המזרח התיכון
- כל מדינות האזור הופתעו מהתמיכה האמריקנית הגדולה בישראל. עד לתחילת המלחמה התמונה שנשקפה הייתה נטישה אמריקנית – אולם כעת מתברר מצב אחר.
- איראן – במשך שנים בנתה ציר משמעותי של כוחות שנועדו לאיים על ישראל. לצד זאת ועל רקע המעורבות האמריקנית הגדולה, ספק גדול אם תסתכן כעת במלחמה נרחבת ובהטלת חיזבאללה למערכה.
- קטר – מדינה קטנה ומאוד עשירה, שבתחכום זדוני הפכה להיות גורם מאוד רלוונטי. למרות חוסר הסימפטיה אליה, כל מי שירצה לקדם מהלכים מדיניים באזור יצטרך לעבור דרכה.
- ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – מדינות שהפכו את ישראל מאויבת לשותפה, ובסתר ליבן יעדיפו לראות את חמאס נעלם ממפת המזרח התיכון.
- מצרים וירדן – שתי מדינות שהציבורים בהן חונכו על "דה-ציוניזציה", והמנהיגים נותנים להם להוציא קיטור. יחד עם זאת, שתיהן חוששות מאוד מחמאס, ובאופן סמוי יעדיפו לראות אותו נפגע.
הגורם המשפיע אולי יותר מכול על עמדת מדינות המזרח התיכון בנוגע למלחמה בישראל, כמו גם מדינות אחרות, היא מעורבותה הגדולה של ארה"ב. פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, מספר כי התמונה שנשקפה לעיני כלל השחקנים באזור ערב מתקפת הטרור של ארגון חמאס בנוגע לאמריקנים במזרח התיכון הייתה תמונה של "נטישה". מבחינת מדינות רבות, האמריקנים נתפסו כבר כמי שאינם עוד מעוניינים במזרח התיכון, היו שאלות רבות בנוגע למידת מעורבותם. "כולם, ובמיוחד הסעודים, זכרו מה שקרה בספטמבר 2019, כשמיליציות פרו-איראניות תקפו את שדות הנפט הסעודיים – דבר שלא זכה כלל לתגובה מבעלת הברית בארה"ב", אומר פרופ' רבי.
לדבריו, כל מדינה הבינה שעליה לשקול שוב את מהלכיה בעקבות התמיכה האדירה של ארה"ב בישראל לאחר המתקפה. "מרגע הגעת נושאות המטוסים – הקלפים נטרפו, וכל מדינה החלה לחשב דברים מחדש", אמר.
איראן
במשך השנים האחרונות בנתה איראן פרוקסי (כוחות שלוחים מטעם) בכל מדינה ערבית שנוטה ליפול, אומר רבי. אנחנו מכירים את חיזבאללה בלבנון שהוא המשמעותי ביותר, אבל יש לה גם את החות'ים בתימן, סוג של חיזבאלללה בשם אל-חשד א-שעבי בעיראק, מיליציות בסוריה ותמיכה בעזה – במיוחד בג'יהאד האיסלאמי, אבל גם בחמאס.
מדוע איראן עשתה את זה? גם במטרה לייצא את האידאולוגיה שלה בעולם האיסלאם, וגם כדי לוודא שהאויבת הגדולה ביותר שלה, ישראל, תהיה מאוימת לא רק מרחוק במילים, אלא גם מקרוב. יש כאן תולדה של מה שאיראן ייחלה לו, בנתה אותו. הכול החל בהשראה איראנית – תחילה כדי לחבל במגעי הנורמליזציה, מהלך שנועד להצר את דרכיה של איראן במזרח התיכון, וגם להגביר את הלחץ על ישראל ולהראות שאיראן היא זו שעושה את העבודה ונלחמת בישראל.
