לתושבי ברצלונה נמאס מהתיירים שמציפים את העיר. נמאס עד כדי כך שהם התיזו מים לעבר תיירים שסעדו להנאתם בשדרות לה רמבלה - מסמלי התיירות המפורסמים ביותר בעיר.

אם לא די בכך, הם גם חסמו את נקודות הכניסה לבתי מלון ומסעדות, החזיקו שלטים עם מסרים חריפים, ואף קראו לעבר התיירים בעצמם "לכו הביתה" בעודם נמלטים מהמקום במבוכה, רטובים.

הפעולות הקיצוניות הינן חלק ממחאה רחבה יותר, אשר כללה מעל 2,800 אנשים (על פי נתוני משטרת ברצלונה) שסבורים כי "התיירות הורגת את העיר".

על פי המכון הלאומי הספרדי לסטטיסטיקה, במהלך שנת 2023, כ־85.1 מיליון מבקרים בינלאומיים הגיעו לספרד. מתוכם, 15.6 מיליון ביקרו בברצלונה. אולם, הבירה הקטאלונית היא לא המקום היחיד שבו המקומיים נלחמים נגד תיירות יתר. גם באיים הקנריים, פלמה דה מיורקה ומלאגה סובלים מתיירות עודפת, והתושבים הביעו את מחאתם באמצעות צעדות, סגירת חופים וחלוקת עלונים, אך מעולם לא באופן כזה שפוגע בתיירים ישירות.

פרופ' יניב פוריה, מומחה לניהול תיירות מהמחלקה לניהול תיירות ופנאי באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מספר כי המחאות כיום הן המשך ישיר של מחאות שכבר נראו בעיר בעבר, שכללו "שלטים על הבתים והמרפסות, מדבקות שמבהירות שתיירים לא רצויים. אך זאת הפעם הראשונה שנהגו בתיירים באופן משפיל. ברצלונה היא סמל לאובר־טוריזם".

"מלחמה בקפיטליזם"

מדוע המחאה בברצלונה הרחיקה לכת עד כדי כך? פרופ' פוריה, מסביר שבניגוד לערים אחרות בהן היו הפגנות, "ברצלונה נחשבת כבירה עבור המקומיים. היא סמל עבור הקטלאנים. ניתן להקביל זאת לירושלים, האם לא היינו מתקוממים במידה וזהות העיר הייתה משתנה?".

בנוסף הוא אומר, ההכנסות מתיירות אינן מתחלקות בצורה שיוויונית במקרה הטוב, ובמקרה הרע זולגות לבעלי עסקים שאינם גרים בעיר או באזור. היעדר הצדק בחלוקה "מוביל לתחושת תסכול ופוגע בחוסן החברתי. גם זה גורם למקומיים לצאת כנגד התיירים. עבור התושבים הקטלאנים שיש להם נטייה לשמאל, זאת אחת מהסיבות שהם נלחמים, מבחינתם זאת מלחמה בקפיטליזם. כשנלחמים בתופעה הזאת של אובר טוריזם נלחמים בשוק החופשי, וזה יותר פופולרי בקרב אנשים סוציאליסטים, כמו הקטלאנים".

להחזיר לתושבים

"בברצלונה יש שילוב של שלושה גורמים הרסניים" מסביר ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת.

"ראשית, מדובר באחת מהערים המתויירות ביותר בעולם. ההיקף הוא אדיר ועצום בניגוד ללונדון למשל, שגם שם יש מספר גבוה מאוד של תיירים אבל הם מתפרסים על אזורים נרחבים בעיר. בברצלונה התיירות מתפרסת על אזור קטן יותר, מדובר בכמות חסרת תקדים של תיירות בתא שטח קטן.

"שנית, יש גם מניע כלכלי. ספרד היא מדינה שהשכר הממוצע בה הוא לא גבוה, לא מעט ספרדים ממעמד הביניים סובלים מה־Airbnb שמשבש את מחירי השכירות והופך את תושבי ברצלונה לפליטים בעירם. מצב דומה מתקיים גם באתונה.

"שלישית, אופי התיירות בברצלונה כולל הרבה צעירים שמשוטטים ברחובות, עושים מסיבות עד מאוחר ושותים אלכוהול, זה הרסני עבור הקהילה המקומית. לכל זה מתלווה האמונה של התושבים הקטאלונים שספרד עושה את הרווחים שלה מתיירות על הגב שלהם".

