הממשל האמריקני צפוי להשתנות מן הקצה אל הקצה בעוד חודשיים. הבחירות המותחות לנשיאות בין האריס לטראמפ צפויות להחזיר את הנשיא לשעבר לבית הלבן, או לחילופין להפוך את סגנית הנשיא לאישה הראשונה בתפקיד. כך או כך, הדמויות הבכירות שיקיפו את האדם שיכהן כנשיא ארה"ב ישתנו, ולא מעט פרצופים חדשים, וגם מוכרים, ייכנסו ללשכות התפקידים הבכירים. גם בתרחיש שבו האריס תנצח, רבים מבכירי ממשל ביידן, כמו שר החוץ אנתוני בלינקן, שר ההגנה לויד אוסטין והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, לא ימשיכו בתפקידם.
הכוורת של האריס
אם האריס תנצח בבחירות בנובמבר, היא תעמוד בפני החלטה משמעותית: האם לשמר את המבנה הקיים של ממשל ביידן או ליצור בידול ברור. סביר להניח שהיא תבחר בגישה מאוזנת, תוך שמירה על חלק מהפנים המוכרות לצד מינוי אנשים הנאמנים לה באופן אישי. אתגר נוסף שיעמוד בפניה הוא בחירת מועמדים שיוכלו לזכות באישור הסנאט, אשר על פי הסקרים העדכניים צפוי להיות בשליטת הרפובליקנים לאחר הבחירות.
ביל ברנס, ראש ה-CIA הנוכחי, בן 68, הוא דיפלומט ותיק ומנוסה. כיום, ברנס מוביל את המאמצים האינטנסיביים של ארצות הברית להשגת הסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס, הכולל גם עסקת שחרור חטופים. על פי דיווחים, הוא צפוי לקבל תפקיד משמעותי בממשל האריס, כאשר אחת האפשרויות המדוברות היא מינויו לתפקיד שר ההגנה.
פיליפ "פיל" גורדון כיום משמש כיועץ לביטחון לאומי של האריס בתפקידה כסגנית נשיא. אם האריס תיבחר לנשיאות, גורדון צפוי להתמנות לאותו תפקיד בממשל החדש. ניסיונו כולל השתתפות בפגישות מכריעות של האריס בנושא שיחות הפסקת האש במלחמה בעזה, וכן בזמן המתקפה האיראנית על ישראל.
כריס מרפי, הסנאטור הדמוקרטי מקונטיקט, בן 51, הוזכר בדיווח של "וול סטריט ג'ורנל" כמועמד מוביל לתפקיד שר החוץ. הקרבה בינו לבין סגנית הנשיא, שנוצרה במהלך עבודתם המשותפת בסנאט, מחזקת את מועמדותו לתפקיד.
מישל פלורנוי, בעברה כיהנה כתת-מזכירת משרד ההגנה למדיניות בתקופת ממשל אובמה, והייתה האישה שהחזיקה במשרה הבכירה ביותר בתולדות הפנטגון. כעת, היא עשויה לשבור תקרת זכוכית נוספת ולהפוך לאישה הראשונה בהיסטוריה האמריקנית שתכהן כשרת ההגנה.
מועמדים נוספים שעלו בספקולציות לתפקידי מפתח בתחום הביטחון הלאומי כוללים את קתלין הינס, סגנית מזכיר ההגנה הנוכחית; טום ניידס, שכיהן בעבר כשגריר ארצות הברית בישראל; כריסטין וורמות', מזכירת הצבא של ארצות הברית; וכריס קונס, הסנאטור מדלאוור. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", נראה כי כמה מהדמויות הבכירות בממשל הנוכחי לא ימשיכו בתפקידיהם: היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, שר החוץ אנתוני בלינקן, ושר ההגנה לויד אוסטין.
פיט בוטיג'ג', שר התחבורה המכהן בממשל ביידן, הנחשב לאחד הכוכבים העולים במפלגה הדמוקרטית, הוזכר במספר דיווחים כמועמד המוביל לתפקיד שגריר ארצות הברית באו"ם.
האריס התחייבה לאחרונה למנות רפובליקני לתפקיד בקבינט, אך זה צפוי להיות מקרב אלו שמתחו ביקורת על טראמפ. שני שמות בולטים בהקשר זה הם אדם קינזינגר, חבר בית הנבחרים לשעבר מאילינוי, שקרא להפעיל את התיקון ה-25 לחוקה ולשלול מטראמפ את סמכויותיו לאחר ההסתערות על הקפיטול, וליז צ'ייני, שכיהנה כחברת קונגרס מויומינג והודחה מתפקידה כיו"ר הוועידה הרפובליקנית לאחר שהצביעה בעד הליך הדחה נגד טראמפ בעקבות אירועי 6 בינואר. צ'ייני לא הצליחה להיבחר מחדש בבחירות הפנימיות במפלגה, מה שהביא לסיום הקריירה הפוליטית שלה לעת עתה. לאחרונה, היא עם אביה, סגן הנשיא הרפובליקני לשעבר בממשל ג'ורג' בוש, דיק צ'ייני, הודיעו על כוונתם להצביע עבור האריס בבחירות הקרובות.
