ישראל הסכימה לאפשר לצוות מטעם משרד התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג כרים קאן להיכנס לאסוף ראיות בשטח רצועת עזה , אך התובע החליט ברגע האחרון על ביטול המשלחת והודיע על הגשת צווי מעצר נגד רה"מ נתניהו - כך דווח אתמול (שישי) בסוכנות הידיעות רויטרס. לפי הדיווח, ההחלטה המפתיעה של חאן עוררה זעם בארה"ב ובריטניה.
הדרג המדיני אישר למשלחת מטעם בית הדין להיכנס לשטח הרצועה לאחר שארה"ב ובריטניה הפעילו עליה לחץ, וגם לאחר שבהאג הודיעו שיתנו הזדמנות לצוותים הישראלים להציג את אופן הלחימה של צה"ל ולהתמודד עם הטענות שמופנות נגד ישראל.
התובע הראשי כרים חאן וצוות מטעם בית הדין בהאג תכננו להיכנס לרצועת עזה ב-27 במאי, ואף השלימו במשך חודשים את כל התיאומים הביטחוניים הנדרשים לכך. אלא, ששבוע קודם לכן, מסיבה שעדיין לא ברורה, התראיין חאן ל-CNN והודיע שהחליט להגיש צווי מעצר נגד רה"מ נתניהו, שר הביטחון גלנט ומנהיג ארגון הטרור יחיא סינוואר בגלל ביצועי פשעי מלחמה בטבח 7 באוקטובר ובמלחמה ברצועת עזה, לאחר שלטענתו יש ברשותו מספיק ראיות כנגדם.
לפי מקורות ששוחחו עם רויטרס, ההודעה של חאן תפסה את ארה"ב ובריטניה בהפתעה גמורה. שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון, שמדינתו היא גם 'חברה מייסדת' בבית המשפט, זעם על ההחלטה ואיים בקיצוץ המימון ואף בעזיבת בריטניה את בית הדין. בנוסף, לפי הדיווח, מאז ההודעה של חאן נפגע שיתוף הפעולה של ארה"ב עם צוותי חקירה של בית הדין לגבי חקירות שמתנהלות באוקראינה ובסודן. שתי המדינות אמרו שלבית המשפט אין סמכות שיפוט על ישראל וכי בקשת צווים לא תסייע בפתרון הסכסוך.
עם זאת, ההודעה החריגה של חאן גרר תמיכה ממדינות אחרות, וחשפה הבדלים פוליטיים בין מדינות המערב. צרפת, בלגיה, ספרד ושוויץ פרסמו הצהרות תמיכה בהחלטתו של חאן, אך קנדה וגרמניה הצהירו שהן מכבדות את עצמאות בית המשפט.
בשונה מבית הדין לצדק בהאג, מדובר בבית דין פלילי ובהתאם לכך הוא דן בטענות נגד אנשים ספציפיים החשודים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ולא נגד מדינות. כשהתובע בבית הדין סבור שיש בסיס לטענות נגד החשודים, הוא יכול לבקש מבית הדין להוציא צווי מעצר. כלומר, התובע מבקש להוציא צווים, כפי שנעשה היום, אך עדיין נדרש אישור של בית הדין. שלושה שופטים ידונו בבקשה. לפי ניסיון העבר, הליך אישור בקשת התובע להוצאת צו מעצר אורך בדרך כלל בין מספר ימים לשבועות ספורים.
לבית הדין יש מעמד רב. יותר מ-120 מדינות חברות בו, לרבות כמעט כל מדינות אירופה, וכן מדינות שהן בעלות ברית חשובות של ישראל כמו קנדה, אוסטרליה ויפן. ארה"ב, כמו ישראל, אינה חברה בבית הדין.
המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות לציית לו ולעצור גורם שנכנס לשטחן לאחר שהוצא נגדו צו מעצר ולהסגירו לבית הדין. המשמעות היא הגבלה חסרת תקדים של היכולת של נתניהו וגלנט לנוע בעולם ולהגיע לביקורים מדיניים מחשש למעצר. כשמדובר במנהיגי מדינות, בעבר היו אמנם מקרים שמדינות לא מימשו את הצווים, אך בית הדין קבע שאותן מדינות הפרו את חובותיהן.
בית הדין מעולם לא הוציא צו מעצר נגד אף מנהיג של מדינה דמוקרטית. התנהלו אמנם הליכי חקירה מקדמיים ביחס לפעילות ארה"ב ובריטניה בעיראק ובאפגניסטן, אך הם לא הובילו לחקירה פלילית, לצווי מעצר ולכתבי אישום. לכן, אם יוצא צו מעצר נגד נתניהו, זה יהיה תקדים היסטורי בנוגע למנהיגים של מדינות דמוקרטיות.
בעבר הוצאו צווי מעצר נגד שליט סודן לשעבר עומר אל-באשיר ולאחרונה גם נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בסך הכול בית הדין הוציא בכ-20 שנות קיומו יותר מ-40 צווי מעצר, רובם ביחס למפקדים וראשי מיליציות ממדינות באפריקה.