ראש הממשלה בנימין נתניהו "אובססיבי" לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, והשקיע משאבים גדולים של מערך המודיעין בישראל כדי לרגל אחרי בכיריו, מחשש להוצאה של צו מעצר בין-לאומי נגדו - כך דווח היום (שלישי) בגרדיאן הבריטי. הדיווח מגיע במסגרת פרויקט מיוחד של העיתון, שפרסם מוקדם יותר היום כי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, בשליחותו של נתניהו, איים והפעיל לחץ על פאטו בנסודה, לשעבר התובעת הראשית בהאג. המטרה: ניסיון למנוע ממנה לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין ביצוע פשעים לכאורה בשטחי יהודה ושומרון.

תחקיר הגרדיאן - פעולות ישראל נגד בית הדין בהאג

שירותי המודיעין בישראל יירטו תכתובות ופרטים ממכשיריהם הסלולריים של רבים מהבכירים בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC), כולל זה של התובע הכללי כארים ח'אן, שהודיע בשבוע שעבר כי ביקש צווי מעצר נגד נתניהו, גלנט ובכירי ארגון הטרור חמאס. "ישראל הפעילה את סוכנויות המודיעין שלה כדי לעקוב, לפרוץ, ללחוץ ולכאורה גם לאיים על בכירים ב-ICC בניסיון לבטל את חקירות בית הדין", נכתב בדיווח.

תשדורות שנקלטו לאחרונה על ידי שירותי המודיעין הישראלי סייעו לגבש תמונת מצב לגבי כוונתו של התובע ח'אן להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ולימדו כי הוא "היה נתון ללחץ אדיר מצד ארה"ב" שלא לעשות זאת. על פי הדיווח, נתניהו הביע עניין אישי להפעיל את שירותי המודיעין של ישראל נגד ה-ICC.

קארים חאן (צילום: reuters)
צילום: reuters

מאמצי המעקב בישראל כללו את מעורבות המוסד, שב"כ וגם את אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן), בדגש על יחידת הסייבר ב-8200. על פי הדיווח, מידע מודיעיני רלוונטי שנאסף הופץ למשרדי המשפטים, החוץ והמשרד לנושאים אסטרטגיים.

דובר מטעם בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג אישר לגרדיאן כי הוא "מודע לצעדי איסוף מודיעין אקטיביים שבוצעו על ידי כמה סוכנויות לאומיות שעוינות לבית הדין". הוא אישר כי למרות זאת, בית הדין ממשיך בעבודתו ואף אחת מפעולות השגת המידע "לא חדרה לליבת בית הדין ולראיות שהוא מחזיק, שנותרו מאובטחות".

"כל הממסד הפוליטי והצבאי גויס"

איש מודיעין ישראלי בדימוס סיפר לגרדיאן כי "כל הממסד הצבאי והפוליטי בישראל גויס למתקפה נגד בית הדין הפלילי הבין-לאומי" ואמר כי "זה תואר במונחים צבאיים". על פי תחקיר הגרדיאן, המלחמה הזאת מתנהלת מאז שנת 2015, לאחר שאושר כי הפלסטינים יצטרפו לבית הדין.

מקורות ישראלים רבים שדיברו עם הגרדיאן אמרו כי צמרת הפיקוד בצה"ל הביעה רצון שאמ"ן יצטרף למאבק נגד בית הדין, שהובל בתחילה על ידי סוכנויות המודיעין, כדי להבטיח שקצינים בכירים יוכלו להגן על עצמם מפני האשמות בעניין. "קצינים ישראלים בכירים הביעו חשש להיות מוצבים בתפקידים בגדה המערבית מכיוון שהם חששו שיוגשו נגדם כתבי אישום בבית הדין בהאג", מסר אחד המקורות.

פאטו בנסודה, תובעת בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג (צילום: Eva Plevier, שי פרנקו)
פאטו בנסודה, תובעת בבית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג‎‏ | צילום: Eva Plevier, שי פרנקו

גורם ביטחוני ישראלי לשעבר, שהוצג כמי שמכיר את "המאבק של ישראל בבית הדין", אמר כי הצטרפות הפלסטינים ב-2015 הייתה "חציית קו אדום", וככל הנראה המהלך הדיפלומטי הכי אגרסיבי" מצד הרשות הפלסטינית. לדבריו, "לקבל הכרה מהאו"ם זה נחמד, אבל ה-ICC הוא באמת מנגנון עם שיניים".

הבוקר פורסם תחקיר נוסף בגרדיאן שעסק בניסיונותיו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לאיים על התובעת לשעבר של בית הדין הפלילי בהאג, פאטו בנסודה. לפי התחקיר, כהן לחץ ואיים על בנסודה כדי שלא תפתח בחקירה נגד ישראל. בין היתר נכתב כי הוא הטריד אותה, איים על ביטחונה ועל ביטחון משפחתה.

דובר מטעם בית הדין בהאג מסר כי התובע הנוכחי, כארים ח'אן, מעולם לא דיבר או נפגש עם ראש המוסד. הדובר סירב להתייחס להאשמות ספציפיות בנוגע לאיומים על ח'אן, אך בלשכתו אישרו שהיו נתונים ל"כמה צורות של איומים והתקשרויות שעלולים להיחשב כניסיונות להשפיע על פעולותיו בצורה שאינה הולמת".

ממשרד ראש הממשלה נמסר: השאלות שהועברו אלינו גדושות בהרבה טענות שגויות ומופרכות שנועדו לפגוע במדינת ישראל.