האו"ם פרסם הלילה (בין שלישי לרביעי) את דוח האושר העולמי לשנת 2024, שבו הוא מדרג בין היתר את המדינות המאושרות בתבל. פינלנד נמצאת בראש הרשימה בפעם השביעית ברציפות, אפגניסטן בתחתית וישראל - במקום החמישי.
הממצאים, שפורסמו בפעם ה-12 לרגל ציון יום האושר הבין-לאומי של האו"ם, מבוססים על נתונים מהסקר העולמי של חברת גאלופ ונותחו על ידי כמה ממדעני הרווחה המובילים בעולם. הדוח מציג לראשונה השנה דירוגים נפרדים לפי קבוצות גיל, שבמקרים רבים שונים מאוד מהדירוג הכללי: ליטא נמצאת בראש רשימת הילדים והצעירים מתחת לגיל 30, בעוד דנמרק היא האומה המאושרת בעולם עבור בני 60 ומעלה.
עוד מצא הדוח כי בסרביה ובולגריה, שדורגו במקומות ה-37 וה-81 בהתאמה, היו העליות הגדולות ביותר בציוני האושר הממוצעים - מאז שאלה נמדדו לראשונה בסקר של שנת 2013. ארצות הברית, לעומת זאת, ירדה מ-20 המדינות הפותחות לראשונה מאז פרסום הדוח - ודורגה במקום ה-23. בנוסף, מראה הדוח כי בהשוואה על פני דורות, אלו שנולדו לפני שנת 1965 מאושרים יותר בממוצע מאלו שנולדו מאז שנת 1980. בקרב בני דור המילניום, האושר עצמו יורד עם כל שנת גיל, בעוד שבקרב דור ה"בייבי בום" שביעות הרצון מהחיים עולה עם הגיל.
20 המדינות המאושרות בעולם
1. פינלנד
2. דנמרק
3. איסלנד
4. שוודיה
5. ישראל
6. הולנד
7. נורווגיה
8. לוקסמבורג
9. שווייץ
10. אוסטרליה
11. ניו זילנד
12. קוסטה ריקה
13. כווית
14. אוסטריה
15. קנדה
16. בלגיה
17. אירלנד
18. צ'כיה
19. ליטא
20. בריטניה
הדירוגים מבוססים על ממוצע של שלוש שנות הערכה של כל אוכלוסייה לגבי איכות החיים שלה. מומחים מתחומי הכלכלה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה מנסים להסביר את השונות בין מדינות ולאורך זמן באמצעות גורמים כמו תמ"ג, תוחלת החיים, התחושה שיש על מי לסמוך, תחושת החופש, נדיבות ותפיסות של שחיתות.
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן סייגה את הדברים: "מדובר על ממוצע שביעות הרצון מהחיים בשלוש השנים האחרונות. לכן, הדירוג של ישראל במקום החמישי בדוח האושר מסמן את היציבות בשביעות הרצון מהחיים בישראל לאורך השנים האחרונות, ולא רק בזו האחרונה - אילו הדירוג היה נסמך רק על שנה זו, ישראל הייתה צונחת בדירוג האושר העולמי כמתבקש מאירוע בסדר גודל כזה".
"ברמת הרגשות השליליים ישראל עלתה מהמקום ה-119 למקום ה-60 בעולם, מה שמשקף עלייה דרמטית", הוסיפה פנטי. החוקרת מציעה שלא כדאי להתעלם מההשלכות הכלכליות, החברתיות והרגשיות של המלחמה כפי שהן משתקפות בצניחה של המדדים בישראל: "במיוחד כאשר בוחנים מה קרה למדדים אלו באוקראינה שנתיים מאז פרוץ המלחמה. על קובעי המדיניות להתייחס לנתונים אלו ולהקדים תרופה למכה בכל תחומי החיים, כך שאיכות החיים בישראל ושביעות הרצון מהחיים בה, לא תדרדר בכל המדדים החשובים".