"בתחילת השנה שעברה, מיד לאחר השבעתה של ממשלת נתניהו, הבאתי מקייב חתיכה גדולה של כטב"ם איראני מסוג שאהד והעברתי אותה כמעין 'מזכרת' מהנשיא זלנסקי לראש ממשלת ישראל. אמרתי אז שאם שיתוף הפעולה בין המדינות לא יעמיק, גם ישראל 'תקבל' כאלה - וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אל תבינו אותי לא נכון: צר לי מאוד שזה קורה. אבל זו המציאות".
את הדברים הללו אמר שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורניצ'וק, לאחר שהמציאות שממנה הזהיר התממשה במלוא העוצמה: מאות כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מתאבדים וכטב"מים המשמשים לאיסוף מודיעין שוגרו לעבר ישראל מאז ה-7 באוקטובר.
בשבועות האחרונים הקצב רק התגבר והמל"טים שחודרים כמעט מדי יום מלבנון, גובים מחירים כבדים בגבול הצפון; בין היתר הם הצליחו לפגוע באתרים אסטרטגיים כמו בסיסים של צה"ל או בלון התצפית המודיעיני "טל שמיים" ב-15 במאי. ואם לא די בכך חיזבאללה גם מצליח לשדרג את יכולותיו: יום למחרת הפלת הבלון במתקפה סמוך למטולה, השתמש חיזבאללה לראשונה גם בכטב"ם ועליו טילי S5 סובייטיים, שאותם שיגר לעבר כלי רכב בטרם התרסק וגרם נזקים כבדים.
אוקראינה עמדה ועודנה עומדת בפני איום דומה ורחב היקף. השאהד והזמזום שהוא יוצר, שמזכיר מנוע של אופנוע, מוכר היטב לכל אוקראיני, מקייב ועד לחרקוב ואודסה. מאז ספטמבר 2022 – מועד הדיווח המוקדם ביותר על השימוש שעשו הכוחות הרוסיים בנשק המעופף - התמודדה אוקראינה עם גלים חוזרים ונשנים של מתקפות כטב"מים.
לפי נתוני הצבא האוקראיני, רוסיה תקפה תשתיות ומבנים במדינה באמצעות יותר מ-4,500 כטב"מים כאלה. במארס 2024 בלבד, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דיווח, כי רוסיה שיגרה יותר מ-600 כטב"מי שאהד ולצדם יותר מ-3,000 פצצות מונחות ו-400 טילים מסוגים אחרים.
"הכטב"מים מסוג שאהד בשמי אוקראינה נשמעים בדיוק כמו הכטב"מים במזרח התיכון", הדגיש זלנסקי גם לאחרונה, לאחר המתקפה האיראנית הגדולה על ישראל באפריל האחרון, אשר כללה 170 כטב"מים מתאבדים מסוג שאהד-136 ושאהד-131. חיזבאללה, הממומן ומופעל על ידי איראן, משתמש בדגמים שונים של שאהד האיראני, וכן בכטב"מים מסוג אבאביל.
כבר משלבים מוקדמים של השימוש בכטב"מים במלחמה עם רוסיה, הציעה אוקראינה לחלוק את הידע שצברה עם ישראל. "בסוף שנת 2022 התחלנו לשלוח אותות לישראל", חושף שר ההגנה האוקראיני לשעבר אולקסי רזניקוב. "עמיתים יקרים אמרנו לישראלים, אנו מזמינים את המומחים שלכם, את המהנדסים שלכם, לבקר אותנו וללמוד מקרוב על הכטב"מים הללו - לצלם, תקליט, לדבר עם המהנדסים שלנו על הפרטים, כדי שתוכלו לחשוב באיזו יעילות ובהצלחה תוכלו להתמודד מולם, כיצד תוכלו להפיל אותם טוב יותר, או להשתמש בשיבוש אלקטרוני".
אבל בצד הישראלי, כך רזניקוב, לא לקחו את האיום ברצינות. "זה יכול היה להיות מצב של win-win", הוא אומר. "אוקראינה תקבל טכנולוגיית הגנה משודרגת, וישראל תוכל לבדוק את המערכות שלה. ניסינו להגיע לישראלים ולדון איתם, אך למרבה הצער, הקריאות ששיגרנו לא התקבלו ברצינות. לא הייתה תגובה אמיתית".