איראן מאוד מושקעת כאן, מסביר רבי, אבל מרגע שארה"ב נכנסה – סף הסיכונים מבחינתה עולה, אולי יותר מסך כל מה שהיא יכולה להרוויח כעת. הוא מסביר כי היא לא נמצאת במצב שמאפשר להטיל כעת למערכה את חיזבאללה בהיקף נרחב, משום שחיזבאללה אמור בסופו של דבר להיות מוכן ליום פקודה להגנה על איראן, למשל אם ישראל תחליט לתקוף את מתקני הגרעין. "חיזבאללה לא נוצר כדי להציל פלסטינים, זה דבר שאומנם נעשה בו שימוש ציני בידי איראן, אולם זה לא משהו שמדיר מעיניה שינה", אומר פרופ' רבי.
"תרחיש של עימות רב-זירתי לא קורה כרגע, כפי שחמאס קיווה, אבל עדיין יכול להתממש", הוא מוסיף. "אנחנו בדינמיקה של מלחמה, ומלחמה היא ארץ המיס-קלקולציות. לסיכום, לאיראן יש עניין מאוד ברור ביצירת לבה רותחת בין ישראל לפלסטינים, והחמאס הוא כביכול עושה דברה, למרות שגם לו יש את האג'נדה שלו, ואיראן תשאף לחזק את החמאס כמה שניתן - מבלי להיקלע למלחמה נרחבת מכיוון שיש איום אמריקני על איראן באופן ספציפי. חיזבאללה נמצא על הגדר בצורה מבוקרת יחסית, למרות הסלמה איטית, אולם מתחת לסף של מלחמה כוללת – כך שמצד אחד הוא מראה לחמאס שהוא תומך בו, ומצד שני עדיין משחק בכללים של פוסט 2006, ולא לוקח את ישראל ואותו למצב בעייתי".
קטר
מדינה קטנה מאוד ועשירה, שיש לה כבר הרבה מהלכים דיפלומטיים ב-30 השנים האחרונות, אומר פרופ' רבי. "יש לה ביד מנוף כמו ערוץ אל-ג'זירה, והיא גם מחוברת לכל הברנשים הרעים באזור, חלקם אפילו חיים שם כמו ח'אלד משעל ואסמעיל הניה. למה היא עושה את זה? בעצם הקשר שלה עם בני הבליעל היא הופכת את עצמה למי שניתן לפנות אליו בעת הצורך". הוא מסביר כי הייתה שם לתווך בין ארה"ב והטליבאן לאחר הנסיגה מאפגניסטן, וגם בין ארה"ב לאיראן, למשל בעסקת חילופי האסירים האחרונה.
"קטר שומרת על קשר עם המערב, ומארחת את בסיס הצבא האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון. היא סוג של מוציאה ומביאה, ובסיפור שחרור שתי החטופות משבי חמאס היא הייתה הערוץ שדרכו זה התאפשר, וכנראה שהיא עוד תמשיך לפעול בנושא. למרות כל חוסר הסימפטיה כלפיה, והיא תמכה בחמאס ומימנה את פרויקט המנהרות שלו, היא עדיין שחקן שכל אחד צריך להגיע אליו כדי לקדם מטרות כמו הפסקת אש ושחרור חטופים. מדינה קטנה עם הרבה כסף, שבתחכום זדוני הפכה מאוד רלוונטית".
סעודיה ואיחוד האמירויות
פרופ' רבי מסביר שמדובר בשתי מדינות שקיבלו החלטה ברורה לצאת נגד תנועות של אסלאם רדיקלי, ושתיהן הוציאו מחוץ לחוק את תנועת האחים המוסלמים – תנועת האם של חמאס. "הן החליטו שלא לראות בישראל עוד אויב, אלא שותף. ניתן לומר שבסתר ליבן הן מאוד היו רוצות לראות את החמאס נעקר מהנוף הפוליטי והצבאי של המזרח התיכון".