סוגיית התיירות היא מרכזית מאוד בבחירות המוניציפליות בברצלונה. ראש עיריית ברצלונה, ג'אום קולבוני, הכריז לאחרונה על כוונתו להעביר חוק שיאסור על השכרה לטווח קצר למטרות תיירות. החוק ימנע מבעלי דירות לקבל רישיון אירוח תיירותי החל מנובמבר 2028. בפוסט ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), כתב קולבוני שתוכנית דיור חדשה תסיר יותר מ־10 אלף נכסים משימוש תיירותי כדי שיוחזרו לתושבים.

הוא הוסיף כי תוספת מס התיירים תוגדל מ־3.25 אירו ל־4 אירו ללילה, בעוד שחלק מהכנסות התיירים ישמשו להשקעה בפרויקטים מקומיים. ברצלונה גובה מס תיירות של כ־95 מיליון אירו בשנה, אך ההוצאות העצומות שנגרמות מתיירות, כולל עלויות ניקיון, אבטחה ותחבורה, מסתכמות ב־142 מיליון אירו.

ד"ר כתר, מוסיף כי בעבר בוצעו צעדים נוספים במטרה להקל על התושבים, ביניהם הגבלה על אוניות הקרוז, ויוזמות להגנה על עסקים מקומיים. "בשנת 2023 הגיעו לעיר שלושה וחצי מיליון תיירי קרוז. תיירי קרוז הם תיירים איומים, מכיוון שהם מביאים צפיפות ללא תועלת כלכלית לבעלי העסקים בעיר. העירייה הרחיקה את האניות לנמל רחוק יותר, כדי לעודד אותם לטייל במקומות רחוקים ממרכזי התיירות העמוסים. בנוסף, היא הגבילה את מספר הרציפים שמוקצים לאוניות".

תיירות עלולה להיות דורסנית עבור המקומיים, אך במקביל מדובר בציר כלכלי חשוב שמסייע ומייצר להם פרנסה. "הסיפור הוא לא שהתושבים לא רוצים תיירות, הם רוצים אותה מנוהלת באופן אחראי ומידתי" אומר ד"ר כתר. על־פי נתונים של אקסלטור (Exceltur), עמותה המאגדת את השחקנים הגדולים בענף התיירות בספרד, בשנת 2023 תרומת הענף למשק הסתכמה ב־12.8% מהתוצר המקומי הגולמי.

לפי נתוני עיריית ברצלונה לשנת 2023, למעלה מ־12 מיליון תיירים התארחו בעיר, כמעט 130 אלף חוזי עבודה נחתמו במגזר התיירות, ולראשונה אי פעם, יותר ממחצית מהם היו חוזים קבועים. בנוסף, מספר המובטלים במגזר זה נמוך מ־7,000, הנתון השני הנמוך ביותר מאז 2007.

לא רק בספרד

פרופ' פוריה מסביר כי ברחבי העולם פותחו מספר שיטות להתמודד עם אובר טוריזם. "ברומא למשל, בחלק מהכיכרות והאתרים התיירותיים המרכזיים נאסר לשבת ברחוב. כך הם הצליחו להקטין את משך הזמן שאנשים יושבים באותם מקומות ואת העומס. במדינות וערים רבות גובים עמלות, מס לינה, מס ביקור בעיר, או כמו בגלאפגוס לדוגמה, שם מחייבים את התיירים לרכוש את שירותיהם של מדריכים מקומיים בלבד, על מנת שיתווה את הדרך וימנע נזקים לסביבה. יש גם מקומות שנוקטים באסטרטגיה של חינוך התיירים ומבקשים מהם לא לפגוע בסביבה וללכלך".

האם תיירים יפסיקו להגיע לברצלונה? "כרגע להערכתי תיירים לא חשים בפחד. היה ופעולות משפילות ימשכו, זה בהחלט עלול להדיר אותם. כשאני רואה שלט במרפסת זה פונה לתיירים באופן כללי, כשמשפריצים עלי אני מבין שזה פוגע בי באופן אישי", אומר פרופ' פוריה.

כתר, מעריך כי לאור העלייה בכמות התיירים בבירות אירופה מחאות חריגות עשויות להתעורר גם בערים נוספות.

"אמסטרדם, רומא, מילאנו, דוברובניק ואתונה צועדת לשם, וגם הרבה מקומות אחרים שמגיע אליהם השלב שהתושבים אומרים שזה יותר מדי.

"אירופה היא אזור התיירים מספר אחד בעולם, כ־90% מהתיירות של אירופאים נשארת באירופה, וכשהכל מתנקז לאותם מקומות התושבים אומרים די".

 הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".