איך מתמודדים האוקראינים עם האיום? יש טכניקות שונות - חלקן בסיסיות כמו שימוש במקלעים ואחרות מתוחכמות מעולמות הלוחמה האלקטרונית, ולא את כולן האוקראינים מוכנים לחשוף בתקשורת. "שיטה שהגענו אליה די מהר", מדגים רזניקוב אחת מהן, "היא של קבוצות ניידות החמושות היטב במקלעים כפולים עם מצלמות תרמיות או הנחיית לייזר [...]. אנחנו מכירים את מסלולי הטיסה של הרחפנים: בערך היכן וכיצד הם משוגרים, ובהתאם, הקבוצות שלנו מנסות לפגוש אותם שם. לכן, יש לנו תוצאות טובות ביירוט הרחפנים האיראניים".
"האוקראינים יכולים לעזור לנו להתכונן"
האפשרות שניתן להפיק לקחים מהמלחמה באוקראינה הייתה מן הסתם ברורה למפקדי צה"ל ממש כשם שהייתה ברורה לגורמים אחרים העוסקים בביטחון. "הלוחמה באוקראינה מהווה הזדמנות ללמידה ולהיערכות בהתאם עבור שלל מדינות, העלולות להתמודד עם תרחישים דומים בעתיד", כתבה ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בסקירה משותפת בפברואר האחרון, שפרסמה עם מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל' עמירם נורקין. "עבור ישראל מדובר בהזדמנות מיוחדת, שכן המעורבות האיראנית בעימות באירופה מאפשרת לה ללמוד לעומק את היכולות כמו גם את החולשות של האיום האיראני, הנחשב לגדול ביותר עליה".
ד"ר ענתבי מציינת כי כמה בעלי תפקידים בצה"ל אמנם נפגשו עמה כדי לדון בשימוש שנעשה בכטב"מים באוקראינה. עם זאת, היא אומרת שבסופו של דבר, "יוזמות כאלה לא מספיקות בפני עצמן. אולי בצה"ל הבינו ורוצים לשנות דברים, אבל זה לא נעשה מספיק מהר". לטענתה, לא זו בלבד שחיזבאללה מסוגל לתקוף באמצעות כטב"מים בשטח ישראל ביכולת דיוק משתפרת והולכת - ולראייה הפגיעה ב"טל שמיים" בחודש שעבר - אלא שארגון הטרור הצליח להפיל כמה כטב"מים ישראליים בשמי לבנון. עובדה המעידה על שכלול של יכולותיו שמחייב לדבריה שאיבת ידע בידי ישראל בהקדם האפשרי.
הבנת הצורך בהפקת הלקחים לא נותרה רק במכון למחקרי ביטחון לאומי והגיעה גם לשטח ביוזמות אישיות של אזרחים פרטיים שהבינו את חשיבות הדברים. "לאוקראינה יש המון ניסיון", מציין א', חייל צה"ל במילואים שנלחם בעזה ומכיר מקרוב גם את הזירה האוקראינית, אליה הגיע לסייע בחילוץ פליטים יהודים לאחר הפלישה הרוסית ב-2022 וושמר על קשרים עם אוקראינה לאחר מכן. "זאת המדינה הראשונה שמתמודדת עם מתקפות כטב"מים נרחבות ומפעילה בעצמה כטב"מים בהיקף נרחב ובאופנים רבים".
אדם נוסף שמכיר היטב את שתי המלחמות הוא ר', שבתחילת המלחמה באוקראינה החליט לסייע למדינה באמצעות העברה של כטב"מים קטנים לחיילים בחזית. פעילותו שם חשפה אותו למידע רב על השימוש שנעשה בכטב"מים. "כולנו ראינו איך ב-7 באוקטובר כטב"ם עף ופשוט שמט רימון לתוך צריח של טנק. ראינו כבר לפני הרבה זמן סרטונים של דברים דומים מאוקראינה ואיך הם התמודדו עם זה. עכשיו זה דבר שבשום פנים ואופן לא יכול לקרות שם. אף כטב"ם לא יצליח לעוף שם בשמיים כל כך קרוב למטרה".
ר' מספר כי תרגם לעברית חומרי הדרכה צבאיים מרוסית ומאוקראינית בכל הנוגע לשימוש בכטב"מים וההתגוננות מהם, והפיץ אותם בקרב גופים שונים בצה"ל. הוא מספר כי גם יצר קשר עם ארגונים אוקראינים שהסכימו לשלוח לישראל מדריכים ולקיים גם הדרכות-מרחוק בנושא. אולם לדבריו, למרות עניין ראשוני שהביעו כמה בעלי תפקידים, היוזמה לא נשאה פרי.
