הפגישה שקיים שר החוץ אלי כהן עם מקבילתו הלובית נג'לאא אל-מנקוש וההחלטה להדיח אותה, העלו שוב לכותרות את המדינה הצפון-אפריקנית שלמודת קרבות וקרועה בין מליציות. הפרשה הזו הפכה לכאב הראש החדש של הממשלה הזמנית בטריפולי הבירה, והיא מתמודדת עם טלטלה ממושכת ועם מיליציות חמושות. N12 מספקים מבט מבפנים "ללוב החדשה" - מאז נפילת שלטון קדאפי.
שלטון קדאפי נפל בשנת 2011, אחרי ששלט באכזריות בלוב במשך 42 שנה, וכעת המדינה ההרוסה חצויה למעשה בין שני ממשלים שונים, ומתמודדת מאז עם אי-יציבות עמוקה. הרודן שהחזיק באידיאולוגיה משלו וטבח במתנגדיו הוצא להורג באוקטובר 2011 בידי חיילי המורדים, בעיר הולדתו סירת - במסגרת גל מחאה נגד שלטונו של, שהפך להתקוממות מזוינת כחלק מ"האביב הערבי". הוא היה לדיקטטור הערבי השלישי שאיבד באותה השנה את כיסאו כתוצאה מהתקוממויות העממיות בעולם הערבי.
"לוב התפרקה בכל ההיבטים, יש הרבה דם רע בין הממשלות"
הדחת קדאפי הייתה יריית הפתיחה לקראת העידן החדש שאליו נכנס לוב: מדינה שסועה שמשתולל בה כאוס עם מיליציות חמושות וארגוני טרור. אחרי מותו של קדאפי, דאעש ניצל את הוואקום שנוצר במדינה, וכבש בין היתר את סירט, שאותה הפך לבסיס המרכזי שלו מחוץ לסוריה ולעיראק.
בקיץ 2014 עברה לוב כאוס פוליטי של ממש, והפכה למחולקת בין שני ממשלים, יריבים זה לזה: האחד במערב, המדינה שבסיסה בבירה טריפולי וזוכה להכרת האו"ם, לעומת השני שבמזרח המדינה, בעיר טוברוק. כל אחד מהם נתמך בידי מיליציות אחרות ובידי מדינות שונות: מצרים ואיחוד האמירויות תומכות בגנרל ח'ליפה חפתר ששולט במזרח המדינה ובדרומה (בנגאזי, קירנייקה ופזאן), בעוד שטורקיה תומכת בממשלה שמחזיקה במערב (טריפוליטניה). דאעש ניצל את המאבק הזה כדי להמשיך ולכבוש שטחים חדשים משתיהן.
"לוב היא לא מדינה. אנחנו חושבים שזו מדינה, אבל היא כושלת", אמר ל-N12 פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "לפני יותר מ-10 שנים היה שם את קדאפי שהחזיק בכוח דיקטטורי את כל הערים הכבושות במדינה ואת השבטים. אחרי נפילתו, לוב התפרקה בכל ההיבטים – כאשר שני החלקים המרכזיים הם קירנאיקה וטריפוליטניה, אחת במזרח והשנייה במערב. יש הרבה דם רע בין הממשלות הללו".
הגנרל שהתבסס במזרח לוב
הגנרל ח'ליפה חפתר, אזרח אמריקני-לובי ולשעבר קצין בכיר בראשית ימי קדאפי, מחזיק בהשפעה נרחבת במזרח המדינה. הוא נולד ב-1943 בעיר אג'דאביא הסמוכה לבנגאזי שאף היא במזרח, ולמד במכללה הצבאית בבנגזי. כשסיים את לימודיו התגייס לחיל התותחנים. בשנת 1973 כיהן חפתר כוח המשלוח הלובי שסייע למצרים במלחמת יום כיפור נגד ישראל, אך במהלך שנות ה-80 הוא ערק מלוב לארה"ב, בזמן המלחמה שבין לוב לצ'אד.
