צרפת במתח לקראת בחירות הבזק לפרלמנט שייערכו ביום ראשון, במה שהולך ומסתמן כציון דרך היסטורי בפוליטיקה הצרפתית. לראשונה אי פעם מפלגת הימין הקיצוני RN של הפוליטיקאית מרין לה פן צפויה להפוך למפלגה הגדולה ביותר, ולקחת חלק מרכזי בממשלה הבאה שתוקם. בסבירות גבוהה, מנהיג המפלגה, ז'ורדן ברדלה, אף עשוי להיות ראש הממשלה הבא של צרפת, תחת הנשיא עמנואל מקרון.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז על פיזור הפרלמנט וקיום בחירות בזק בעקבות תבוסת מפלגתו בבחירות לפרלמנט האירופי בתחילת החודש. על פי כל הסקרים האחרונים, מפלגת "הרנסנס" בראשותו צפויה לסיים כמפלגה השלישית בגודלה – לאחר מפלגת הימין הקיצוני ואיחוד מפלגות השמאל, בראשות איש השמאל הקיצוני ז'אן לוק מלנשון.
אתמול נערך עימות בחירות בין שלושת מנהיגי המפלגות, ללא מלנשון, שנמנע מלהכריז על עצמו כמועמד המפלגה לראשות הממשלה, ייתכן שמחשש להבריח את קולות המצביעים. גבריאל אטל, ראש הממשלה הנוכחי ומקורבו של מקרון, תקף את יריביו, ברדלה מימין ומנואל בומפארד משמאל, כי הם מבטיחים לבוחרים "את הירח", והוא עצמו נזהר מלהבטיח הבטחות שלא יוכל לעמוד בהן. זה לא הפריע לו בשבוע שעבר להבטיח קיצוץ של 15% במחיר החשמל ומעבר לארבעה ימי עבודה, לפחות לחלק מהעובדים במדינה.
באופן טבעי, לצד המצע הכלכלי, גם סוגיית המהגרים בצרפת משחקת תפקיד חשוב ומרכזי בשיח הפוליטי בצרפת. בין המפלגות השונות ניכר גם יחס שונה באופן משמעותי בנוגע לישראל. בעוד ברדלה הבהיר כי לא יסכים להכיר במדינה פלסטינית, שכן לטענתו מדובר ב"פרס לטרור", המצב שונה מבחינתו של אטל, ואילו מלנשון וגורמים נוספים בשמאל ובשמאל הקיצוני אף מאמצים לעיתים עמדות אנטישמיות.
גישה להגירה
ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל "לה פראנס אינסומיז", מחזיק בגישה פרוגרסיבית להגירה. הוא דוגל במדיניות מכילה וטוען כי צרפת צריכה לקבל מהגרים ופליטים בכבוד. מלנשון מדגיש את ההיבט ההומניטרי של ההגירה ומבקר את הצעדים המגבילים שמציעות המפלגות השמרניות והימניות קיצוניות. הוא מאמין כי מהגרים תורמים באופן חיובי לחברה והכלכלה הצרפתית וקורא להסדרת מעמדם של מהגרים לא חוקיים ולמדיניות טובה יותר לשילובם.
גבריאל אטל, המכהן כראש ממשלת צרפת החל מחודש ינואר 2024 וחבר במפלגת הרנסנס של עמנואל מקרון, מציג גישה מרכזית יותר להגירה. למרות שהוא מכיר בצורך בתגובה הומניטרית ובחמלה, אטל מדגיש את חשיבות ויסות ההגירה כדי להבטיח לכידות חברתית וביטחון. הוא תומך בגישה מאוזנת שמשלבת גבולות מבוקרים עם דרכים להגירה חוקית ולשילוב המהגרים. אטל שואף למצוא איזון פרגמטי שמכיר גם באתגרים וגם בהזדמנויות שההגירה מציבה בפני צרפת.
ז'ורדן ברדלה, נשיא מפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי", מחזיק בגישה נוקשה וקפדנית כלפי הגירה. ברדלה תומך בבקרת הגירה מחמירה ובמדיניות המתעדפת את האינטרסים של האזרחים הצרפתים. הוא קורא לצמצום ניכר של ההגירה, וטוען כי היא מהווה איום על הזהות והביטחון של צרפת. הרטוריקה של ברדלה מדגישה לעיתים קרובות את הצורך להגן על צרפת מהשפעות ההגירה השליליות, בהלימה עם האג'נדה הלאומנית וההגנתית של מפלגתו.
גישה לישראל ואנטישמיות
ז'אן-לוק מלנשון מחזיק בגישה מורכבת ולעיתים שנויה במחלוקת כלפי ישראל ואף הואשם לא אחת באנטישמיות. הוא מבקר בקול את מדיניות ממשלת ישראל, במיוחד בנושא היחס לפלסטינים. מלנשון תומך במאבק הפלסטיני וקרא לצעדים תקיפים יותר נגד ההתנחלויות ופעולות צבאיות של ישראל. עם זאת, ביקורתו על ישראל לעיתים גרמה להאשמות באנטישמיות, אותן הוא מכחיש בתוקף. מלנשון מבקש להבדיל בין ביקורת על מדיניות מדינת ישראל לבין עמדות אנטישמיות, ומגנה את האחרונות ללא סייג.
גבריאל אטל נוקט בגישה מאוזנת ודיפלומטית יותר כלפי ישראל. הוא מכיר בזכותה של ישראל להתקיים ובדאגות הביטחוניות שלה, ותומך בפתרון שלום לסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות דיאלוג ומשא ומתן. אטל מגנה אנטישמיות בחריפות ותומך בצעדים למאבק בה בצרפת. הוא מדגיש את החשיבות בשמירה על יחסים דו-צדדיים חזקים עם ישראל תוך תמיכה במאמצים להשגת פתרון שתי המדינות מתוך אמונה שהוא יבטיח שלום וביטחון לשני העמים. בין היתר הוא זכור היטב משני נאומים פרו-ישראליים שלו במהלך המלחמה.
ז'ורדן ברדלה מחזיק בגישה שתואמת את המסגרת האידיאולוגית של "האיחוד הלאומי". המפלגה ניסתה להתרחק מהתווית האנטישמית שדבקה בה בעבר, וברדלה מדגיש תמיכה חזקה בישראל כחלק מברית רחבה יותר נגד קיצוניות אסלאמית. עמדה זו מתאימה להתמקדות המפלגה בביטחון ובלאומנות. ברדלה מגנה את האנטישמיות, תוך שהוא מציג זאת כחלק מהביקורת הרחבה יותר שלו על הרדיקליזם האסלאמי, ותומך במדיניות שמחזקת את הקשרים בין צרפת לישראל. עם זאת, הרטוריקה שלו וההיסטוריה של המפלגה מובילים לעיתים לספקנות ובחינה מדוקדקת מצד גורמים שונים בנוגע למחויבותם למאבק באנטישמיות בצורה מקיפה.
להכיר במדינה פלסטינית היום יהיה להכיר בטרור", אמר ברדלה בשבוע שעבר. כשנשאל על המלחמה בעזה, העריך כי עמדתה של צרפת מאז "כל הזמנים", התומכת בפתרון שתי המדינות, "התיישנה מיד בעקבות התקפת חמאס" ב-7 באוקטובר. "להכיר במדינה פלסטינית היום בזמן שאנחנו מדברים יהיה להכיר בטרור וזה יהיה להכיר בלגיטימציה פוליטית לארגון שכתוב באמנה שלו להשמיד את מדינת ישראל", אמר.