נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן השמיע אתמול איום חדש וחריג נגד מדינת ישראל, אפילו ביחס לאיומים הרגילים שלו. בנאום שנשא העלה, גם אם באופן מרומז ולא ישיר לחלוטין, את הרעיון כי טורקיה עלולה לפלוש צבאית לישראל כדי לסייע לפלסטינים.
האיום של ארדואן מגיע בשיאו של משבר חסר תקדים ביחסים בין ישראל וטורקיה, על הרקע התמשכות המלחמה בעזה. למרות הדברים, ההערכה בקרב פרשנים רבים היא כי לפחות בשלב זה תרחיש של פלישה צבאית מטורקיה לישראל לא סביר במיוחד. יחד עם זאת, ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אומרת בשיחה עם N12 כי לא ניתן לשלול מתווה אחר של מתקפה צבאית טורקית על ישראל.
טורקיה היא חברה בברית נאט"ו, שבמסגרת סעיף 5 באמנת נאט"ו – כל החברות בברית מחויבות להתייצב צבאית לצד מדינה חברה שהותקפה על ידי מדינה אחרת. צבא טורקיה הוא הצבא השני הגדול ביותר בנאט"ו, אחרי צבא ארה"ב, גם אם הוא סובל מחסרונות טכנולוגיים בתחומים שונים, ונחשב לפחות בחלקו כצבא מיושן.
לדוגמה, חיל האוויר הטורקי מפעיל מצד אחד כטב"מים טורקיים מתקדמים, ומנגד – טורקיה סובלת מנחיתות בתחום מטוסי הקרב. בתקופת ממשל טראמפ היא סולקה מתוכנית החמקן, וירדה מרשימת המדינות שצפויות לקבל מטוסי F-35, ועד לאחרונה גם כמעט התחננה לממשל ביידן לקבל מטוסי F-16.
תקיפה מן האוויר או מן הים
"בהחלט רואים פה עליית מדרגה ברטוריקה של טורקיה כלפי ישראל", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. "אנחנו יודעים שארדואן לא חוסך ביקורת גם בימים רגילים, ובוודאי בזמן מבצעים בעזה. מאז תחילת המלחמה רואים התייחסות חד צדדית מצד טורקיה למה שמתרחש כאן. רואים האשמה מוחלטת של ישראל כצד שמביא להידרדרות מול עזה, ללא שום אמפתיה לצד הישראלי. אין גם ביקורת על חמאס".
"לגבי האיום עצמו", היא מוסיפה, "אני חושבת שלא צריך בהכרח לחשוב במונחים של פלישה צבאית טורקית, אבל בהחלט ניתן לחשוב על אופציה שטורקיה תנקוט נגדנו פעולה צבאית. אולי למשל פעולה שתצא מבסיס הכטב"מים שלה בקפריסין, או באמצעות הצי הטורקי. זה לא יקרה מחר בבוקר, אך ברגע שאומרים דברים כאלה – צריך לבדוק את מידת ההיתכנות שלהם".
לחץ פוליטי כבד על ארדואן
האמירה של ארדואן מגיעה על רקע לחץ כבד שמופעל עליו מבית, וקולות שונים בפוליטיקה הטורקית שמותחים עליו ביקורת על כך שלדעתם אינו עושה מספיק נגד ישראל וכדי לסייע לפלסטינים. "אין ספק שיש פה לחץ פנימי שמניע את ארדואן", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. "אם הוא היה פועל ללא לחצים אז היינו רואים פחות הקצנה מצידו. בהקשר הפוליטי, לאורך השנים הוא כל כך ביקר את ישראל ויצר איזה יצור שהוא לא יכול יותר לשלוט בו מבחינת דעת הקהל".
"הוא הצליח מאוד במאי, לאחר שהכריז על אמברגו כלכלי מלא על ישראל, אבל כמובן ככל שהמלחמה מתארכת – יש ציפייה לצעדים נוספים". ד"ר לינדנשטראוס מוסיפה כי נאום נתניהו בקונגרס בארה"ב בשבוע שעבר הוסיף אף הוא לעוצמת המתח בטורקיה נגד ישראל. "הייתה תגובה שלילית מאוד לנאום, ועצם זה שמחאו לו כפיים... הם לא מצליחים להסביר לעצמם איך נתניהו מתקבל כדמות ראויה בקונגרס האמריקני, וגם זה מהווה טריגר להתבטאות האחרונה". בנוסף, גם המתיחות של ישראל וחיזבאללה מדאיגה את ארדואן, ואפשר אולי לראות בהתבטאותו אתמול כניסיון נוסף לרסן את ישראל.
הביקורת בטורקיה והחשש מישראל
לינדנשטראוס מציינת כי בטורקיה יש שיח לא מבוטל על כך שישראל מהווה איום ביטחוני ישיר על טורקיה. "רואים את זה גם במלחמה הנוכחית, אך ראינו את זה גם עוד קודם לכן בשיח הציבורי בטורקיה. יש תיאוריית קונספירציה שישראל תסיים בעזה ובלבנון – ולאחר מכן תתקדם גם לסוריה ולדרום טורקיה, וכך היא מהווה איום ישיר על טורקיה, ולכן יש להתכונן בהתאם לכך. זו רטוריקה שמתחילה כבר מלפני כמה חודשים", היא מסבירה.
בטורקיה הולכת וגוברת ביקורת על ארדואן מחלקים שונים בפוליטיקה המקומית. ד"ר לינדנשטראוס מסבירה כי יש מי שמציג אותו כצבוע – שמדבר נגד ישראל, אך לכאורה "מאפשר לה לקיים את מכונת המלחמה בעזה". הביקורת גם על כך שלמרות שהסחר הישיר בין המדינות נעצר, עדיין ספינות טורקיות עוגנות בנמלי חיפה ואשדוד, רובן ככולן מיועדות בכלל לרשות הפלסטינית.
בתגובה על נאום נתניהו בקונגרס בארה"ב, נעשה ניסיון להזמין את נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן. בתחילה דווח שאבו מאזן סירב, אך יש כבר דיווחים על תאריך שנקבע לנאום. ד"ר לינדנשטראוס מציינת כי אחרי שאבו מאזן לא הסכים לבוא, עלו קולות שקראו להזמין את מנהיג חמאס אסמעיל הניה לבוא ולנאום בפרלמנט הטורקי. "אומנם יש לארדואן רוב לקואליציה שלו, אך ההתבטאויות הללו מהוות מבחינתו אתגר, ואפילו נוגעת מבחינתו בנקודות כואבות, כי אולי הוא בעצמו מרגיש שהוא יכול לעשות יותר נגד ישראל".
"אנחנו לא רואים בסביבתו אף גורם שמרסן אותו, להפך – שר החוץ הקאן פידאן, שרואה בעצמו כיורש פוטנציאלי לארדואן, נוקט בעצמו קו תקיף נגד ישראל", היא מוסיפה. "צריך לומר ביושר שאין תגובה של ממש מצד מדינות המערב, שלא הגיבו גם על החרם הכלכלי של טורקיה על ישראל. זה עובר מתחת לרדאר, טורקיה לא משלמת מחיר על המדיניות האנטי-ישראלית".