הלחימה בדרום לבנון בשבועות האחרונים הכניסה את ישראל לעימות ישיר מול האו"ם ורבות ממדינות המערב. אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בעימות הן הטענות לפגיעות של כוחות צה"ל בחיילי יוניפי"ל. כ-20 חיילים של כוח שמירת השלום הרב-לאומי נפגעו ונפצעו עד כה כתוצאה מפעילות צבאית של צה"ל, ובעלות של בריתה של ישראל מגנות את הפעולות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שב אתמול על קריאתו לאו"ם לפנות את חיילי יוניפי"ל מדרום לבנון כדי למנוע פגיעה בהם, אך דובר הכוח הבהיר: "תפקידו כעת חשוב יותר מאי פעם, פקחי שמירת השלום נשארים בדרום לבנון". במועצת הביטחון של האו"ם, הגוף שאחראי על הצבת הלוחמים שם ומאריך את המנדט שלו בכל שנה, קראו אתמול מפורשות לכבד את ביטחונם של החיילים ואת הסמכויות שלהם באזור.

"ההאשמה כאילו ישראל תקפה אנשי יוניפי"ל באופן מכוון היא שקרית לגמרי", אמר אתמול נתניהו. "ההפך הוא הנכון – ישראל ביקשה מיוניפי"ל שוב ושוב להתרחק מהסכנה. היא ביקשה מהם פעם אחר פעם לעזוב באופן זמני את אזור הלחימה, המצוי בסמוך לגבול של ישראל עם לבנון. למעשה, ביום שבו ישראל החלה את הפעולה הקרקעית ליד גבול לבנון, ביקשנו מהם מפורשות: אנא עזבו את האזור כדי שלא יאונה לכם כל רע".

איטליה, בריטניה, צרפת וגרמניה פרסמו אתמול הודעה משותפת שקראה לישראל "להפסיק לתקוף את כוחות יוניפי"ל". בהודעה הרשמית נכתב: "המתקפות של ישראל על משימת שמירת השלום של האו"ם בלבנון, המוכרת בתור יוניפי"ל, מנוגדות לחוק ההומניטרי הבין-לאומי וחייבות להיפסק באחת". בהודעה הדגישו ארבע המדינות את "התפקיד המהותי של יוניפי"ל בייצוב המצב" בדרום לבנון, וקראו לישראל "ולצדדים נוספים" להבטיח את ביטחונם של החיילים.

גבול ישראל לבנון עם כוחות האו"ם (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

למרות שכוח יוניפי"ל בדרום לבנון נועד בין השאר לאכוף את החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקובעת כי על חיזבאללה להימצא מצפון לנהר הליטני בלבנון, פעילות צה"ל כעת בדרום לבנון מעלה שאלות קשות על מידת הידיעה של אנשי שמירת השלום להתארגנות הטרור של חיזבאללה באזור. כך למשל, צה"ל הציג לכתבים ישראלים וזרים מנהרה של חיזבאללה שפתח היציאה שלה ממוקם כ-100 מטרים בלבד מעמדה של יוניפי"ל. בהמשך לכך שבה ועולה השאלה – עד כמה ביכולתם של אנשי יוניפי"ל להתמודד עם מחבלי חיזבאללה ולמנוע מהם להתבסס באזור.

 

 

הקמת יוניפי"ל – והרחבת הסמכויות לאחר מלחמת לבנון השנייה

כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון, UNIFIL (United Nations Interim Force in Lebanon) הוקם ב-19 במרץ 1978 על בסיס החלטות 425 ו-426 של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות מבצע ליטני לפגיעה בתשתיות הטרור הפלסטיניות בדרום לבנון. עיקרו של הכוח נועד לסייע לצבא דרום לבנון נגד ארגוני טרור מקומיים, הברחות נשק ושמירת הריבונות מול פעילות צבאית ישראלית.

כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון (צילום: רויטרס)
כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון | צילום: רויטרס

מועצת הביטחון של האו"ם אישררה את המנדט לפעולה של יוניפי"ל בחודש אוגוסט, כפי שהיא עושה מדי שנה. המנדט עודכן בשנת 1982 עם תחילת מבצע שלום הגליל, וכן לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון במאי 2000, וגם לאחר מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.

החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם מאוגוסט 2006 קבעה כי כוח יוניפי"ל ינטרו את הפסקת האש ויסייע לממשלת לבנון באבטחת גבולות המדינה. עוד נקבע כי חיילי יוניפי"ל יסייעו לחיילי צבא לבנון להבטיח שהאזור בין הקו הכחול (הגבול עם ישראל) ונהר הליטני יישאר "חופשי מפעילות של חמושים", קרי מנוכחות של פעילי חיזבאללה.

כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון (צילום: רויטרס)
כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון | צילום: רויטרס

כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון (צילום: רויטרס)
כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון | צילום: רויטרס

עוד נקבע כי בסמכות יוניפי"ל לנקוט את כל הפעולות באזורי הפריסה של כוחותיו ולהשתמש בכל יכולותיו כדי להבטיח שהאזור אינו נתון לפעילות עוינות מכל סוג, ולהתנגד לכל ניסיונות כוחניים למנוע ממנו לבצע את חובותיו שהוטלו עליו תחת המנדט של מועצת הביטחון של האו"ם.

יותר מעשרת אלפים חיילים מ-50 מדינות

נכון ל-2 בספטמבר מנה כוח יונפי"ל 10,058 חיילים בתחומים שונים מ-50 מדינות שונות. המדינה ששולחת הכי הרבה חיילים היא אינדונזיה, עם 1,231 חיילים. יחד איתה גם איטליה שולחת חיילים רבים (1,068), הודו (903), נפאל (876), גאנה (873), מלזיה (833).

מדינות נוספות ששולחות חיילים ליוניפי"ל:

  • ספרד (676)
  • צרפת (673)
  • סין (418)
  • אירלנד (370)
  • דרום קוריאה (293)
  • פולין (213)
  • פינלנד (205)
  • קמבודיה (185)
  • סרביה (182)
  • אוסטריה (165)

כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון (צילום: רויטרס)
כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון | צילום: רויטרס

חיילים נוספים מגיעים גם מארגנטינה, פיג'י, קזחסטן, פרו, ארמניה, קניה, קטאר, בנגלדש, מקדוניה הצפונית, לטביה, ברזיל, מלאווי, סיירה לאון, ברוניי, יוון, מלטה, סרי לנקה, גווטמאלה, מולדובה, טנזניה, קולומביה, הונגריה, מונגוליה, טורקיה, קרואטיה, בריטניה, קפריסין, הולנד, אורוגוואי, ניגריה, זמביה ואסטוניה.