בשנת 2011 שב הגנרל חפתר ללוב כדי להצטרף להתקוממות נגד קדאפי, זו שבסופו של דבר הביאה לחיסולו של הרודן. לאחר נפילת שלטונו של קדאפי, חפתר עשה "קאמבק" במזרח לוב, ומיצב עצמו כמנהיג כוח צבאי שמצליח להשתלט על חלקים נרחבים במזרח המדינה ובדרומה. "לוב היא מדינת ענק טריטוריאלית שמדוללת באוכלוסין, אבל יש בה המון נפט ולכן הפוטנציאל הוא אדיר", ציין פרופ' רבי. "מי ששולט על חלק מאגפי הנפט בלוב הן מיליציות חמושות. לא הממשלה הזו ולא האחרת, ובתוך זה פועלות גם מיליציות איסלאמיסטיות של ג'יהאד סלפי כמו אל-קאעידה ודאעש".
במרץ 2016 הוקמה בבירה טריפולי "ממשלת פיוס לאומית" בראשות פאיז א-סראג', שזכתה לתמיכה של הקהילה הבין-לאומית: אולם חפתר והפרלמנט שתומך בו במזרח לוב סירבו להכיר בה. בתוך כך התפתחו קרבות בין שני כוחות שפועלים בנפרד, בניסיון להדחוף את המילציות האיסלאמיסטיות ואת שולחת דאעש במדינה.
הסכם שביתת הנשק וממשלת האחדות
בשנת 2019 יצאו כוחותיו של חפתר למתקפה בטריפולי ובמערב לוב, אך כוחותיו נכשלו במהלך ולא הצליחו לכבוש את הבירה. חצי שנה לאחר מכן, בינואר 2020, כבר הושגה הפסקת אש בין הצדדים בתיווך בין-לאומי. כך כוננה בלוב ממשלת אחדות לאומית (GNU) זמנית חדשה בראשות עבד אל-חמיד א-דבייבה, איש עסקים יליד מיסראתה.
קרבות הרחוב בטריפולי הובילו ליותר מ-50 הרוגים רק החודש
למרות זאת, שני הצדדים היריבים לא הגיעו להסכמות ומתחוללים קרבות בטריפולי, מקום מושבה של ממשלת האחדות הזמנית. פתחי בשארה שנתמך בידי הפרלמנט ומבקש להחליף את ממשלת האחדות השולטת במדינה – מנסה לפלס את דרכו, אך המיליציות שתומכות בראש הממשלה א-דבייבה חסמו אותו. רק החודש נהרגו בטריפולי 55 בני אדם ומאות נפצעו בקרבות רחוב.
"לא תהיה נורמליזציה בין ישראל ללוב בקרוב"
"כשפונים לנורמליזציה עם מדינה כזו, צריכים להיות זהירים שבעתיים, כי זו מדינה משוסעת. אם נופלים ושוברים קוד – אתה תפסיד פעמיים, את שלך. את הנראות שלך והם יגידו שאי אפשר לסמוך עליך. גם מי שעשה את זה בתוך המדינה, האופוזיציה, מנצלת את זה כקרדום לחפור בו. משתמשים בישראל כמכשיר שאיתו בסופו של דבר מציגים את המתנגד שלך כמי שעשה איתה עסקים – וראינו את זה בהפגנות".
"בשעה שבמאה ה-21 של היום ישראל לא אויבת של רוב המדינות הערביות ועושה הרבה מאוד דברים מיוחדים, אם היא תהיה חכמה - אפשר לקחת את זה למקומות מאוד טובים", הוא הוסיף. לצד זאת, פרופ' רבי טען כי "לא תהיה נורמליזציה של ישראל עם לוב בקרוב".
"כל הנורמליזציה הזו לא נובעת מכיוון שישראל עושה משהו, אלא בעיקר משום שמדינות ערב - על פי האינטרסים והצרכים שלהן, משנות כיוון. ישראל היא לא האויב", הוא המשיך. "אולי הם לא אוהבים אותה ואולי היא לא בבת עינם, אבל הם מבינים שביכולתם להסתייע בה להרבה מאוד דברים ולא רק ביטחון. למשל, גיאו-אקולוגיה, מים ומדבור".