הכוורת של טראמפ
טראמפ מתמודד בפעם השלישית על הנשיאות, אך הפעם הוא ניצב בפני אתגר ייחודי: רבים ממקורביו לשעבר הביעו התנגדות פומבית למועמדותו ב-2024. בין המבקרים הבולטים נמצאים ג'יימס מאטיס, שר ההגנה לשעבר; מארק מילי, מפקד צבא ארצות הברית לשעבר, שבספרו החדש של העיתונאי בוב וודוורד תיאר את טראמפ כ"פאשיסט בליבה שלו" ו"האדם המסוכן ביותר למדינה"; ומייק פנס, סגן הנשיא לשעבר, שהיה נאמן לטראמפ במשך רוב כהונתו, הפך לאחד ממבקריו החריפים ביותר, ואף במהלך ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021, תומכיו של טראמפ קראו "לתלות" את פנס.
למרות זאת, ישנם עדיין רבים המוכנים לשרת בממשל טראמפ עתידי. מרקו רוביו, הסנאטור הרפובליקני מפלורידה, בן 53, הוא בנם של מהגרים קובנים. ניסיונו בוועדות החוץ והמודיעין של הסנאט הופך אותו למועמד חזק לתפקיד שר החוץ. רוביו ידוע כתומך נלהב של ישראל, מתנגד נחרץ להסכם הגרעין עם איראן (אותו הוא רואה כאיום על הביטחון האזורי), ועמד מאחורי החקיקה שהטילה סנקציות כלכליות על חיזבאללה.
טום קוטון, הסנאטור הרפובליקני מארקנסו, בן 47, הוא קצין לשעבר בצבא ארצות הברית שלחם בעיראק ובאפגניסטן. עמדותיו הניציות מתיישרות היטב עם אלו של טראמפ, מה שהופך אותו למועמד אטרקטיבי לתפקיד שר ההגנה. עם זאת, שמו של קוטון עלה גם כאפשרות לתפקיד שר החוץ. בישראל יראו בעין יפה את מינויו של קוטון, הידוע בתמיכתו האיתנה באינטרסים הישראליים.
מייק פומפאו, שר החוץ לשעבר בממשל טראמפ, נחשב למועמד מוביל לתפקיד שר ההגנה או שר החוץ בממשל העתידי. ניסיונו הנרחב, יחד עם הרקע הצבאי שלו כבוגר ווסט פוינט וכראש ה-CIA, עמדותיו הניציות במיוחד כלפי איראן וסין, לצד נאמנותו לטראמפ – כל אלה מעניקים לו יתרון משמעותי.
שמות נוספים שעלו כאפשריים לתפקידים בכירים כוללים את רוברט אובריאן, היועץ לביטחון לאומי לשעבר, וניקי היילי, שגרירת ארצות הברית לשעבר באו"ם, שניהם כמועמדים לתפקיד שר החוץ. כריסטופר מילר, שר ההגנה לשעבר, הוזכר כמועמד אפשרי לתפקיד שר ההגנה.
בין המינויים המפתיעים הפוטנציאליים נמצא אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, שקיבל הצעה מטראמפ לעמוד בראש ועדת יעילות חדשה. תפקיד הוועדה יהיה "לערוך ביקורת פיננסית וביצועית מקיפה של כל הממשל הפדרלי ולהמליץ על רפורמות דרסטיות". מאסק הגיב בחיוב להצעה, ואמר כי הוא "מצפה לשרת את אמריקה אם תיווצר ההזדמנות. ללא תשלום, ללא תואר, ללא צורך בהכרה".
רוברט קנדי ג'וניור, המועמד העצמאי שרץ לנשיאות וזכה לאחוזי תמיכה בודדים, הודיע לאחרונה על פרישתו מהמרוץ. לפי הדיווחים, הוא דן עם טראמפ על אפשרות למינוי לתפקיד יועץ לענייני בריאות. חשוב לציין כי בתקופת מגפת הקורונה, קנדי הפיץ תיאוריות קונספירציה לא מבוססות בנוגע לחיסונים.
שמות נוספים שהוזכרו בהקשר של תפקידים אפשריים בממשל טראמפ עתידי כוללים את ויווק רמאסוואמי, איש עסקים וכוכב עולה במפלגה הרפובליקנית, וטולסי גבארד, חברת הקונגרס הדמוקרטית לשעבר שעזבה את המפלגה בהפגנתיות והודיעה על תמיכתה בטראמפ.