בהודעה שהופצה לתקשורת נכתב כי ספרד הגישה הצהרת התערבות לפי סעיף 63 לתקנון בית המשפט. בניצול זכות ההתערבות, ספרד מסתמכת על מעמדה כצד לאמנה בדבר מניעת וענישה של פשע רצח עם (לפי "אמנת רצח העם"). בהצהרתה הדגישה ספרד כי אמנת רצח העם היא כלי חשוב מאוד של המשפט הבין-לאומי לענישה על רצח עם ומניעתו.
"זו אינה רק אמנה למשפט פלילי", הדגישו בספרד. "היא מכילה גם אלמנטים הקשורים בבירור הגנה ושמירה על ערכי יסוד ועקרונות המשפט הבינ"ל. זאת לרבות ההגנה על כבוד האדם ועקרון האחריות, המטיל חובות מהותיות על הצדדים החורגים מעבר לכך". דרום אפריקה וישראל הוזמנו לספק הערות בכתב על הצהרת התערבות של ספרד - בהתאם לסעיף 83 לכללי בית המשפט.
גם צ'ילה הודיעה בחודש שעבר על כוונתה להצטרף לדרום אפריקה בתביעה נגד ישראל. נשיא צ'ילה גבריאל בוריץ' מסר למחוקקים כי ממשלתו עומדת להפקיע לטובת הציבור את כל נכסי הכפר "קולוניה דיגנידאד" שהוקם על ידי חיילים לשעבר של גרמניה הנאצית כ-260 ק"מ דרומית לבירה סנטיאגו.
כמו כן, בחודש יוני דרום אפריקה הגישה בקשה לבית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מניעה חדשים נגד ישראל. במכתב הבקשה הסבירו כי יש לבצע את המהלך בעקבות המבצע ברפיח והסכנות הטמונות בפעולה של צה"ל באזור.
"המתקפה הישראלית על רפיח והסיכון הקיצוני שהיא מהווה לאספקה הומניטרית ולשירותים בסיסיים לעזה, הם לא רק הסלמה, אלא שהם מובילים לפגיעה בלתי הפיכה בזכויות העם הפלסטיני בעזה", הוסיפו הנציגים הדרום אפריקניים בדרישתם.