בחלקים לא מבוטלים מגופי התקשורת בעולם הערבי, ובפרט המוסלמי, לא נרתעו לשמע המתקפה האלימה של חמאס ב-7 באוקטובר. להפך, היו שהיללו את המעשים המזוויעים, שכוונו נגד אזרחים. היוצא מן הכלל היה ועודנו העיתונאי הסעודי עבד אל־עזיז אל־חמיס. אל־חמיס, ששימש מגיש בסקיי ניוז האמירותית והיום עיתונאי עצמאי, ניצל את מעמדו וכ־350 אלף עוקבים ברשת X (טוויטר, לשעבר) כדי להביע עמדה ברורה נגד פשעי חמאס. עמידתו מול ארגוני הטרור שבהם תומך משטר האייתוללות וביקורתו החריפה נגד איראן כגורם שעומד מאחורי ערעור המצב הביטחוני האזורי, זיכו אותו בכותרות בכל העולם.
שוב ושוב הוא השמיע קולות שחריג לשמוע בעולם הערבי. "חורבן עזה נגרם מהטיפשות של חמאס ומנהיגיו", הוא אמר לערוץ דיוואן אל־מולא הכוויתי ב־25 באוקטובר. בד בבד, הוא אמר כי כפי שמזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה התחרט על חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל ב־2006, בפעולה שהביאה חורבן על לבנון במלחמת לבנון השנייה, חמאס יתחרט על מתקפת 7 באוקטובר. "ילדי עזה הם קורבנות של מלחמה בין איראן לבין ישראל", אמר באותה עת.
בשבוע שעבר הגיע אל־חמיס לביקור בישראל, להשתתף בכנס הרצליה ה־21 של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, בהובלת אלוף (מיל') עמוס גלעד. בראיון מיוחד הוא פורש את נקודת המבט של ערב הסעודית בנוגע למתרחש במזרח התיכון ובחזית האמריקנית, מספר שהמגעים בין ישראל לבין השליט הסעודי עדיין שורדים, וקובע: "מתקפת 7 באוקטובר נבעה ממגעי הנורמליזציה בין ערב הסעודית לבין ישראל".
"האיראנים מצאו עצמם עם הגב לקיר"
בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נשבו רוחות פיוס ושלום יוצאות דופן במזרח התיכון. אחרי הסכמי אברהם שנחתמו ב-2020 וכללו את איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הציג עמדה ברורה: הוא מוכן לנרמל יחסים עם ישראל.
אולם, היו לו דרישות מארה"ב ומישראל כאחד: מממשל ביידן הוא דרש ברית הגנה, מטוסי F-35 ואישור לתוכנית גרעין אזרחית. מבנימין נתניהו הוא דורש הכרה במדינה פלסטינית. זה מתחבר לעמדת ריאד מ־2002, שבה הוצגה יוזמת השלום הערבית. לפי אותה תוכנית, מדינות ערב יכוננו יחסים מלאים עם ישראל בכפוף להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים, כולל נסיגה מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים, רצועת עזה ורמת הגולן.
"מתקפת 7 באוקטובר נבעה מעסקה גדולה שערב הסעודית וארה"ב עבדו עליה", אומר אל־חמיס, שמתמחה במפרץ הפרסי ובתנועות אסלאמיות. "האיראנים רצו להרוס את תהליך הנורמליזציה כי המשמעות של יחסים של ישראל עם הסעודים, האמירותים, מצרים וירדן, היא שהאזור עבר לשלום".
"הכרה בישראל היא הגיונית, ולכן האיראנים מצאו עצמם עם הגב לקיר", מסביר העיתונאי. "הם חששו מאיחוד כוחות נגדם, כלומר שהם יפסידו. ההיסטוריה מוכיחה שתמיד בשיח על שלום עם ישראל, יש בעיה עם איראן. המנהיג חמינאי חושב על האזור במובן של 'איך השיעה ישתלט?', ורואה בסעודים אויב שמפריע לכך. ערב הסעודית היא המדינה הסונית החזקה ביותר, והיא מתנגדת לאידיאולוגיה של חמינאי".
"הסעודים לא משחקים לפי האינטרס האמריקני"
לאל־חמיס יש דעה ברורה בנוגע למניע האמריקני להובלת מגעי הנורמליזציה. "האמריקנים רצו לחזק את הקשרים עם ערב הסעודית, שנפגעו, כשבמוקד נושא האנרגיה. הסעודים משחקים בזהירות ובתבונה לגביו, ולא בהתאם לאינטרסים האמריקניים כמו פעם".
מחיר הנפט מציג יציבות חריגה במושגי מלחמה במהלך חרבות ברזל. יתרה מכך, הוא אפילו ירד מכ־88 דולר לחבית ברנט ב־7 באוקטובר לכ־86 דולר כיום. ביידן, שזיהה כי צפויה לו מערכת בחירות קשה השנה, רצה להשיג הסכם היסטורי במזרח התיכון. כזה שיסייע לו בקרב המצביעים האמריקניים.