"במלחמת אוקראינה-רוסיה נעשה שימוש בכל סוגי הכטב"מים ומולם הופעלו כל סוגי הלוחמה האלקטרונית ובתנאים שונים – מעל מים, ביער, בשטח פתוח, בחורף, בקיץ. אוקראינה יכולה לכל הפחות להועיל בכמה עצות", הוא אומר. לדבריו את המידע הזה יכולים לספק מדריכים אוקראינים, ש"עוברים לאורך החזית ומכשירים אלפי חיילים. הם יכולים לעזור לנו להתכונן, ללמד אותנו מה הכטב"מים יכולים לעשות נגדנו, אילו מין בעיות יכולות להתעורר כשמשתמשים בכטב"מים וכן הלאה".
ק', חייל ישראלי אחר שלחם באוקראינה, ציין בחשבון הרשת שלו, כי החל להעביר שיעורים מאוקראינה לחיילים ישראלים, לרבות על האופן שבו הצבא האוקראיני נלחם נגד כטב"מים עם קבוצות ניידות (כפי שתיאר שר ההגנה לשעבר). עם זאת, גם הוא ציין ש"הדרך עוד ארוכה".
"מבחינה אסטרטגית רוסיה בחרה באיראן"
היקפה העצום של הברית המתהדקת בין איראן לרוסיה בכל הנוגע לכטב"מים נחשף בשבועות האחרונים באמצעות מסמכים שפרסמה קבוצת ההאקרים "פראנה נטוורק". לפי המסמכים שדלפו, רוסיה שילמה לאיראן 1.7 מיליארד דולר, בין היתר במטילי זהב, כדי שתקים מפעל כטב"מים במחוז טטרסטן שברוסיה.
התוכנית הרוסית היא לייצר ברוסיה עצמה יותר מ-6,000 כטב"מים מתאבדים מדי שנה, וזאת בנוסף לכטב"מים המשמשים לאיסוף מודיעין. הרוסים, לפי המסמכים, תכננו להאיץ את המהלך בין היתר באמצעות שליחת עובדים ממרכז אסיה שדוברים שפה הקרובה לפרסית, שיוכשרו במפעל כטב"מים באיראן ויוכלו להוות גרעין העובדים שיקים את המפעל ברוסיה. דיווח אחר, מפברואר האחרון, חשף כי לפי המודיעין הצבאי האוקראיני, החיזבאללה ואנשי משמרות המהפכה האיראנים הכשירו בסוריה חיילים רוסים בהפעלת כטב"מים מסוג שאהד ואבאביל.
שיתוף הפעולה הרוסי-איראני ההדוק הזה מציף סימני שאלה סביב המדיניות הישראלית ביחס לאוקראינה, שבעיקר מנסה ללכת בין הטיפות ולהימנע מכל פגיעה ביחסים עם רוסיה. ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי), עד לפני כחודשיים חבר ועדת החוץ והביטחון ויליד אוקראינה הידוע בתמיכתו הממושכת בהידוק הקשרים עם המדינה, מתייחס לדברים בצורה מפורשת. "למרות הנימוס הישראלי כביכול כלפי רוסיה, מבחינה אסטרטגית לא תהיה בזה שום תועלת", הוא אומר. "אסטרטגית רוסיה בחרה בנתיב של שיתוף פעולה עם איראן. היא מאמצת עמדות יותר ויותר אנטי-ישראלית, ומסייעת לאיראן בשיתוף פעולה ביטחוני".
אלקין סבור, כי את עמדתה של ממשלת ישראל הנוכחית כלפי אוקראינה ורוסיה מאפיינים סטריאוטיפים שאבד עליהם הכלח ופרדיגמה מיושנת. לדבריו התפיסה המקובלת הייתה ונותרה שאפשר להמשיך לקיים מערכת יחסים טובה עם רוסיה כל עוד לא נתקרב מדי אל אוקראינה, "אבל, כפי שאנו רואים, זה לא עובד".
אלקין ניסה לשנות את המצב ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם אוקראינה, וכמוהו עשה גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) .בין היתר נפגשו השניים לפני כשנה בקייב עם שר ההגנה האוקראיני דאז רזניקוב, ואף ביקרו במרכז אוקראיני העוסק בלוחמת כטב"מים, עם גישה נרחבת לכלים האיראניים, שם נערך דיון באשר לשיתוף פעולה בין המדינות.
אלקין אומר כי בעקבות הפגישה אמנם נפתח צוהר לדיאלוג בנושא, "אבל שיתוף הפעולה חייב להיות מעמיק יותר (...) נעשו דברים רציניים, אבל לדעתי היה צריך יותר".
