ראש הממשלה הכניס בשבועות האחרונים כמה תנאים חדשים לשיחות המשא ומתן עם חמאס, באופן שמקשה מאוד על קידום עסקה לשחרור חטופים, כך דווח היום (שלישי) בניו יורק טיימס. נתניהו חוזר ואומר כי חמאס הוא זה שמונע עסקה, אך על פי המסמכים החסויים, הוא זה שאחראי למכשולים האחרונים שמונעים את ההתקדמות.
המסמכים שהגיעו לידי הניו יורק טיימס מצביעים על מרחב תמרון נרחב שלקח לעצמו נתניהו בשינוי הטיוטה המוסכמת, שהוצגה על ידי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לפני מספר שבועות, שמקורה בהצעה שנוסחה בישראל. בשל כך, ההערכה היא כי הסיכוי להתקדם לעבר עסקה בפסגה הצפויה ביום חמישי אינו גבוה.
אחד המכשולים העיקריים שהציב נתניהו, ולא נכללו בהצעה המקורית של ישראל, היא ההתעקשות של ישראל להשאיר את כוחות צה"ל לאורך ציר פילדלפי בגבול מצרים ודרום רצועת עזה. התיקונים האחרונים של ישראל הוצגו למתווכים מארה"ב, מצרים וקטאר ערב פסגת רומא ב-28 ביולי. בנוסף, ישראל מגלה חוסר גמישות בכל הנוגע לחזרת העקורים הפלסטינים לצפון רצועת עזה עם סיום הלחימה.
על פי הדיווח, כמה נציגים ישראלים מצוות המשא ומתן מביעים את החשש כי התוספות החדשות מסכנות את העסקה, לפי שני בכירים המעורים בפרטים. עוד נמסר בדיווח כי לשכת ראש הממשלה לא הכחישה את מהימנות המסמכים שנחשפו בניו יורק טיימס. "המכתב שנשלח ב-27 ביולי לא מציג תנאים חדשים", נמסר מלשכת נתניהו. "נהפוך הוא, הוא כולל כמה הבהרות מהותיות שנועד ליישם את ההצעה מ-27 במאי. חמאס הוא זה שדרש 29 שינויים בהצעה של 27 במאי, מה שראש הממשלה סירב לו".
על פי הנכתב בניו יורק טיימס, הדרישה של ישראל ב-27 ביולי להשאיר את לוחמי צה"ל לאורך ציר פילדלפי היא כן תנאי חדש ביחס להצעה מ-27 במאי. בהצעה המקורית שהוצגה על ידי ביידן נכתב במפורש כי הכוחות יעזבו את אזור הגבול. בהצעה המקורית הובעה התחייבות ל"נסיגה של כוחות ישראליים מזרחה מעבר לאזורים המאוכלסים בצפיפות לאורך הגבול, בכל האזורים של רצועת עזה".
סוגייה נוספת היא כאמור חזרת העקורים הפלסטינים לצפון הרצועה. במשך חודשים, ישראל אמרה שהיא תסכים להפסקת אש רק אם חיילים יוכלו לבדוק ולנטר את הפלסטינים ולוודא שהם לא נושאים נשק ואמצעי לחימה מדרום הרצועה לצפונה. ואולם, בהצעה מסוף חודש מאי, ישראל ריככה את הדרישה הזאת. באותה הצעה נכתב כי השבים צפונה לא יוכלו לשאת נשק, אך ישראל הסירה את הדרישה המפורשת לבדוק את כל החוזרים באמצעים מיוחדים. השינוי הזה גרם לדברים להיראות יותר סמליים ופחות ניתנים לאכיפה בפועל - מה שגרם לחמאס להסכים לכך.
המכתב ששלחה ישראל למתווכים בחודש מאי החיה מחדש את שאלת אכיפת הבדיקה על עקורים שישובו לבתיהם בצפון הרצועה, ועמד על כך שניתן יהיה לבדוק אותם באמצעים מיוחדים וקבע כי הסינון יצטרך להתבצע "באופן מוסכם". גם במקרה הזה מדגישים בלשכת נתניהו כי אין סתירה בין ההצעה מ-27 במאי ל-27 ביולי. "המכתב מיולי לא סותר את ההצעה ממאי, אלא מבסס אותה", נמסר.
בכירים ישראליים ששוחחו עם ניו יורק טיימס, כולל בכירים במערכת הביטחון, הסכימו עם העיקרון שהציג נתניהו שעדיף לייצר עמדות פיקוח ובדיקה לאיתור נשקים ואמצעי לחימה על העקורים שחוזרים צפונה. יחד עם זאת, הם אמרו שהם מאמינים שלא שווה למנוע עסקה בנקודה הנוכחית, ורוצים שנתניהו יחזור בו לקראת הפגישה המתוכננת ביום חמישי - כדי לאפשר את שחרור החטופים בהקדם האפשרי.
נתניהו: "הדיווח שקרי, אלה העובדות"
לשכת ראש הממשלה פרסמה התייחסות שבה דחתה את הדיווח שפורסם וכינו את הפרטים "שקר": "טיוטת ה-27 ביולי אינה כוללת תנאים חדשים ואינה סותרת את מתווה ה-27 במאי. חמאס הוא זה שדרש 29 שינויים - דבר שראש הממשלה התנגד לו". באשר לטענה על ציר נצרים, נתניהו אמר כי טיוסת המסמך מחודש יולי "מתייחסת לצורך בהקמת מנגנון בידוק מוסכם, על-מנת להבטיח כי רק אזרחים לא-חמושים יחזרו לצפון הרצועה (הצעה שהועלתה על-ידי ארצות-הברית)".
על הדיווח כי הציב דרישות חדשות בנוגע לשחרור חטופים חיים, אמר ראש הממשלה כי "בטיוטת ה-27 ביולי צוין כי כל החטופים החיים בקטגוריה הרלוונטית צריכים להשתחרר, בהתאם למתווה ה-27 במאי, שקבע כי מספר מסוים של חטופים - חיים או מתים - ישוחרר". ההודעה סוכמה בהתייחסות על נושא המחבלים שישתחררו מהכלא במסגרת העסקה: "בטיוטת ה-27 ביולי לא צוינו תנאים חדשים. להיפך - במתווה ה-27 במאי צוין כי לישראל תהיה זכות וטו על מספר מסוים של מחבלים משוחררים, וכי ישראל תוכל להגלות לפחות מספר מסוים של מחבלים. טיוטת ה-27 ביולי כוללת הבהרות חיוניות לצורך יישום הנכתב במתווה ה-27 במאי".