מצרים וירדן
בניגוד לאיחוד האמירויות וסעודיה, פרופ' רבי מתאר מצב שונה בכל הקשור לירדן ולמצרים. "אלו מדינות שניהלו בעבר עימותים ממושכים עם ישראל, ובמשך שנים הציבור בהן חונך על דה-ישראליזציה ודה-ציוניזציה, וכל אימת שיש מהומה כזו בעזה – ההמונים יוצאים לרחובות". לדבריו, מבחינת השליטים עבד אל-פתאח א-סיסי והמלך עבדאללה השני, המצב מסובך במיוחד, אז הם נותנים לציבור לשחרר קיטור - כמו שניתן לראות במחאות בימים האחרונים. יחד עם זאת, הם גם מכניסים לתמונה את מנגנוני הביטחון, "כי הם מבינים שזה יכול להיגמר בסוג של אביב ערבי נגדם".
מצד אחד הם משחררים, אומר רבי, ומצד שני קורצים למערב. "אם ניקח את ועידת השלום של א-סיסי בקהיר: מצד אחד מראה למערב שהוא פועל לקידום שלום, ומנגד פותח את מעבר רפיח ומראה לעולם הערבי מי נותן סיוע לעזה". לדבריו, גם א-סיסי והמלך עבדאללה ישמחו בסתר ליבם לראות מזרח תיכון בלי חמאס. "סיסי הכריז מלחמה והוציא את האחים המוסלמים מחוץ לחוק, ועבדאללה סובל מזה בפרלמנט וברחוב, וחושש מהתרחבות פעילות חמאס ביהודה ושומרון, שעלול לבנות שם תשתיות שיאיימו על שלטונו בירדן".
Jordanian King Abdullah arrives in Cairo to hold discussions with the Egyptian President Sisi on Gaza. pic.twitter.com/oLnupANi2Z
— Clash Report (@clashreport) October 19, 2023
יחד עם זאת, הוא מסביר כי זה לא צפוי להשפיע על עמדתם בנוגע לישראל: "ניתן להבין אותם, הם לא ציונים ולא עובדים אצל ישראל, אולי הם לא תומכים בחמאס, גם לא במילים, אך יהיו מאוד ביקורתיים כלפי ישראל במובן ההומניטרי של האוכלוסייה העזתית. מצד שני, שתיהן חלק מהציר המערבי שביידן סימן – עם החלוקה ל-Bad guys ו-Good guys".
ארה"ב
- ברמה הפנים-ישראלית – בארה"ב זיהו משבר חמור בחברה ובהנהגה, ומיהרו מיד עם תחילת המתקפה להביע תמיכה כדי להרים את החברה הישראלית מהמכה שספגה.
- ברמה האזורית – ארה"ב נחושה למנוע מערכה נרחבת שתסכן את המהלכים הקיימים והנרקמים בין ישראל למדינות ערב. במקביל, הם מעוניינים לשמור סיכוי לפתרון בזירה הפלסטינית, תוך לקיחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות בישראל.
- ברמה העולמית – ארה"ב מעוניינת לשמור על ישראל כחלק מקואליציית הדמוקרטיות הליברליות המערביות – מתוך חשש מהתעצמות ציר "הדרום הגלובלי" בהובלת רוסיה, סין ואיראן.
מאז תחילת המלחמה ניצב ממשל ביידן בארה"ב באופן חסר תקדים ובלתי מסויג לצד ישראל, גם ברמה המדינית וגם ברמה הצבאית. פרופסור אודי זומר מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין-לאומיים והמרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב מנתח את העמדה האמריקנית בנוגע לישראל מאז 7 באוקטובר, המתבססת על שלוש רמות: פנים-ישראלית, אזורית ועולמית.
