חיזבאללה מאחסן כמויות עצומות של טילים, נשק וחומרי נפץ איראניים בנמל התעופה האזרחי הראשי של ביירות, רפיק אל-חרירי - כך חשף היום (ראשון) עיתון טלגרף הבריטי. בעקבות הפרסום, שר התחבורה הלבנוני יכנס מסיבת עיתונאים ב-18:00 בנמל התעופה הבין-לאומי של ביירות. שר התחבורה הלבנוני: "שקרים שמעמידים את נמל התעופה של ביירות ועובדיו בסכנה".

על פי הדיווח, המאגר כולל בין היתר טילים איראנים מסוג פלק שבהם חיזבאללה השתמש במהלך הלחימה, טילי פתח 110 לטווח קצר, וגם טילי M-600 שהטווח שלהם מגיע ל-150-200 ק"מ. לצד זאת, דווח כי במקום יש גם טילי נ"ט מסוג קורנט, וגם כמות גדולה של רקטות כבדות מסוג בורקאן, לצד חומרי נפץ שמאוחסנים שם.

נמל התעופה רפיק אל-חרירי בביירות (צילום: רויטרס)
נמל התעופה רפיק אל-חרירי בביירות | צילום: רויטרס
נמל התעופה רפיק אל-חרירי בביירות (צילום: AP)
נמל התעופה רפיק אל-חרירי בביירות | צילום: AP

עובד בנמל התעופה אמר לטלגרף: "זה חמור ביותר, קופסאות מסתוריות גדולות מגיעות בטיסות ישירות מאיראן. זה סימן לכך שהמצב מחמיר". לדבריו, "כשהם התחילו להגיע לנמל התעופה, חבריי ואני התחלנו לפחד, כי ידענו שמשהו מוזר קורה".

הוא אף העלה חשש כי תקיפה לעבר נמל התעופה או פיצוץ בו עלולים לגרום לנזק ממשי, כפי שאירע בנמל ביירות ב-2020. "ביירות תהיה מנותקת מהעולם, שלא לדבר על מספר הנפגעים והנזק", הזהיר. "זה רק עניין של זמן עד שיקרה אסון גם בנמל התעופה".

התאחדות התחבורה האווירית הכחישה את הדיווח: "שקרים שמעמידים את נמל התעופה של ביירות ועובדיו בסכנה. כלי התקשרות שמפיצים את השקרים נושאים באחריות המלאה לבטיחותם. אנחנו קוראים לכל כלי התקשורת הלבנוניים, הערביים והזרים להגיע לנמל התעופה של ביירות עם צוותי צילום ולהיווכח לכך בעצמם"

הפיצוץ בנמל ביירות, נזכיר, התרחש ב־4 באוגוסט 2020, והביא למותם של 218 איש, לפציעתם של יותר מ־7,000 איש ונזק עצום לביירות עצמה. התקרית נגרמה מפיצוץ דו־שלבי, שהתרחש במחסן ובו 2,750 טון אמוניום חנקתי, שהוחרם בשנת 2014 מספינה שנאלצה לעגון בנמל.

כתוצאה מהפיצוץ נגרמה רעידת אדמה קטנה והופסקה אספקת החשמל בכל רחבי ביירות. הבירה הלבנונית הוכרזה אז אזור מוכה אסון. כמה ימים לאחר הפיצוץ התפטר ראש ממשלת לבנון יחד עם כל חברי הממשלה. אחרי כמה ימים נפתחה חקירה והתובע שניהל את החקירה, פאדי סוואן, הגיש בדצמבר 2020 כתב אישום נגד ראש הממשלה ושלושה שרים בממשלתו, שהואשמו ברשלנות.

מאגר הנשק המשוער של חיזבאללה
מאגר הנשק המשוער של חיזבאללה

עוד דווח כי בנמל התעופה נמצאים גם טילי קורנט נגד טנקים, כמויות גדולות של חומר נפץ מסוג RDX - אבקה לבנה רעילה המוכרת כ-cyclonite. הגילויים יעלו חשש שנמל התעופה רפיק אל-חרירי, שנמצא במרחק של ארבעה קילומטרים בלבד ממרכז העיר, עלול להפוך ליעד צבאי מרכזי", נטען.

דיווח זה מגיע יממה בלבד לאחר שבכיר ממשלת לבנון לשעבר מוניר שחאדה התראיין לסוכנות הידיעות העזתית "שהאב" המזוהה עם חמאס - ושרטט כיצד צפויה להיראות תחילת מלחמה כוללת עם הארגון. לדברי שחאדה, "מסריו של נסראללה מהווים אזהרה כבדה וכוללים הגדרה ברורה של המאפיינים הבולטים של המערכה הקרובה אם ישראל תחליט לפתוח בלחימה נגד לבנון".

כרזה של נסראללה בטקס העשוראא (צילום: רויטרס)
"מסריו של נסראללה מהווים אזהרה כבדה וכוללים הגדרה ברורה של המאפיינים הבולטים של המערכה הקרובה" | צילום: רויטרס

כמו כן, הבכיר הלבנוני לשעבר התייחס לאיום של נסראללה שלא להגביל את הלחימה וציין כי זהו "איום ברור נגד האזרחים בישראל, מתקני האמוניה, הכור בדימונה וחברת החשמל הישראלית". בתוך כך, אבראהים אל-אמין, העורך של עיתון אל-אח'באר הלבנוני שמזוהה עם חיזבאללה, ציין כי חסן נסראללה, אותת באמצעות נאומו כי "אם ישראל תחליט להיכנס למערכה עם לבנון - יעמדו בפניה כללי עימות חדשים מאלו שקיימים כיום, וזה כשלעצמו יהווה אלמנט הפתעה".

עורף חזק - אך לא מספיק מוכן

לצד הדיווחים על התחמשות חיזבאללה, גורמים בישראל מעריכים כי העורף הישראלי לא מוכן מספיק טוב למתקפה נרחבת מלבנון. מדובר בכשל מתמשך של יותר מ-10 שנים של כל הממשלות שכיהנו במהלך התקופה הזו, והתוצאה ניצבת כיום לפנינו. יש לכך שני היבטים מרכזיים: המיגון מפני מתקפת טילים וכטב"מים, ורציפות תפקודית של המשק בזמן מתקפה שכזו. השניים כרוכים זה בזה.

פגיעת נ"ט במטולה (צילום: לפי סעיף 27 א')
גורמים בישראל: העורף חזק - אך לא ערוך מספיק | צילום: לפי סעיף 27 א'

נזקי השרפה באזור קריית שמונה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
גורמים בישראל: העורף חזק - אך לא ערוך מספיק | צילום: דוד כהן, פלאש 90

5 מיליארד שקלים הוקצבו על פני עשור כדי למגן את כל היישובים מגבול בטווח של עד 9 ק"מ ממנו. בינתיים, התוכנית הייתה לבנות יותר מ-5,000 מבנים ממ"דים באזור זה. עד עכשיו נבנו פחות מ-400. יש לציין כי בתוך התחום הזה הוגדרו יותר מ-40 מתקנים אסטרטגיים בים וביבשה, והם כן טופלו. חלקם אף הוכנסו מתחת לאדמה.