תוצאות הבחירות לנשיאות איראן, שהתקיימו אתמול (שישי) בעקבות מותו של הנשיא איברהים ראיסי בהתרסקות מסוק, הסתיימו ללא הכרעה. מאחר שאף אחד לא זכה ב-50% - יתקיים סיבוב נוסף ביום שישי הבא בין הרפורמיסט מסעוד פזשכיאן, לשמרן סעיד ג'לילי.

יו"ר הפרלמנט מוחמד-באקר קאליבאף, שנחשב מזוהה עם משמרות המהפכה והפסיד בסבב הראשון של הבחירות, קורא לתומכיו להצביע בסיבוב השני למועמד הקיצוני סעיד ג'לילי.

מסעוד פזשכיאן, מועמד לנשיאות, מצביע בבחירות באיראן (צילום: reuters)
מסעוד פזשכיאן המועמד הרפורמיסט לנשיאות | צילום: reuters

המצביעים האיראנים עמדו בפני בחירה בין שלושה מועמדים מובלים שבהם שניים נמנים על הזרם השמרני ואחד שנחשב "רפורמיסטי". השמרן סעיד ג'לילי, לשעבר מנהל המשא ומתן הגרעיני, וכיום הוא חבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר ובמועצה העליונה לביטחון לאומי. הוא נחשב לקנאי, ניצי וקיצוני, ומקדש את זכותה של איראן לפתח תוכנית גרעין.

לצדו התמודד השמרן מוחמד-באקר קאליבאף. הוא יו"ר הפרלמנט האיראני, שרק לאחרונה נבחר לכהונה נוספת בתפקיד. בעברו כיהן כראש עיריית טהראן ושימש בתפקידים צבאיים בכירים במשמרות המהפכה. 

מולם התמודד מסעוד פזשכיאן, בן 69, היחיד מבין ששת המועמדים לנשיאות שאינו נחשב מהמחנה השמרני, וזוכה לתואר "פרגמטי" ו"רפורמיסטי". יחד עם זאת, אין לחשוד בו כמי שאולי יצא נגד המשטר האיראני והמנהיג ח'אמנאי. הוא שב והדגיש במהלך קמפיין הבחירות כי יפעל לחידוש השיחות עם המערב בנושא הסכם הגרעין.

סעיד ג'לילי, מועמד לנשיאות, מצביע בבחירות באיראן (צילום: reuters)
סעיד ג'לילי המועמד השמרן לנשיאות | צילום: reuters

לפי הטלוויזיה הממלכתית, בסך הכל נספרו כ-24.5 מיליון קולות ומתוכם זכו פזשכיאן ב-10.4 מיליון וג'לילי ב-9.4 מיליון קולות בהתאמה. יו"ר הפרלמנט הקיצוני מוחמד באקר קאליבאף ספג כישלון וזכה ב-3.3 מיליון קולות בלבד. שיעור ההצבעה בבחירות עמד על כ-40% - שפל היסטורי באיראן מאז המהפכה האיסלאמית בשנת 1979. אחוז ההשתתפות הנמוך מעיד במידה רבה על חוסר אמונם של רבים מהאיראנים ביכולתם לשנות את המציאות מבחינתם. 

זוהי הפעם השנייה בלבד מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 שבאיראן מתקיים סיבוב שני בבחירות לנשיאות. הפעם הקודמת היתה ב-2005 כשמחמוד אחמדינג'אד ניצח את האשמי אכבר רפסנג'אני.

 

בחירות לנשיאות באיראן (צילום: reuters)
הבחירות לנשיאות באיראן | צילום: reuters

בכל מקרה, הסיכוי לשינוי מהותי בממשלה של אחד המועמדים לנשיאות, הן במדיניות החוץ והן במדיניות הפנים, הוא נמוך מאוד. עם זאת, פרשנים מעריכים כי אם ג'לילי ייבחר הוא צפוי להיות מעורב למדי בנעשה במדיניות החוץ, בשל התפקידים הבכירים שמילא בעבר. לעומתו, אם פזשכיאן ינצח, ההערכה כי הוא יהיה נשיא חלש יחסית - מכיוון שאינו מחזיק בקשרים עבותים עם מוקדי הכוח המרכזיים באיראן.

בתחילת החודש אישרה מועצת שומרי החוקה באיראן את התמודדותם של שישה מועמדים לנשיאות. כל המועמדים עברו את סינון המשטר ולמעשה קיבלו את "החותמת" של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי. המועצה, המורכבת מאנשי דת ומשפטנים פסלה את מועמדותם של נשיא איראן לשעבר אחמדינג'אד ויו"ר המג'לס עלי לאריג'אני. בדומה למערכות בחירות קודמות - שוב לא אישרה את מועמדותה של אישה.