ראש המוסד לשעבר יוסי כהן הפעיל לחצים כבדים ואיומים על פאטו בנסודה, לשעבר התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כך דווח היום (שלישי) בגרדיאן הבריטי. על פי הדיווח, כהן וגורמים נוספים במוסד אספו חומר רב על בנסודה, כולל תמונות חשאיות של בעלה, במטרה ללחוץ עליה. עוד דווח על פגישה מפתיעה שלו איתה בבית מלון בניו יורק ושורת שיחות טלפון מטרידות.
מקורות שונים הקשורים לבית הדין בהאג סיפרו לגרדיאן כי התנהגותו של כהן כלפי בנסודה הייתה בגדר "הטרדה מאיימת" (Stalking). בדיווח על הפרשה מסופר כיצד יוסי כהן "ארב" לבנסודה ב"מקרה ביזארי" בסוויטה במלון במנהטן. עוד לפני התקרית הזאת, השניים נפגשו לראשונה בוועידת הביטחון במינכן בשנת 2017.
התובעת לשעבר בנסודה הייתה בניו יורק בשנת 2018 במסגרת ביקור רשמי. היא הגיעה לפגישה רשמית בסוויטה של ג'וזף קבילה, אז נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הפגישה בין השניים לא נחשבה חריגה, והם קיימו באותם ימים כמה פגישות בנוגע להליך בבית הדין בעניין חקירת פשעים שונים שבוצעו במדינתו.
ואולם, מסתבר שהפגישה הזאת בין השניים הייתה למעשה סיפור כיסוי לפגישה שלה עם כהן. בשלב מסוים, הצוות של בנסודה נדרש לעזוב את החדר. לאחר מכן, ראש המוסד דאז יוסי כהן נכנס לסוויטה. הופעתו המפתיעה, על פי הדיווח, גרמה לדאגה מצידה של בנסודה ומצד גורמים נוספים ב-ICC שהיו בפמלייתה. התשובה לשאלה מדוע קבילה סייע לכהן אינה ברורה, אך בשנת 2022 דווח בעיתון "דה-מרקר" על יחסים בין השניים.
כך ראש המוסד ניסה לפתות את התובעת בהאג
לאחר הפגישה המפתיעה בסוויטה של קבילה, יוסי כהן התקשר מספר פעמים למכשיר הטלפון האישי של בנסודה, וניסה לקבוע איתה פגישה. באחת השיחות, התובעת לשעבר שאלה אותו כיצד הוא השיג את מספר הטלפון שלה, והוא השיב: "האם שכחת מה אני עושה למחייתי?".
בתחילה, הסבירו המקורות, ראש המוסד דאז ניסה לבנות מערכת יחסים עם התובעת, ולשחק את תפקיד "השוטר הטוב" – במטרה "להקסים אותה". המטרה הראשונית, כך דווח, הייתה ניסיון של כהן לגייס אותה כדי לשתף פעולה עם ישראל. ואולם, לאורך הזמן הלך הטון של כהן והשתנה, והוא החל להשתמש יותר בטקטיקות שונות ומגוונות, כולל "איומים ומניפולציה".
לאחר שבנסודה הכריזה בדצמבר 2019 כי קיים בסיס לפתוח בחקירה פלילית מלאה בחשד לפשעי מלחמה בעזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים, הסלים יוסי כהן את המאבק נגדה. על פי הדיווח, המטרה שלו הייתה לשכנע אותה שלא להמשיך בחקירה, למרות שהשופטים בהאג נתנו לה אור ירוק לכך.
המוסד השיג מידע חשאי על משפחתה של בנסודה
בין השנים 2019 ו-2021 התרחשו לפחות שלוש פגישות בין יוסי כהן ופאטו בנסודה, כולן ביוזמתו של ראש המוסד לשעבר. גורמים רשמיים בבית הדין ציינו כי התנהגותו בפגישות הללו גרמה ליותר ויותר דאגה. אחד המקורות סיפר שבשתי הפגישות האחרונות ביניהם הוא העלה שאלות הקשורות לביטחונה האישי ולביטחון משפחתה, באופן שגרם לה להאמין שהוא מאיים עליה.
באחת הפגישות הציג כהן לבנסודה העתקים של צילומים של בעלה של בנסודה, שנראה כי צולמו בחשאי בזמן שבני הזוג ביקרו בלונדון. במקרה אחר, כהן העלה בשיחה עימה כי החלטתה להמשיך בחקירה המלאה נגד ישראל עלולה להזיק להמשך הקריירה שלה. בערך באותו זמן, כך דווח, בנסודה ובכירים בבית הדין גילו להפתעתם כי המידע על בעלה החל לדלוף בערוצים דיפלומטיים.
לפי הגרדיאן, בין השנים 2019 ו-2020 פעל המוסד באופן אקטיבי להשיג מידע על התובעת, בדגש על בני משפחתה. במוסד הצליחו להשיג קובץ מסמכים וחומר בנושא, כולל תמלילים של פעולות עוקץ נגד בעלה של בנסודה.
בדיווח מודגש כי לא ברור כיצד אותו מידע הושג, או מה בדיוק נאמר באותם תמלילים. אחת האפשרויות היא שהמוסד "תקף" את בעלה של בנסודה ישירות או באמצעות גורם פרטי שניסה להשיג מנוף לחץ על בית הדין. אפשרות נוספת שעולה בחשבון היא כי המידע מפוברק.
עוד דווח כי ברגע שקובץ המידע והמסמכים הושג והיה בידי ישראל, נעשה בו שימוש גם על ידי גורמים דיפלומטיים – במטרה לחתור תחת התובעת פאטו בנסודה, אולם ללא הצלחה. כמה מקורות דיווחו כי ישראל כשלה בניסיונה לשכנע את בעלות בריתה בנוגע לערך של המידע הזה. "הם רדפו אחרי פאטו", אמר אחד המקורות לגרדיאן, אך לא הייתה "שום השפעה" על עבודתה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: השאלות שהועברו אלינו גדושות בהרבה טענות שגויות ומופרכות שנועדו לפגוע במדינת ישראל.