בריטניה החליטה סופית שלא להתערב בתיק צווי המעצר נגד בכירים ישראלים שמתקיים בימים אלה בבית הדין הפלילי בהאג, כך נודע היום (שישי) ל-N12. ההחלטה הסופית של בריטניה באה אחרי ששר המשפטים הבריטי ביקר אתמול בירושלים ונפגש עם מקביליו הישראלים. הם הפצירו בו לסגת מההחלטה, אך הוא לא השתכנע שצריך להתערב בתיק.
המהלך של בריטניה בא למרות שהיא הייתה הראשונה לבקש היתר להגיש הסתייגויות בתיק בעת כהונת רישי סונאק כראש הממשלה. כעת, אחרי המהפך הפוליטי בבריטניה והיבחרו של ראש הממשלה החדש קיר סטארמר, בריטניה החליטה סופית לסגת מהמהלך. עוד במסגרת שינוי המדיניות שהממשלה החדשה בבריטניה, היא החליטה על חידוש המימון לאונר"א.
חשוב לציין, לישראל היה חשוב שבריטניה תתייצב לצידה. מדובר באחת מהמדינות המייסדות של בית הדין הפלילי, ומהמממנות העיקריות של המוסד. כמו ארה"ב, יש לה מערכת משפט מוערכת ועצמאית ולכן לעמדתה משקל רב והשפעה על בית הדין. נוסף על כך, התובע הראשי, קארים חאן שהגיש את בקשת צווי המעצר - הוא אזרח בריטי.
גורם רשמי בישראל אמר אחרי ההחלטה: "כעת מצפים מארה"ב ומגרמניה לקחת את ההובלה המשפטית ולטעון נגד הוצאת צווי המעצר". בתגובה לפרסום, נמסר משגרירות בריטניה בישראל: "ההחלטה על הצעד הזה היא טכנית ונעשתה משיקולים משפטיים בלתי תלויים".
"החלטה זו אינה מסמנת שינוי במדיניות של בריטניה כלפי ישראל, ולא משנה בשום אופן את המחויבות של בריטניה לביטחון ישראל", נמסר עוד משגרירות בריטניה, שהזכירה גם את הסיוע של חיל האוויר הבריטי בזמן המתקפה של איראן על ישראל.
"מהלך זה הוא סכין בגב של ישראל מאחת מידידותיה", הוסיף גורם בכיר המעורה בפרטים. "צעד מאוד לא ידידותי של ממשלה שרק נכנסה לתפקידה. בריטניה ידעה לבקש מישראל עזרה בעבר בסוגיות משפטיות, וכנראה שזו הדרך שלהם להכיר תודה לידידים שמסיעים להם. יהיה מעניין לראות אם הקו העוין של בריטניה בזירה המשפטית, יתפשט גם לזירות אחרות".
ההתפתחות הזו מתרחשת דווקא אחרי שבדיון שנערך ביום שני השבוע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC) החליטו השופטים לאפשר ל-70 למדינות וארגונים להגיש הסתייגויות נגד הסמכות של בית הדין לשפוט בעניין אזרחים ישראליים. הפנייה בחודש שעבר של בריטניה להרכב קדם משפטי של בית הדין היא זו שפתחה את האופציה למדינות ולארגונים נוספים להגיש הסתייגויות.
המשמעות המיידית של ההחלטה היא עיכוב בלפחות חודשיים וחצי באפשרות להוציא צווי מעצר בין לאומיים לבכירים ישראליים כמו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
במרכז ההחלטה אפשרו השופטים לתת ל-70 מדינות וארגונים שונים להגיש הסתייגות, וכ-30 מדינות צפויות להסתייג. בין המדינות נמצאות גרמניה וארצות הברית שאינה חברה בבית הדין הבין לאומי ואינה מכירה בסמכותו, ולמעשה מתייצבת לצד ישראל. לטוענות בעד ונגד ההחלטה יש עד 6 באוגוסט להגיש את ההסתייגויות, וכל אחת מהן יכולה לפרסם מסמך בן עשרה עמודים. גם לתובע הראשי תינתן זכות לערעור, מה שעשוי לדחות את ההחלטה עוד יותר.
מדובר על שלב מקדמי לפני הגשת ערעור כי עדיין לא התקבלה החלטה של השופטים על הוצאת צווי מעצר. זאת הצטרפות לעמדה הישראלית והסתייגות מהבקשה של התובע להוציא צווי מעצר. המהלך יכביד על השופטים, שיצטרכו לקרוא ולהגיב על שורת הסתייגויות, מה שיגרור את החלטתם בלפחות חודשיים וחצי.
הדיון בצווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
לפני כחודשיים התובע בבית הדין הפלילי בהאג (ICC), קארים חאן, ביקש משופטי בית הדין לדון על הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ונגד יחיא סינוואר בגין ביצועי פשעי מלחמה ב-7 באוקטובר ובמלחמה ברצועת עזה.
לבית הדין יש מעמד רב. יותר מ-120 מדינות חברות בו. ארה"ב, כמו ישראל, אינה חברה בבית הדין. אך המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות לציית לו ולעצור גורם שנכנס לשטחן לאחר שהוצא נגדו צו מעצר ולהסגירו.