הרמה הפנים-ישראלית
ברמה הפנימית, מסביר פרופ' זומר את התפיסה האמריקנית, הייתה ישראל קרובה מאוד להתפוררות מבחינה חברתית. "תמונות הזוועה שראינו שילבו שואה ומלחמת יום הכיפורים, עם אלמנטים של דאעש – סיטואציה שיכולה לפורר את המדינה מבפנים, והאמריקנים מבינים מעולה את הפוליטיקה הפנים-ישראלית, ובראש ובראשונה היה חשוב להם להחזיק את המדינה והחברה כאן", הוא מסביר את העמדה הברורה והחד-משמעית של ממשל ביידן כבר ביום של מתקפת הטרור של חמאס.
"זה היה חשוב כי הממשלה הישראלית הייתה בתפקוד מאוד לקוי, עם תחושה של היעדר מנהיגות, והאמריקנים תפסו את זה והיה להם חשוב לעצור את זה. ביידן בנאומיו מדבר 'ישראלית', הוא לא אמריקני שמדבר אמריקנית לישראלית, הוא מדבר על הכיסא הריק בשבעה, הוא מחבק, הוא עושה דברים של מנהיג במדינה דמוקרטית, אפילו שאנחנו לא אזרחים של ארה"ב".
הרמה האזורית
ברמה האזורית, זומר אומר כי האמריקנים מעוניינים למנוע מלחמה כוללת. הם עובדים כבר תקופה ארוכה על הציר הסעודי, ולראייה גם הסכמי אברהם לפי שעה לא מבוטלים. ברור שהמהלך של חמאס מונע על ידי איראן, ואולי גם על ידי רוסיה, ובין השאר נועד למנוע את המשך העבודה בציר הסעודי, שלמרות הדיווחים על הקפאת המגעים לנורמליזציה, אי אפשר לומר שהוא התפוגג.
בוושינגטון מבינים שלנו כרגע אין "אנדגיים" (End Game), אבל הם לא חושבים בצורה הזאת ורואים שראש הנחש יושב בטהראן ואולי גם במוסקווה. הם מבינים שראש הנחש מפעיל שלוחות בתימן, לבנון, סוריה, עיראק וגם ברצועת עזה. האמריקנים מנסים לפתח את הציר האלטרנטיבי – ושם לישראל יש מקום מרכזי. הם גם מבינים מבחינתם שב"אנדגיים" אי אפשר להתעלם מהסיפור הפלסטיני.
האמריקנים מבחינתם אומרים באופן ברור: 'מגבים את ישראל בצורה מוחלטת', באופן חד-משמעי גם במילים וגם במעשים, אבל יש גם הבנה שיש מגבלות על האופן שבו ישראל יכולה לפעול כעת. ישראל אומנם לא מדינת חסות אמריקנית, אומר פרופ' זומר, אך צריך להבין שבקונסטלציה הנוכחית גורלנו לא רק בידינו, ורמת התלות בארה"ב עלתה משמעותית. "כששר החוץ האמריקני יושב בקבינט המלחמה, ואז נשיא ארה"ב יושב בקבינט המלחמה, זה לא רק עניין סמלי בשביל התמונה, אלא ניתן לראות שהם לוקחים חלק בקבלת ההחלטות, ואני לא רואה את זה משתנה בזמן הקרוב. ברמה האזורית, לאמריקנים יש את ההעדפות שלהם, וזה ישפיע בצורה מאוד עמוקה על מרחב התמרון הישראלי".
הרמה העולמית
ברמה העולמית, מסביר זומר, בונים האמריקנים לאורך השנים האחרונות, ובייחוד תחת ממשלי אובמה וביידן, ציר מאוד ברור, יציב ואיתן של דמוקרטיות ליברליות מערביות. מדובר בקואליציה של דמוקרטיות מערביות המבוססת על ערכים משותפים ותחושה של שותפות גורל. זה קשור להתמודדות מול סין, מול רוסיה באוקראינה, וכעת גם במזרח התיכון. לישראל יש מקום של ממש בציר הזה, הוא מסביר, וניתן לראות את זה ברכבת המדינית של מנהיגים שמגיעים לכאן בימים האחרונים.
