צבא אוקראינה מתמודד עם מצוקת כוח אדם חמורה - מה שבמידה רבה גורם לו להפסדים חסרי תקדים בשדה הקרב. במקביל לקושי לגייס לוחמים חדשים, צבא אוקראינה מתמודד גם עם בעיית עריקות אדירה. במהלך עשרת החודשים הראשונים של שנת 2024 ערקו משורות צבא אוקראינה יותר לוחמים משערקו בכל שנות 2023-2022.

במקרה קיצון אחד, בחודש אוקטובר, ערקו מאות לוחמים אוקראינים מחזית הלחימה בעיירה וולדאר במחוז דונייצק במזרח אוקראינה, כך לפי דיווח בפייננשל טיימס. אותם לוחמים חזרו לבתיהם במחוז מיקולאייב, וחלק מהם פתחו במחאה גדולה על התנאים הירודים לטענתם שניתנו להם, ודרשו להגדיל את האימונים והנשק שהם קיבלו.

"הגענו לוולדאר רק עם נשקים אישיים", סיפר קצין מחטיבה 123 בצבא אוקראינה. "אמרו לנו שיהיו לנו שם 150 טנקים, אבל היו רק 20, ולא היה שום דבר שיגן עלינו. חלק ממאות העריקים בחטיבה 123 בוולדאר חזרו כבר ללחימה, אבל חלק נעצרו וממתינים למשפט.

נשיא אוקראינה זלנסקי (צילום: רויטרס)
נשיא אוקראינה זלנסקי | צילום: רויטרס

התביעה הכללית באוקראינה פתחה בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2024 כ-60 אלף תיקים נגד חיילים שנטשו את עמדותיהם וערקו - יותר מפי שניים ממספר התיקים שנפתחו בנושא ב-2022 ו-2023 יחד. מי שיורשע בעבירות של עריקות - צפוי לעונש של עד 12 שנות מאסר.

גברים בגיל גיוס באוקראינה מנועים מלעזוב את המדינה. בעוד שחלק נמלטים ממנה בניגוד לחוק, אחרים בוחרים בדרך פעולה שונה. הם מתגייסים לצבא, ומצליחים לצאת למחנה אימונים במדינה זרה, לרוב פולין, ושם הם מצליחים להימלט ולערוק למדינה אחרת. מהדיווח עולה כי בכל חודש בממוצע עורקים כ-12 חיילים אוקראינים שנמצאים במחנות אימונים בחו"ל.

טראמפ בפגישה עם זלנסקי, ספטמבר 2024 (צילום: רויטרס)
טראמפ בפגישה עם זלנסקי, ספטמבר 2024 | צילום: רויטרס

הקושי הגדול של צבא אוקראינה לרענן את שורותיו מביא למצב שכוחות רבים "נתקעים" בחזית, ובמשך תקופה ארוכה מאוד לא זוכים לחילוף. אותו קצין מחטיבה 123 בוולדאר סיפר לפייננשל טיימס כי במהלך קרוב לשלוש שנות מלחמה - היחידה שלו לא זכתה לחילוף בקו אפילו פעם אחת.

חיילים אוקראינים רבים חשפו כי הם מותשים, מתוסכלים ונאבקים עם בעיות נפשיות קשות. הם מתחו ביקורת על העובדה שמצד אחד מרבית אזרחי אוקראינה אינם מוכנים להתפשר בתנאים לסיום המלחמה, אולם מנגד הם בעצמם לא מוכנים להילחם. 

כוחות צבא אוקראינה (צילום: רויטרס)
כוחות צבא אוקראינה | צילום: רויטרס

צבא רוסיה מצליח לגייס מדי חודש יותר מ-30 אלף חיילים חדשים, ונעזר גם בסיוע מצבא צפון קוריאה וכוחות זרים נוספים - ובכך מצליח במידה סבירה לחפות על אבדות אדירות בשדה הקרב. באוקראינה, מנגד, יש קושי גדול הרבה יותר לגייס לוחמים חדשים. הרשויות באוקראינה הציבו יעד של גיוס של 160 אלף חיילים חדשים בשלושת החודשים הבאים, אך ניכר כי המהלך צפוי לכישלון.

ברשתות החברתיות באוקראינה מופיעים לעיתים קרובות תמונות ותיעודים של קציני גיוס מקומיים שרודפים פיזית אחרי אזרחים צעירים, בניסיון לתפוס אותם ולגייס אותם. יותר מכול, סרטונים אלה מעידים על ההיענות הנמוכה של אזרחי אוקראינה להצטרף לצבא במלחמה קשה ועקובה מדם.

בתקופה האחרונה החל ממשל ביידן להפעיל לחצים כבדים על זלנסקי לשנות את חוקי הגיוס באוקראינה - ולגייס גברים החל מגיל 18. החוק באוקראינה מאפשר לגייס רק גברים החל מגיל 25, מתוך מחשבה עתידית לשמור על חלק מבני הדור הצעיר ולא להטיל את כולם לשדה הקרב.

בוושינגטון פוסט דווח אתמול כי מצד אחד ממשל ביידן פועל להגברת קצב החימושים ואספקת הנשק לאוקראינה, אך מנגד בוושינגטון זועמים על קייב ומתוסכלים ממדיניותה בתחום הגיוס. בממשל ביידן זועמים על זלנסקי וממשלתו שמסרבים להוריד את גיל הגיוס מ-25 ל-18, אך בקייב מסרבים. בארה"ב הבהירו כי הם מעריכים שהתוכנית לגיוס 160 אלף חיילים אינה מספיקה. 

כוחות צבא אוקראינה (צילום: רויטרס)
כוחות צבא אוקראינה | צילום: רויטרס

לפני כשבוע פורסם דיווח ב"אקונומיסט", לפיו אוקראינה מתקשה מאוד לעמוד ביעדי הגיוס שהציבה לעצמה, עם בקושי שני שלישים מהיעד שנקבע. על פי הדיווח, רבים מאלו שמגויסים הם בגיל מבוגר יחסית, אינם כשירים פיזית וחסרי מוטיבציה לשרת ולהילחם.

לאורך החודשים האחרונים מצליח צבא רוסיה לרשום הישגים אדירים בשדה הקרב, עם התקדמות יום-יומית בלתי פוסקת, תוך כיבוש עשרות יישובים וכפרים. הסיבה המרכזית להצלחה הרוסית היא היתרון של מוסקווה בכוח האדם, והעובדה כי לצבא אוקראינה פשוט אין את המשאבים הבסיסיים ביותר להמשיך במשימות הגנה.