רעידת אדמה פוליטית בלב האיחוד האירופי: מנהיג הימין הקיצוני בהולנד חֵרְט וילדרס זכה אתמול (רביעי) להישג דרמטי וחסר תקדים בבחירות לפרלמנט שנערכו – ועל פי תוצאות המדגם הוא עשוי בסבירות גבוהה להיות ראש הממשלה הבא. וילדרס חרת על דגלו לאורך השנים מדיניות אנטי-הגירה ואנטי-איסלאמית מובהקת, ומקדם כוונה לערוך משאל עם לעזיבת הולנד את האיחוד האירופי. "ההולנדים יחזרו להיות מספר 1, העם חייב לקבל את המדינה שלו בחזרה", אמר לאחר פרסום התוצאות הראשוניות אמש.

וילדרס זכה עם מפלגתו PVV ב-35 מנדטים, יותר מ-20% מכלל המושבים בפרלמנט של 150 מקומות. כוחו עלה פי כמה וכמה לעומת הבחירות הקודמות, אז זכה ל-17 מנדטים. יחד עם מפלגתו, עוד שתי מפלגות ימין קיצוני רשמו הישגים נאים, יחד עם מפלגת NSC (שהוקמה לפני שלושה חודשים) שזכתה ל-20 מנדטים, ומפלגת החקלאים הפופוליסטית שזכתה לשבעה מנדטים. יחד יש לשלוש המפלגות הללו 62 מנדטים – 14 פחות מהרוב המינימלי הדרוש להקמת קואליציה בהולנד.

אם אכן יצליח חרט וילדרס בן ה-60 להרכיב ממשלה – הוא צפוי להיות איש הימין הקיצוני הראשון שעושה זאת. כפוליטיקאי ותיק, הוא קרא פעמים רבות לסלק את כל המהגרים המוסלמים מהולנד, אולם לאורך הקמפיין האחרון הוא ריכך מאוד את הצהרותיו בנושא. הוא קורא לעצור לחלוטין את ההגירה הבלתי חוקית להולנד, שהגיעה בתקופה האחרונה לרמות גבוהות במיוחד, ועל רקע זה נפלה הממשלה הקודמת בראשות מארק רוטה, שכיהן 13 שנים ברציפות והיה לראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה ההולנדית.

 

 

"אני חייב לצבוט את הזרוע שלי", אמר וילדרס לאחר פרסום תוצאות המדגם אתמול. "המצביעים אמרו: 'נמאס לנו מזה, מעמקי נשמתנו'", הוסיף. לפחות חלק ממפלגות המרכז והמיינסטרים כבר הודיעו שלא יסכימו לשבת עם וילדרס הקיצוני, אך הוא ללא ספק בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח במשימה. בין הדברים שהוא מקדם: גם משאל עם לעזיבת הולנד את האיחוד האירופי.

וילדרס נחשב לתומך ואוהד ישראל, והמפלגה שלו הביעה את נכונותה להעביר את שגרירות הולנד מתל אביב לירושלים. בנוסף, נטען כי היא וילדרס כראש ממשלת הולנד עשוי לסגור את הנציגות הדיפלומטית ההולנדית ברמאללה. רבים מכנים אותו כ"טראמפ ההולנדי", והוא מנצח בבחירות שלושה ימים בלבד לאחר ניצחונו של חאבייר מיליי, "טראמפ הארגנטינאי", בבחירות לנשיאות ארגנטינה.

עלייתו המסתמנת של וילדרס לשלטון מהווה המשך של מגמה דומה באירופה – בעיקר על רקע גל המהגרים הגדול וחוסר הצלחתו של האיחוד האירופי להתמודד בהצלחה עם המצב, אך גם על רקע משבר כלכלי ועליית מחירים בתחומים רבים, למשל בתחום האנרגטי. לפני יותר משנה נבחרה ג'ורג'ה מלוני, נציגת הימין באיטליה, ומכהנת כראש הממשלה בקואליציה ימנית. אומנם הבחירות שם עוד רחוקות, אך גם בגרמניה וצרפת כבר ניתן לזהות עלייה מרשימה של הימין הקיצוני – בהמשך ישיר של אותה מגמה.