שהיא עשתה למיליונים אחרים", סיפר סנג'ארי, שהיה לעיתונאי וסופר מוכר בתחום זכויות האדם. "ימים שהיו יכולים להיות מלאים בתשוקה, אושר ומתיקות - הועברו בבתי הכלא, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לגופי ולנפשי".
ביום רביעי בשבוע שעבר סנג'ארי צנח אל מותו מגג אחד הבניינים בלב טהראן. שעות לפני כן הוא הודיע שהוא מתכוון להתאבד כצעד אחרון של מחאה - אם ממשלת איראן לא תשחרר ארבעה אסירים פוליטיים שנעצרו.
הידיעות על מותו זעזעו את האזרחים באיראן. רבים אמרו שככל הנראה הטראומה הגדולה שנטבעה בו בעקבות שנים ארוכות של התעללות מצד המשטר ככל הנראה הובילו אותו בסופו של דבר להתאבדות. על פי הדיווח בניו יורק טיימס, רבים באיראן הזדעזעו ממותו - בשילוב הדינמיקה שקדמה להתאבדות, עם רצף של הודעות אובדניות שפרסם ברשתות החברתיות בשבוע שקדם לכך. בניו יורק טיימס נכתב: המוות שלו מהדהד לרבים את הסוגיה של הנזק וההשפעות של הטראומה הפוליטית הקשה של מתנגדי המשטר באיראן, שלעתים אינו נראה ונמשך לאורך זמן ממושך.