האלטרנטיבה לציר הזה של האמריקנים הוא "הדרום הגלובלי" – שותפות האינטרסים של מדינות כמו איראן, סין, רוסיה ואחרות. לדוגמה, הכלכלה הסינית מאטה, אז נוח להם לעשות עסקים עם הרוסים והאיראנים; האיראנים לא יכולים למכור נפט לאף בגלל הסנקציות, אז הם מוכרים אותו לסינים ולרוסים; לרוסים נוח לעבוד עם האיראנים כי הם יכולים לקנות מהם כל מיני אמצעי לחימה שעוזרים להם באוקראינה. ביום שביידן ביקר בישראל – פוטין הגיע לבייג'ינג ונפגש עם שי ג'ינפינג וגם עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שלעיתים נתפס פה כידיד ישראל. הניגוד בין הביקור של ביידן בת״א ושל פוטין בבייג׳ינג בולט במיוחד בנסיבות הנוכחיות.
בניגוד לציר הדמוקרטיות הליברליות המערביות, הציר האלטרנטיבי נרקם לרוב מטעמי נוחות, ולא מטעמי תפיסת עולם משותפת. למזלנו, האמריקנים תופסים אותנו גם כחלק מהציר המערבי. כמובן שיש גם אינטרסים אסטרטגיים, אבל זה מתחיל בזה שמדובר במדינות שיושבות באותו מועדון. צריך לזכור את זה גם ביום שאחרי, ולכן עלינו לשמור על הדמוקרטיה הישראלית כדמוקרטיה ליברלית מערבית, עם כל המאפיינים של איזונים ובלמים ועצמאות משפטית. יש חשיבות מגדולה מאוד ל-"Don't" של ביידן בנאומיו, ואולי בלי הדברים שלו אולי היינו במצב הרבה יותר קשה במלחמה. האמריקנים מחזיקים אותנו אסטרטגית, לאומית ורגשית, כי אנחנו חלק מהמועדון הזה ואנחנו חשובים לו. לא כי יש לנו הייטק או כי אנחנו חכמים, ואפילו לא כי אנחנו יהודים, אלא קודם כל כי אנחנו דמוקרטיה.
האיחוד האירופי
- עמדה פרו-ישראלית חסרת תקדים באיחוד האירופי, תוך הכרה חד-משמעית בזכותה של ישראל להגן על עצמה.
- המלחמה בישראל מעוררת דאגות גדולות באיחוד האירופי – החל מגל טרור איסלאמיסטי ביבשת, משבר מהגרים נוסף, פגיעה בקשב העולמי למלחמה באוקראינה ומלחמה אזורית נרחבת שתמוטט הסדרי שלום קיימים.
- המלחמה באוקראינה הביאה את האיחוד האירופי להבנה משמעותית בנוגע לחשיבות של ישראל עבור האיחוד ברמה הביטחונית.
המלחמה הנוכחית בעזה הביאה תגובה חריגה מאוד מצד האיחוד האירופי, שבאופן מסורתי אומנם עומדים על זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני ארגוני הטרור, אך הגיבוי הזה נטה להתהפך כאשר מספר הנפגעים בצד העזתי עלה. ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית ישראל-אירופה, מכון מיתווים, ומרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, מספרת כי כבר בשעות הבוקר של יום שבת 7 באוקטובר הבינו שם כי הפעם מדובר על אירוע אחר. מתקפת הטרור של חמאס מפילה אצלם מיד את האסימון ומקפיצה את ההתרעות הביטחוניות בכמה מישורים – בסמיכות מטרידה לכמה אירועי טרור איסלאמיסטי במערב אירופה.
באופן יוצא דופן, באיחוד האירופי מציגים תמיכה מקיר לקיר בישראל ובזכותה להגנה עצמית. ד"ר שיאון צדקיהו מסבירה כי המלחמה בישראל מציתה באירופה שלוש נקודות עניין ביטחוניות מובהקות.
