באיחוד האירופי פועלים להגביר את הלחץ על ישראל על רקע המלחמה בעזה והביקורת במדינות לא מעטות. ג'וזפ בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, שנחשב במידה רבה לאחד הגורמים הביקורתיים לישראל, הודיע אתמול כי הוא הזמין את שר החוץ ישראל כ"ץ לדיון בנושא הסכם האסוציאציה, שנחשב להסכם החשוב ביותר בין ישראל והאיחוד האירופי.
בימים האחרונים עלתה לראשונה האפשרות כי בשל חשד להפרות זכויות אדם של ישראל במלחמה בעזה, יעלה על הפרק עתיד הסכם האסוציאציה. בפגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בשבוע שעבר נידונה השאלה, למרות שכמעט תמיד שאלת זכויות האדם אינה נידונה בישיבות הסכם האסוציאציה. מדינות ביקורתיות לישראל, כמו אירלנד, בלגיה וספרד, הביעו לאחרונה עניין לבחון מחדש את ההסכם עם ישראל.
ההסכם הזה, או בשמו הרשמי, "הסכם התאגדות האיחוד האירופי-ישראל", שנכנס לתוקף בשנת 2000, מהווה למעשה את הבסיס המשפטי לכל היחסים בין מדינת ישראל והאיחוד האירופי. בין השאר הוא מסדיר את יחסי המסחר, הכלכלה, ושיתוף פעולה בתחומים רבים.
במשרד החוץ לא מתכוונים להגיע בזמן הקרוב לכינוס בנושא, למרות שניכר כי בורל מתכוון לערוך אותו בשבועות הקרובים. בישראל מעדיפים להמתין לפחות עד תחילת חודש יולי, אז תעבור נשיאות האיחוד האירופי מבלגיה, מדינה ביקורתית לישראל – להונגריה, מדינה שנחשבת אוהדת ותומכת בישראל ובמדיניותה.
שיקול נוסף שמשפיע על ההחלטה של מדינת ישראל להמתין עם תגובתה לאירועים הוא העובדה שהפרלמנט האירופי שיחל את הקדנציה החדשה שלו באמצע יולי צפוי להיות הרבה יותר אוהד לישראל. בבחירות לפרלמנט, שנערכות במהלך סוף השבוע הנוכחי ב-27 מדינות האיחוד, צפוי ניצחון גדול למפלגות הימין, שעל פי ההערכות עשויות לאייש עד כשני שלישים מ-720 המושבים בפרלמנט. עם תחילת עבודתו באמצע יולי, סביר כי יקדם הפרלמנט יותר החלטות התומכות בישראל ופחות החלטות לעומתיות לישראל.
בעוד כשבועיים צפוי שר החוץ ישראל כ"ץ לבקר בהונגריה ולגייס תמיכה נוספת בישראל. בין השאר הוא צפוי להיפגש עם שר החוץ ההונגרי פטר סיירטו, נשיא הונגריה תמאש סוליוק ואולי גם עם ראש הממשלה ויקטור אורבן. על רקע הנכונות של בורל לכנס את הדיון כעת עם ישראל, שר החוץ ישראל כ"ץ הוציא הפעלה מדינית לנציגויות ישראל באיחוד האירופי, במטרה להשפיע על עמדותיהן ולרתום אותן לצד ישראל.
בעוד כמה חודשים צפוי בורל לסיים את תפקידו כנציב מדיניות החוץ של האיחוד האירופי. גורמים רשמיים בישראל תוקפים אותו על הצעד הנוכחי, וטוענים כי הוא מנסה להשיג רווח פוליטי אישי, אולי לקראת התפקיד הבא שהוא עשוי לאייש בבריסל. מאז תחילת המלחמה ידוע בורל הספרדי בעמדה ביקורתית כלפי ישראל.
גורמים רשמיים בישראל מעריכים כי למרות הביקורת שמושמעת בחודשים האחרונים נגד ישראל, אין חשש לביטול הסכם האסוציאציה. ההסכם הזה מהווה, בין היתר, את הקרקע המשפטית שמאפשרת למדינות שונות באיחוד לקדם רכש ביטחוני עם ישראל, דווקא בתקופה שבה ניכר מרוץ חימוש ברחבי אירופה, על רקע החשש ההולך וגובר מעימות ישיר עם רוסיה.
כך למשל, בשבוע שעבר אמר וילה טאביו, שר הפיתוח וסחר החוץ של פינלנד, כי ארצו מתנגדת לסנקציות אפשריות בתחום המסחר מצד האיחוד האירופי נגד ישראל. "יש לנו סיבות להתנגד לכך, זו מדינה ברמה טכנולוגית גבוהה עם תעשייה שראוי שתהיה זמינה לאיחוד האירופי, ויש לנו גם סחר ביטחוני עם ישראל", אמר. כזכור, בחודש נובמבר הודיע משרד הביטחון על חתימת הסכם לאספקת מערכת ההגנה האווירית הישראלית "קלע דוד" לפינלנד, בעלות של כ-1.3 מיליארד שקל.
לצד הונגריה, שצפויה להפוך לנשיאת האיחוד האירופי החל מ-1 ביולי, מזהים בישראל עוד כמה מדינות שצפויות להתנגד לשינויים בהסכם האסוציאציה או הטלת סנקציות על ישראל. בין השאר יוון, צ'כיה, קפריסין, רומניה ואוסטריה צפויות להתנגד. גם גרמניה צפויה לעמוד לצידה של ישראל, אולם שם דווקא רואים בכינוס כהזדמנות עבור ישראל ולא בעיה, שכן הוא עשוי לטרפד מהלך להטלת סנקציות או ביטול ההסכם.