השגריר רזניקוב זוכר לחיוב את הפגישה עם חברי הכנסת מישראל, אבל חוזר לכך שאת המדיניות הרשמית של ישראל זה לא עזר להזיז. לדבריו, "הרעיון שלנו היה שעם החזרה שלהם לישראל הם יוכלו לעורר תגובה רצינית בישראל. אבל לא היה המשך של יחסים בדרג של משרד הביטחון הישראלי".
האיום הבא: כלים מהירים, קטלניים והרבה יותר זולים
האם נוכח התעצמות איום הכמט"בים משהו משתנה בהלך הרוח של מערכת הביטחון הישראלית? בחודשים האחרונים, נתן שגריר אוקראינה בישראל פומבי לשביעות רצונו לנוכח ההתקדמות המתמשכת ביחסים בין המדינות בתחום ההגנה. אף שהבהיר כי אינו יכול "להיכנס לפרטים" בנושאים הנוגעים לסוגיות צבאיות ולשיתופי פעולה אסטרטגיים. עם זאת הוא עדיין מצר על כך שבשגרירות ישראל באוקראינה אין נספח ביטחוני, שנוכחותו הייתה מאפשר שיתוף פעולה יציב יותר בתחום ההגנה. "העליתי את השאלה הזו שוב ושוב מול משרד הביטחון הישראלי", אמר. "זה היה מאפשר לנו שיתוף פעולה יעיל פי כמה בנושאי ביטחון. למרבה הצער, הבעיה הזו עדיין לא נפתרה. זה הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות".
במקביל לכך, ואף שהנשיא זלנסקי עשה לפחות שני ניסיונות לתאם ביקור בישראל, ממשלת ישראל בראשות נתניהו טרם הזמינה אותו רשמית. גורם המקורב לנושא אף ציין כי מאז ה-7 באוקטובר, ישראל ביטלה את ביקורן בארץ של לפחות שתי משלחות פרלמנטריות אוקראיניות.
היכן זה מציב את המוכנות של ישראל כיום? לא במקום מאוד אופטימי. ד"ר ענתבי סבורה, כי ייתכן שגם מבחינת לוחמת הכטב"מים עצמה, הגרוע מכול עוד לפנינו. מדובר בכניסתם לשדה הקרב של רחפני FPV מהירים ובעלי יכולת תמרון ניכרת, המצוידים בחומרי נפץ ובמצלמה המאפשרת שליטה מרחוק בידי חיילים על הקרקע. רק לפני שנתיים, רחפני FPV נתפסו כסוג של צעצועים לצעירים, אולם כיום התבססה ההבנה שמדובר בנשק זול וקטלני במיוחד. עלותו של FPV היא בין 150 ל-500 דולרים בלבד, ומטיסים מנוסים יכולים להשמיד באמצעותם טנקים או משוריינים בשווי של מיליונים.
"אני מאוד מוטרדת מכך שעוד מעט נראה שימוש ברחפני FPV", אומרת ד"ר ענתבי ומפנה שוב אל שדות הקרב באוקראינה, שם זה כבר קורה. "זה דבר שאנחנו רואים באוקראינה כבר יותר משנה, ובהיקף נרחב מאוד, כי הם מבינים שזה הנשק הכי רלבנטי וזול - וזה משהו שישראל לא מוכנה להתמודדות מולו".
כאשר רזניקוב נשאל לגבי הנושא, הוא בוחר להדגיש את הניסיון של אוקראינה עם FPV דווקא מהצד התוקף. "כיום אנחנו מייצרים רחפני FPV במקומות שונים, אפילו במוסכים ברחבי אוקראינה. זו טכנולוגיה שאומצה במהירות על ידי הצבא, ובשדה הקרב היום, בקו החזית, משתמשים בה כל יום. לעת עתה, מבחינת רחפני FPV, יש לנו יתרון מבחינת ייצור המוני וניסיון בשימוש על ידי הצבא שלנו".
שר ההגנה האוקראיני לשעבר מסכם בכך שלא מאוחר מדי עבור ישראל לשנות את גישתה. "אני מאמין שהדבר החשוב ביותר כעת הוא שההנהגה הצבאית-פוליטית של ישראל תבין סוף סוף בבהירות שהאויבים שלנו זהים, והאינטראקציה רק תועיל לשתי המדינות ותציל חיים של ישראלים ושל אוקראינים. וזה הכי חשוב".
ממשרד הביטחון לא נמסרה התייחסות.