- סוגיית ביטחון הפנים וחשש מעליית גל הטרור: ככל שהתמונות כאן בישראל קשות יותר – קיים חשש שזה יעורר את המוטיבציה לבצע פיגועים באירופה, עם עלייה של אנטישמיות כמו סימון בתי יהודים במגן דוד, פגיעה בבתי כנסת ובמוסדות יהודיים נוספים. באירופה מקשרים את ההפגנות הפרו-פלסטיניות אצלם להפרות סדר, ואת תמונות ההרס וההרוגים בעזה לעליית התרעות לטרור איסלאמיסטי כפי שנראה בשבועות האחרונים בבלגיה ובצרפת. הדאגה הזו מאפיינת במיוחד את מערב אירופה.
- סוגיית ביטחון החוץ בדגש על חשש לפגיעה בתמיכה באוקראינה: באירופה, ובמיוחד במזרח היבשת, מביעים חשש שהמלחמה בישראל תסיט את הקשב והמשאבים הצבאיים, בעיקר האמריקניים - מאוקראינה לישראל.
- חשש מהסלמת העימות למלחמה אזורית נרחבת במעורבות שחקנים גלובליים: "תסריט הבלהות" של אירופה, שכן אי-יציבות במזרח התיכון גורר אי-יציבות באירופה. כך למשל, חשש מגלי הגירה נוספים, גם מרצועת עזה וגם מלבנון, במקרה של מלחמה נרחבת מול חיזבאללה.
ד"ר שיאון צדקיהו מספרת כי כיום קיימים שני מחנות בבריסל: אלו שתומכים בישראל ובזכותה להגן על עצמה, ואלה שמאוד תומכים בישראל. בראש המחנה שמאוד תומך בישראל עומדת נשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין, לשעבר שרת ההגנה של גרמניה, שמאוד רגישה לזכותה של ישראל להגן על עצמה, ומאוד רגישה לשיח על שואה ופגיעה בעם היהודי. "כמעט ולא תמצא היום מדינות, אולי חוץ מאירלנד, בלגיה וספרד, שמביעות תמיכה מופגנת בפלסטינים (אך לא בחמאס), למרות שהמצב בשטחים ממשיך להדאיג אותן מאוד".
"ביום חמישי האחרון התקבלה בפרלמנט האירופי החלטה שכל דיפלומט שקורא אותה פשוט אומר 'וואו' – החלטה מדהימה לטובת ישראל, במיוחד במקום כזה שלא נחשב למקום חיובי עבור ישראל. החלטה שאומרת כמעט את כל מה שרצו במשרד החוץ: כמעט ולא הזכירו את הכיבוש, כמעט ולא הזכירו את מות העיתונאית שירין אבו עקלה שמהווה משבר אמון בין צה"ל לאיחוד. 500 חברי פרלמנט מתוך כ-700 הצביעו בעד – ישראל מעולם לא ראתה החלטה כזאת".
עוד היא מדגישה כי המלחמה באוקראינה הביאה לשינוי מהותי ביחס של האיחוד האירופי לישראל, תוך הבנה שיש צורך ניכר לשמור איתה על יחסים טובים בשל העובדה שהיא מהווה מקור חשוב לידע וניסיון ביטחוני ומערכות נשק מתקדמות. המלחמה באוקראינה הציבה את אירופה בפני תרחיש שלא חשבו באיחוד שייאלצו להתמודד איתו שוב – וכעת מבינים יותר מבעבר את חשיבות היחסים עם ישראל.
BREAKING: Palestinian rioters throwing firecrackers at police in Neukölln area of Berlin, Germany; large-scale police response underway pic.twitter.com/mycUHUFMbb
— I.E.N. (@BreakingIEN) October 17, 2023
בנוסף, באיחוד האירופי מזהים את ישראל כחלק מציר מערבי בהובלת ארה"ב. ד"ר שיאון צדקיהו מציינת כי לתמיכה הבלתי מסויגת של ביידן יש חלק חשוב מאוד בתמיכה הגדולה גם של האיחוד האירופי. בבריסל מזהים היטב את הציר הנגדי – בהובלת רוסיה ואיראן, שתומכת בבירור בחמאס.
