מירב לשם גונן, אימה של החטופה רומי גונן, תקפה היום בחריפות את מועצת זכויות האדם של האו"ם, שפרסמה את הדוח שלה שבו האשימה את ישראל בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. "הדוח שלכם כשל להצביע על פשעי המין של חמאס שעברו על נשים בשבי", האשימה. עוד היא אמרה בקול רועד: "הדוחות התעלמו מהסיפורים, הקהילה הבין-לאומית חייבת למנוע משיקולים פוליטיים להתעלות על ערכים אנושיים בסיסיים".

"אני אימא של רומי גונן, בת ה-23 שניצודה על ידי הטרוריסטים של חמאס ב-7 באוקטובר", אמרה. "בניסיונה לברוח מידיהם הרצחניות היא נורתה, בזמן שנסעה ברכב עם עוד שלושה צעירים. היא השורדת היחידה משם, והיא נגררה מהרכב בשערה הארוך והיפה לאורך הדרך. אני הייתי עדה למציאות הזאת כשדיברתי איתה בטלפון, שמעתי אותה בחוסר אונים וללא יכולת לעזור לתינוקת שלי".

"זה היה לפני 257 ימים", המשיכה, "רומי ועוד 119 חטופים עדיין מוחזקים עד היום ברצועת עזה, מנותקי קשר. אדוני הנשיא, אני עומדת לפניך היום לא רק כאימא, אלא גם כקול לנשים שעוברות סבל בלתי יתואר, שלא הכירו בכאבן ועשו שימוש פוליטי בגופן והכבוד שלהן נרמס – רק מכיוון שהן לא בצד הנכון, וזה מקור לבושה גדולה".

לשם גונן המשיכה ותקפה את הדוח האחרון של מועצת זכויות האדם של האו"ם. "למרות עדויות מחרידות של שורדות, דוח מקיף של האו"ם על האלימות המינית של חמאס – הדוח שלכם ממעיט בחומרת פשעי המין שעברו נשים בשבי, ומוזיל אותם".

"זה מעיד על בעיה רחבה", תקפה. "על חוסר הנכונות להתמודד עם המציאות הלא נוחה וההחלטה המדהימה להתעלם ולא לסייע לאלה שזקוקות. חטופות משוחררות כמו עמית סוסנה, אגם גולדשטיין אלמוג ואביבה סיגל שיתפו באומץ עדויות ממקור ראשון. העדויות האלה צריכות להוביל לחקירות אמיתיות. במקום זאת, הדוחות התעלמו מהסיפורים. הקהילה הבין-לאומית חייבת למנוע משיקולים פוליטיים להתעלות על ערכים אנושיים בסיסיים".

רומי גונן ואמה
רומי גונן ואמה

"אדוני הנשיא", המשיכה, וסיפרה על הקשיים גם של בני המשפחות של החטופים. "לרומי יש אבא, שתי אחיות, שני אחים, שמקדישים את כל חייהם ב-257 הימים האחרונים לשחרורה. זה נכון לגבי כל 120 החטופים שעדיין מוחזקים על ידי חמאס בעזה. ללא שום מידע נוסף על מצבם, בריאותם והסטטוס שלהם. אני עומדת לפניך היום גם כנציגת בני המשפחה שגם סובלים בעצמם. הבריאות מידרדרת והכאב חייב לקבל הכרה גם כן".

"אני זוכרת את ההודעות שלי עם רומי במהלך אותו יום נורא. ידעתי שהיא ניצודה על ידי טרוריסטים שירו בהם. רומי ניסתה להתחבא מאחורי שיחים, והשתיקה אותי כדי שהם לא ישמעו אותי, כמו שהיא כתבה לי", סיפרה מירב בדמעות. "אני זוכרת את השיחה האחרונה ממנה בבוקר הזה, היא הייתה מבועתת, ואני הרגשתי חסרת אונים בזמן ששמעתי את סבלה".

"ילדה בת 23 לא צריכה להיחטף, איש לא צריך. אדוני הנשיא, עלינו להיות באותו הצד. לעולם לא לקבל את השימוש בנשים ככלי למסחר ומשא ומתן. אני מקווה שבתי רומי עדיין מאמינה בעולם החופשי, עדיין מאמינה בנו ועדיין מאמינה שיגיע סוף לסיוט שהיא חווה. אני מאמינה שאנחנו יכולים לעשות יותר עבורם, וטוב יותר עבורם. החטופים זקוקים לנו, העולם זקוק להם. בבקשה, עזור לי לחבק את בתי שוב. תודה".