התובע הראשי בבית הדין הבין-לאומי בהאג פנה היום (שלישי) להרכב השופטים המקדמי וביקש מהם לבחון בדחיפות המירבית את הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ונגד שר הביטחון גלנט. התובע ביקש גם לבחון בדחיפות את הוצאת הצווים נגד יחיא סינוואר ומוחמד דף. שמו של איסמאעיל הנייה שחוסל הוסר מהרשימה. הסיבה שדף נשאר ברשימה היא כי אין הודעה רשמית של חמאס על חיסולו.
לשכת ראש הממשלה הגיבה במתקפה חריפה על התובע בהאג: "ההשוואה שהוא עושה בין ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל, שנלחמת בטרור הרצחני של חמאס לפי דיני המלחמה, לבין פושע המלחמה סינוואר, שמוציא להורג חטופים ישראלים בדם קר, היא אנטישמיות לשמה וחרפה מוסרית מהמעלה הראשונה. לצערנו, ראינו מלכתחילה שהתהליכים בהאג מוטים פוליטית ואינם נשענים על בסיס משפטי מקצועי כלשהו".
בחדשות סוף השבוע פרסמנו על האזהרה החריפה ששלחה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה למספר מצומצם מאוד של בכירים ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתב, שמהווה עמדה משפטית באשר לחקירת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מבהירה היועצת שהוועדה היא הכלי הטוב ביותר למנוע הוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כנגד בכירים ישראלים, שתאיים על חיילים וקצינים.
במסמך שפרסמנו כותבת היועצת כי "גם בראי המערכה המשפטית הבין-לאומית, בחינת הדברים צריכה להיעשות בהקמת ועדת חקירה ממלכתית". לדבריה, קיים היקף יוצא דופן של נושאי בדיקה וסיכונים חמורים במישור יחסי החוץ. עקרון המשלימות שלו טוענת ישראל לפני בית הדין בהאג ניתן למימוש רק בוועדת חקירה ממלכתית. ישנה חשיבות מכרעת לניתוקה המלא מהדרג המדיני ועצמאותה של ועדת החקירה. ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון ההולם את תכלית החקירה – לא ניתן להשוות את האירועים שנבדקו בוועדות בדיקה ממשלתיות לאירועי המלחמה".
"הימנעות שלטונית מהקמת ועדת חקירה בנסיבות אלה, תהווה על פני הדברים ריקון מתוכן מעשי של חוק ועדות חקירה", ממשיכה היועצת. "הנושא טרם נידון בממשלה, וככל שיוחלט לא להקים ועדת חקירה ממלכתית מדובר בהחלטה שסותרת באופן יסודי את חובות השלטון כלפי הציבור, ותהווה מקרה קיצון המצדיק התערבות שיפוטית". לבסוף, היא כותבת כי "חלון הזמנים הבין-לאומי הולך ונסגר, יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לאלתר".