מיכל אליה קמל, יוצרת וזמרת ישראלית שמרבה להופיע יחד עם להקתה ברחבי העולם, טסה לחופשה משפחתית עם בעלה והאחיינים שלה במקסיקו במטרה להתאוורר משגרת המלחמה בישראל. לבעלה של מיכל נקבעו כמה פגישות עבודה, ויחד הם קיבלו את ההחלטה להפוך את הנסיעה העסקית לחופשה משפחתית: "החלטנו לקחת איתנו את האחיינים שלנו כדי לפנק אותם ולהתאוורר קצת אחרי אירועי שבעה באוקטובר, הרגשנו שהם וגם אנחנו היינו צריכים את זה".
במהלך הטיול ובזמן פגישות העסקים של בעלה, מיכל הגיעה לבדה עם הילדים לאי הולבוש (Holbox), יעד פופולרי בקרב תיירים מרחבי העולם וביניהם ישראלים רבים שמגיעים לנפוש באי. "באחד מהבקרים החלטנו ללכת לבית קפה מקומי בשם Painapol לארוחת בוקר. כשהגענו למקום דיברתי עם הילדים בעברית, לא חששתי בגלל שזה מה שעשינו עד עכשיו והרגשנו מאוד בטוחים. הבעלים של בית הקפה ניגש אלינו לשולחן ונורא הסתקרן לדעת מאיפה אנחנו, הוא ממש התעקש שנגיד לו". מיכל מספרת כי ברגע שהבחינה בסקרנותו של הגבר, היא השיבה לו באנגלית ובתשובות מתחמקות, עד שענתה לו כי הם מישראל.
כשהם סיימו לאכול את ארוחת הבוקר, מיכל ביקשה חשבון לשולחן על מנת לשלם ולעזוב את המקום. בדף החשבון של הארוחה, נכתב: "טיפים תמיד יתקבלו בברכה, אבל הרבה יותר מטיפים – אנחנו נשמח להפסקת אש בעזה". כשמיכל הבחינה בכיתוב היא הופתעה וקישרה את ההתעקשות של בעלי המקום להבין מאיזו מדינה הם: "זו הייתה נורה אדומה שלא הבחנתי בה, הייתי פשוט בשוק ליד הילדים. לא הבנתי מה הטקסט הזה אמור להביע, ובאותו הרגע הכל עלה לי, משפחת ביבס, משפחות החטופים, החבר של אחותי שנלחם כרגע בתור לוחם מילואים".
מיכל החליטה לגשת לבעלים של המקום ולשאול לפשר הכיתוב: "ברגע שניגשתי אל הבעלים ולעובדת נוספת שהייתה איתו, הבנתי שמשהו לא בסדר איתם. שאלתי אותם למה לערבב פוליטיקה, בסך הכל באנו לארוחת בוקר. אמרתי להם שיש בנות ישראליות חטופות שנאנסות בעזה, ושניהם צחקו על זה. הוא אמר לי שזה לא פוליטי אלא 'אנושי' כי אי אפשר להתחמק ממה שקורה בעזה, ושהם תמיד יתמכו בפלסטינים".
לאחר שמיכל ניגשה להבין מדוע הטקסט בחשבון היה נחוץ, והדגישה שהיא בסך הכל באה לארוחת בוקר עם ילדים, הבעלים של בית הקפה זעם: "אני מחליט כאן, זה הבית שלי ואני אעשה מה שאני רוצה בבית שלי. תשלמי ותעופי מכאן". מיכל ניגשה לשולחן שלה בחזרה על מנת לשלם, כשהבעלים הלך לצדה וגירש אותה ואת האחיינים שלה: "היו שם המון תיירים שפשוט לא התערבו, כולם ראו מה קרה שם. נורא כעסתי, וגם פחדתי. התאפקתי לא לבכות ליד הילדים. האנשים שישבו בבית הקפה ראו שהוא רב איתי, ושאני לבד, ואף אחד לא ניגש לשאול או להרגיע את העניינים".
למיכל חשוב להדגיש את תחושת הביטחון שחשה יחד עם בעלה והאחיינים שלה במהלך תקופת הנופש במקומות השונים במקסיקו, אך במקביל חשוב לה להזהיר ישראלים שמגיעים לאי ונוהגים להגיע לבית הקפה: "לאחר בדיקה שערכתי עם ישראלים שמתגוררים באזור, התברר לי שאותם בעלים של בית הקפה הוא בכלל איטלקי שהגיע לאי ופתח את בית הקפה. האנשים שאני מכירה שוחחו איתו לאחר המקרה ודרשו הבהרות, הוא זעם והתנגד להוריד את הכיתוב מהחשבון וטען שימשיך להביע את תמיכתו בפלסטינים. נודע לי גם שהוא מחזיק דגל פלסטין בבית הקפה, אנחנו לא הבחנו בדגל. נאמר לי שהוא צריך את הכסף של הישראלים ותולה את הדגל 'מתי שנוח לו'".