ביידן ידע כי הדרך להוזיל את מחיר הזהב השחור עוברת בערב הסעודית. בעת שקצב ההפקה האמריקני גבוה בקנה מידה היסטורית (כ־13 מיליון חביות ביום), זה של הסעודים בשפל (כ־9 מיליון חביות ביום). לצורך ההשוואה, באוקטובר 2022 עוד הפיקה ערב הסעודית כ־11 מיליון חביות ביום. קצב הפקה כזה, אם יחזור על עצמו, יצניח את מחיר הנפט למטה. בן סלמאן מודע לכך היטב, וזו הסיבה לשילוב הזרועות שלו עם רוסיה במסגרת קרטל אופ"ק+ (ארגון המדינות המייצאות נפט).
לקוחה מרכזית של הנפט הסעודי היא מעצמה נוספת שארה"ב רואה בה איום, סין. בייג'ינג צפויה לייבא בחודש יולי 36 מיליון חביות נפט, לאחר שהחודש ייבאה כ־39 מיליון חביות.
"המדיניות האמריקנית הביאה להיחלשות בשורשי היחסים שלה עם בית המלוכה, כשהפגיעה בבן סלמאן במרכז", מסביר אל־חמיס. "כך, ארה"ב מצאה עצמה בעיני הסעודים כמדינה שווה לרוסיה ולסין. היא כבר לא בת הברית היחידה של ריאד. ערב הסעודית יכולה לעשות הרבה הסכמים. האמריקנים נכשלו בעיראק ובאפגניסטן והפגינו חולשה. כשרואים בך במרחב כמי שנכשל, הפסדת. האמריקנים נתנו את עיראק לאיראן, את אפגניסטן לטליבאן. איך אפשר לראות בהם מעצמה? זה הוביל לכניסת סין לאזור".
למרות הפנייה לרוסיה ולסין, בן סלמאן היה מוכן לחשוב מחדש על האינטרסים של הממלכה, אך לערב הסעודית, כשומרת המקומות הקדושים לאסלאם ומנהיגת העולם הסוני, יש רגישויות שלא ניתן לדלג מעליהן. "עבור דעת הקהל בעולם הערבי, הסעודים צריכים שישראל תקבל את פתרון שתי המדינות", אומר אל-חמיס.
המלחמה הרחיקה את הנורמליזציה?
"אפשר לעשות עסקה, אבל צריך להבין שפתרון שתי מדינות טוב לשני הצדדים".
המגעים בין הממשלות בריאד ובירושלים עדיין מתקיימים?
"המגעים עדיין בחיים. הסעודים מבינים מה האיראנים רצו, ולמה דאגו למתקפה". לדבריו, הצבת כוח פיקוח שלום סעודי ברצועת עזה ביום שאחרי אינה סבירה.
"יש בעיה עם הימין הקיצוני הישראלי"
בימים אלה מתחולל בארץ דיון אם להפוך את הוראת השעה נגד שידור הערוץ הקטארי אל־ג'זירה בישראל, לחוק קבוע. זרוע התעמולה של אמיר קטאר מרבה להציג זוועות מעזה, ואל־חמיס רואה בערוץ כמובילי נזקי התדמית לישראל בעולם הערבי.
"מי ששואל במדינות ערב מה קרה ב־7 באוקטובר, ייענה: 'זו טעות, אבל חמאס הם לא כל עזה'. האזרחים רואים טבח ואומרים 'אנחנו לא יכולים לקבל את ההרג'. השינוי ביחס למלחמות קודמות הוא שיותר אנשים חושבים שמאחורי המתקפה מעזה וכעת מלבנון עומדת איראן. יותר סעודים יודעים שחמאס הוא רע ומשתמש בדת".
עיתונאים סעודים חושבים פעמיים בבואם לכתוב על ישראל?
"חושבים היטב. ב־7 באוקטובר צייצתי כי חמאס פשעו והעזתים ישלמו על כך. ספגתי אלפי מתקפות מאנשים שחשבו שזה ניצחון כלשהו. שאלו 'למה אתה מאשים את חמאס?', אבל לרצוח ילדים ולאנוס נשים זו לא מלחמה. אמרתי להם שיום יבוא והם יגידו שאני צודק. ועכשיו הם מאשימים את חמאס".
לדעתך נראה נורמליזציה בין ערב הסעודית לבין ישראל?
"הנורמליזציה צריכה לקרות, היא הסוף של הדרך. אנחנו צריכים לחיות כמו באירופה. אי אפשר להילחם אחד עם השני, צריך לשתף פעולה. הערבים והיהודים צריכים לעבוד יחד. בן סלמאן מביט בתוכניות שלו לערב הסעודית, ועבור הים התיכון הוא צריך את ישראל. בלעדיה זה לא יצליח. הקיום של ישראל הוא לא שאלה, אך יש בעיה עם הימין הקיצוני הישראלי, שהצהרותיו לא מועילות. הן משמשות כלי לארגוני הטרור הפלסטינים ולאיראנים כדי להגיד שאי אפשר להשיג שלום עם ישראל".