רוסיה
- שביעות רצון במוסקווה מהמלחמה בישראל – שמסיטה את הקשב מאוקראינה ואפילו עלולה לפגוע בתמיכה הביטחונית והכלכלית בה.
- נקיטת עמדה אנטי-ישראלית מובהקת, תוך חיזוק הקשרים עם איראן, וליבוי גלי אנטישמיות גדולים.
רוסיה, שניצבת באופן כמעט מובהק לצידה של איראן במערכה הגלובלית, ככל הנראה מרוצה מהמלחמה הקשה שפרצה בישראל. ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום הבין-לאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, אומר כי בהחלט ניתן להעריך שהרוסים מרוצים. הוא מסביר שהפניית הקשב העולמית מאוקראינה למזרח התיכון, עם האפשרות שהתמיכה בישראל תקשה על התמיכה באוקראינה – מאותתים על התפתחויות חיוביות עבור מוסקווה.
לדבריו, אפשר לראות בבירור שרוסיה וסין התייצבו בעמדה שניתן לזהותה כאנטי-ישראלית, תוך הימנעות מגינוי חד-משמעי של הטבח של חמאס, וקריאה חוזרת ונשנית להפסקת אש מיידית וחידוש התהליך המדיני בדגש על פתרון שתי המדינות. "הרוסים גם הגישו הצעות נגד ישראל במועצת הביטחון של האו"ם, ברור שזה לא היה מתקבל, אבל ברור גם שאין פה הכרה בזכות של ישראל להגן על עצמה, וזה בלי לדבר על כל האנטישמיות ברוסיה בתקופה האחרונה".
הוא מסביר שהמגמה הזאת מתחברת לשיתוף הפעולה המתהדק בין רוסיה ואיראן, על רקע התמיכה האיראנית ברוסיה בנשק במלחמה באוקראינה. "ניתן לראות עליית מדרגה גדולה עוד יותר בציר הרוסי-איראני, שבא לידי ביטוי כמעט בכל תחום, וגם בהיבטים צבאיים שבהם רוסיה מסייעת לאיראן – בטכנולוגיה, מודיעין ועוד".
"אין ספק שככל שהמערכה פה תימשך – זה משרת את האינטרסים של הרוסים. אין שום סיבה שהם יפסיקו את שיתופי הפעולה עם איראן, תוך הקרנות של זה ליתר האזור. צריך לבדוק אם הרוסים לא מנסים לנצל את הסטת הקשב העולמית כדי לבצע מהלכים חריגים באוקראינה, מתוך ההבנה שהקשב של ארה"ב ויתר המערב קטן יותר".
הוא מדגיש שהעמדה הרוסית היא חלק ממגמה ממושכת של הידרדרות היחסים בין ירושלים ומוסקווה לאורך השנתיים האחרונות. בנוסף, הרוסים מקפידים להאשים במצב את ארה"ב, ומטיחים בהם את האשמה להסלמה בשל הגיבוי שהם נותנים לישראל. לבסוף, הוא מזהיר כי הסלמה אזורית עלולה אף להעמיק עוד יותר את הקשר והתלות בין רוסיה ואיראן, ולקדם שיתופי פעולה בהיקף גדול אפילו יותר.
סין
- עמדה אנטי-ישראלית מובהקת – תפיסת הצד הפלסטיני מתוך ניסיון להרוויח את דעת הקהל במדינות המזרח התיכון. פגיעה ביחסים עם ישראל – מחיר זול יחסית.
- האינטרס המרכזי של סין: להישאר רלוונטית במזרח התיכון, ולהמשיך למתג את עצמה כ"שוחרת שלום" שמסייעת לפתור משברים אזוריים ומדיניים.
