עשרות מיליוני אזרחי בריטניה ילכו להצביע ביום חמישי בבחירות לפרלמנט – באחת ממערכות הבחירות הדרמטיות ביותר שידעה הממלכה. על פי כל הסקרים, מפלגת הלייבור תחזור לשלטון לאחר 14 שנה באופוזיציה. מנגד, מפלגת השמרנים צפויה לספוג את התבוסה הגדולה ביותר בתולדותיה, ובמידה רבה להימחק מהמפה הפוליטית, לפחות בצורה שבה הייתה מוכרת עד כה.

על פי רובם הגדול של הסקרים, מפלגת הלייבור צפויה להישג יוצא דופן עם יותר מ-400 מושבים בפרלמנט, מתוך 650 בסך הכול. מנגד, השמרנים צפויים לרשום שפל דרמטי, עם 110-50 מושבים בלבד.

שערוריות ושקרים: "לאנשים פשוט נמאס"

סדרה של שערוריות ותחושה כללית של חוסר שליטה במדינה הביאו למורת רוח עזה מצד הציבור בבריטניה כלפי מפלגת השמרנים בראשות ראש הממשלה רישי סונאק. על פי חלק מהסקרים, רבים מחברי הממשלה, כולל סונאק עצמו, עלולים למצוא עצמם ביום שישי בבוקר מחוץ לפרלמנט הבריטי. גם חזרתו לתמונה של הפוליטיקאי הפופוליסט נייג'ל פרג' תורמת באופן ניכר לפגיעה בכוחם של השמרנים.

אוריה בר-מאיר, דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ובעל הבלוג "יס מיניסטר", מסביר בשיחה עם N12 כי לאנשים "פשוט נמאס" מהמפלגה השמרנית. "לאחר 14 שנה בשלטון, יש תחושה שהם הביאו כאוס. שלל פרשיות עוד מימי בוריס ג'ונסון, כמו למשל המסיבות, שקרים, ניסיונות טיוח, רכש ציוד קורונה לא יעיל מכספי משלם המיסים בשל חוזים מפוקפקים, כהונה קצרה של ליז טראס כראש הממשלה שהצליחה בשבועות ספורים לגרום נזקים אדירים לכלכלה – כל אלה הן רק חלק מהסיבות הרבות שהשמרנים המאיסו עצמם על הציבור".

"האינפלציה אומנם במגמת ריסון, אך המחירים עדיין בעלייה גבוהה", מסביר בר-מאיר על המצוקה הכלכלית. "זה הפרלמנט הראשון בעשורים האחרונים שההכנסה הממוצעת למשק בית נמוכה יותר בסופו מאשר בתחילתו. בנוסף, נטל המס הגיע לרמה הגבוהה ביותר שלו מאז מלחמת העולם השנייה, והצפי של גורמי המקצוע הוא שהוא עוד צפוי לעלות בשנים הקרובות. התחושה הרווחת היא שהרבה מאוד לא עובד ושהמפלגה שבשלטון לא מצליחה לנהל את זה".

רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

"יש המון ריבים פנימיים בתוך המפלגה, כל הזמן יש תחושה של דרמה, כל אחד מנסה לשים רגליים לאחר, שירותים ציבוריים לא מתפקדים", הוא ממשיך. "צריך לומר שזה לא אירוע תקדימי שיש תחושת מיאוס גדולה כל כך לאחר תקופה ארוכה בשלטון. בדרך כלל כשיש מפלגה ששולטת במשך כעשור – אז לציבור מתחיל להימאס ממנה. זה קרה בשנות ה-60, גם ב-1997 כשנמאס לציבור מהשמרנים והעלו את טוני בלייר, וקרה גם בשנת 2010 כשהלייבור הם אלה שנמאסו על הציבור והשמרנים חזרו לשלוט. אחרי הרבה זמן בשלטון יש תחושה של חריגה מהכללים והציבור לא אוהב את זה".

שיטת הבחירות בבריטניה

  • ההצבעה מתבצעת ב-650 מחוזות בחירה – שכל אחד שולח נציג אחד.
  • הנציג שנבחר מכל מחוז הוא זה שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, לא משנה מה היה אחוז ההצבעה בו ובאיזה פער הוא ניצח.
  • כך, מפלגה בודדת יכולה להשיג רוב כה גדול – ולעיתים, כמו במקרה הצפוי השבוע, גודל המפלגה בפרלמנט יעלה בהרבה על גודל התמיכה בה בקרב האוכלוסייה. על פי סקרים שונים, הלייבור זוכה כיום לכ-40% תמיכה בציבור הבריטי, אך ביכולתה לזכות בכ-70% מכלל המושבים בפרלמנט.
  • בשל התפלגות הקולות, במחוזות רבים מפלגת ימין קיצוני או פופוליסטי, כמו מפלגת הרפורמה של נייג'ל פרג', עלולה לחבל בסיכויי מועמד מפלגת השמרנים (ימין מתון) לנצח – ולמעשה לסייע להגדלת הניצחון של הלייבור.
  • "הרבה מצביעים לא לפי מה שהם רוצים, אלא לפי מי שהם לא רוצים שייבחר", מסביר בר-מאיר. "הרבה פשוט רוצים להפיל את הממשלה הנוכחית. הלייבור הולכים לנצח לא בגלל ההתלהבות הגדולה ממנה, כמו בגלל העובדה שלרבים נמאס מהשמרנים".
  • על פי מודלים וסקרים שונים, יש אפשרות סבירה שחלק מחברי הממשלה, כולל ראש הממשלה עצמו, יאבדו את מקומם בפרלמנט. בכך ייתכן ונראה תקדים, שכן מעולם לא קרה שראש ממשלה מכהן הפסיד את המושב שלו בבחירות העוקבות.
בנימין נתניהו, רישי סונאק (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
בנימין נתניהו, רישי סונאק | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