- הקונספציה שהתנפצה: ארה"ב במגמת נטישה מהאזור – וסין נכנסת במקומה.
גליה לביא, סגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסבירה שהאינטרס הראשון של סין הוא להישאר רלוונטית במזרח התיכון. היא מספרת כי הנוכחות האמריקנית המאוד חזקה בעימות קצת קלקלה לסין את הקונספציה שהיא מנסה לקדם כבר שנים – ולפיה ארה"ב נסוגה מהאזור וסין נכנסת במקומה. "האירוע הזה מראה את ההפך, אז קיים חשש בסין שגם מדינות האזור יבינו את זה והיא תאבד מהרלוונטיות שלה – אז היא מנסה להראות שהיא רלווונטית. איך היא עושה את זה? תומכת בפלסטינים, כי היא מבינה שזה הדבר החשוב ביותר לערבים".
לביא מסבירה כי היחסים עם ישראל לא מספיק חשובים עבורה ביחס ליחסים עם מדינות מוסלמיות במזרח התיכון. לכן, אם עליה לשלם מחיר זול יחסית של פגיעה ביחסים עם ישראל תוך רווח של דעת הקהל במדינות ערב – היא בהחלט תעשה את זה.
"בסין מקפידים להגיד שהם תומכים בפלסטינים, אבל זה שקר", היא אומרת, "התרומות ההומניטריות שלהם די עלובות ומסתכמות בכמה מיליונים בודדים, כך גם השקעות במה שהיא מכנה פלסטין, וגם היקף הסחר נמוך מאוד. סין למעשה לא קיימת עבור הפלסטינים, אבל רטורית היא מספקת להם תמיכה גם, באו"ם. יש לה אינטרס להישאר רלוונטית באזור כדי לקדם את הרעיון שהיא מתווכת הוגנת גם בסכסוך הזה, לאור ההצלחה הגדולה שלה, לתפיסתה, בתיווך בין איראן וסעודיה, והניסיון שלה למתג את עצמה כשוחרת שלום שמתווכת בסכסוכים עולמיים".
בכירים סינים המייצגים את הקו הרשמי של בייג'ינג לוקחים חד-משמעית את הצד האנטי הישראלי, אומרת לביא. כך לדוגמה, השבוע נשאלה דוברת משרד החוץ הסיני על "התקיפה הישראלית בבית החולים בעזה", והיא חזרה והדגישה את הגינוי לפגיעה באזרחים, אך לא טרחה לתקן את הטעות בשאלה. "הקו הרשמי הסיני אומר שהפלסטינים מסכנים, וישראל צריכה להימנע מאלימות. הם מתעלמים לגמרי מהטבח בישראל, ומדגישים שצריך לחזור לפתרון שתי המדינות. הקו החצי-רשמי, בעיתונים, מדגישים שסין היא שוחרת שלום וארה"ב מלבה את העניינים".
“#Hamas is still too gentle. #Israel is a #Jewish version of #Nazi and militarism. Under Hamas' saturation bombardment, the #Israeli #IronDome air defense system has become the emperor's new clothes.”
— Inconvenient Truths by Jennifer Zeng 曾錚真言 (@jenniferzeng97) October 15, 2023
These statements were made by Su Lin, a prominent Chinese influencer. She is a… pic.twitter.com/DgWzx4XNJO
עוד מדגישה לביא את השיח הבעייתי מאוד שעולה ברשתות החברתיות בסין בעקבות המלחמה, עם גילויי אנטישמיות קשים מאוד. היא אומרת כי למרות שלא מדובר בפרסומים רשמיים של השלטון או מדגם מייצג של הדעות בסין, העובדה שהצנזורה הסינית, שידועה היטב ביעילותה ברשתות החברתיות, לא מגלה עם זה שום בעיה - מעידה על תמיכה שבשתיקה מצד השלטון.