ראש הממשלה הבא של בריטניה

על פי ניתוח של מגזין "אקונומיסט", קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור, צפוי להיות ראש הממשלה הבא של בריטניה בסבירות של 99%. "הוא בא ממשפחה של פועלים, היה הראשון ממשפחתו ללמוד באוניברסיטה", אומר בר-מאיר. "הוא התחיל כעו"ד לזכויות אדם, ולאחר מכן היה ראש התביעה הכללית של אנגליה וויילס – והוא מספר שזה הפך אותו להרבה יותר ממסדי".

בניו יורק טיימס תיארו את סטארמר כמי שאינו בהכרח אהוד ואהוב על ידי הבוחרים בבריטניה, אך אחרי הרבה זמן הם רואים בו דמות של מנהיג שיכול לעשות סדר ולשלוט בדברים בצורה טובה. "רציני, אינטנסיבי, פרקטי, ולא שופע כריזמה - סטארמר מוצא עצמו על סף ניצחון היסטורי ללא ה"סטאר קווליטי" (star quality) שאפיין מנהיגים בריטיים אחרים".

הוא נכנס לפוליטיקה בשנת 2015, וכיהן כשר ההגירה בממשלת הצללים (חלוקת תפקידים במסגרת האופוזיציה, וכל שר צללים מתרכז בכך בפעילותו הפרלמנטרית. זה מהווה הדגמה של ממשלה אלטרנטיבית מצד האופוזיציה) של ג'רמי קורבין. לאחר משאל העם על הברקזיט הוא מונה לשר הצללים לענייני האיחוד האירופי, ניסה לדחוף לקיום משאל עם שני על הברקזיט והצהיר כי יתמוך בהישארות באיחוד.

קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור בבריטניה (צילום: רויטרס)
קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור בבריטניה | צילום: רויטרס

"אחרי שקורבין התפטר מראשות הלייבור בעקבות ההפסד ב-2019, סטארמר רץ על מצע יחסית שמאלי בפריימריז, והתמרכז רק אחרי שניצח", אומר בר-מאיר. לאחר מכן הוא אף הדיח את קורבין מהמפלגה, והיום קורבין מתמודד בבחירות כמועמד עצמאי. "העילה מבחינתו להדחת קורבין היה דוח חמור על כך שהאנטישמיות פשתה בלייבור תחת קורבין, והוא מצידו טען שהתקשורת ניפחה את הסיפור – וזה הביא לטענות שהוא מכחיש את ההאשמות נגדו".

מגדיר עצמו כציוני, לא צפוי לקדם מדיניות נגד ישראל

סטארמר נשוי ליהודייה ומגדיר עצמו כציוני. "כבר בתחילת המלחמה הוא נקט עמדה נוחה לישראל, התנגד להפסקת אש, למרות שבמשך חודשים הוא התמודד עם מפלגה חצויה ומצביעים מוסלמים שהחליטו לנטוש את ההצבעה המסורתית ללייבור מכיוון שלטענתם הוא לא היה ברור בנושא", אומר בר-מאיר. "עכשיו הוא כן מדבר על הצורך בהפסקת אש, אך סביר שיסרב לקרוא להפסקת אש חד-צדדית. הוא דיבר על הצורך להפעיל לחץ על ישראל לסיים את המלחמה, אך לא סביר שהוא ילחץ לסיום ללא עסקת חטופים".

על רקע האפשרות שבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו וגלנט, גילה סטארמר קו פושר יותר לעומת ראש הממשלה היוצא סונאק ושר החוץ שלו קמרון. "סטארמר נשאל אם יכבד את הצווים, אם אכן יוצאו, והוא אמר 'קודם כל שיוציאו – ואז נראה'. הוא מאוד מקדש את עצמאות בית הדין, והוא לא יודיע מראש שלא יכבד את הצווים שלו. הסיבה היא שתחת ממשלתו של ג'ונסון הייתה פגיעה גדולה במחויבות של בריטניה לכל מיני אמנות בין-לאומיות, והוא רוצה להראות שהוא כן יכבד אותן. למרות זאת, ניתן להעריך שהוא ינשום לרווחה אם לא יוצאו כלל צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט", מעריך בר-מאיר.

קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור בבריטניה (צילום: רויטרס)
קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור בבריטניה | צילום: רויטרס

דיוויד למי, שצפוי לכהן כשר החוץ בממשלתו של סטארמר, ככל הנראה יהיה פחות נוח לישראל, שכן עמדותיו נוטות יותר שמאלה, מסביר בר-מאיר. "אבל קשה לדעת כמה עצמאות סטארמר ייתן לו בנושא ישראל והפלסטינים. צריך לזכור שהבריטים מאוד מתואמים עם ארה"ב בכל הקשור למדיניות החוץ שלהם, וכל עוד ביידן בבית הלבן – סביר שסטארמר לא יילך יותר שמאלה ממנו". בר-מאיר מעריך כי למרות קריאות ודיווחים שונים על אפשרות לאמברגו נשק על ישראל מצד ממשלת הלייבור, לא סביר שסטארמר יאשר זאת.