ביום שני הציג שר התקשורת שלמה קרעי את תוכניתו, שעיקרה סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, והקמת גוף לאסדרת השוק בשליטה פוליטית במינוי ישיר של הממשלה. בנוסף, יוקם גוף ממשלתי למדידת הרייטינג, ישונה הרכב מועצת התאגיד, וייאסרו פרסומות ברדיו. ערוץ 14, שבאופן קבוע מביע תמיכה בממשלה, יזכה לשורת הטבות מפליגות.
מיד לאחר חשיפת התוכנית נשמעה ביקורת נרחבת, שנדחתה על ידי השר, אך בחינה מהירה מגלה דמיון מטריד להונגריה, מדינה שבה הממשלה של ויקטור אורבן הצליחה לרסק את התקשורת החופשית כמעט לחלוטין. הוועדה הפוליטית וההסדרים הרגולטוריים המופלגים שמציע השר, לצד מגמות דומות שכבר קיימות בנוגע לתקיפת עיתונאים וכלי תקשורת חופשיים, מייצרים תמונה עגומה ולא מחמיאה.
גוף שיפקח על התקשורת
על פי ההצעה יוקם גוף חדש "לאסדרת שוק התקשורת" בישראל, שיכלול תשעה נציגים והוא לא יוכל, באופן רשמי, להתערב בתוכן המשודר. חברי הגוף יהיו נציגי ציבור: שניים מהם ייבחרו ישירות על ידי שר התקשורת, שלושה על ידי ועדת איתור של שרים, ושלושה יהיו עובדים מדינה. יו"ר הגוף יאותר בוועדה נפרדת ומינויו יהיה כרוך באישור הממשלה – כלומר גוף בעל זיקה פוליטית מובהקת.
בשנת 2011, שנה לאחר שעלה לשלטון והחל לעוות את המשטר הדמוקרטי בהונגריה, העביר ראש הממשלה ויקטור אורבן את "חוק התקשורת", ולפיו חייבים ערוצי התקשורת לספק "סיקור חדשותי מאוזן". לצורך כך הוקמה ועדה מיוחדת מטעם הממשלה שהלכה למעשה מבקרת את התוכן בו.
"השינויים בשוק התקשורת היו הדבר הכי חשוב בהחלשת הדמוקרטיה ההונגרית", אומרת ד"ר הדס אהרן, חוקרת ומרצה למדע המדינה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון, עמיתה במכון מולד, בריאיון ל-N12. ד"ר אהרן מספרת שהוועדה שהוקמה על ידי ממשלת אורבן ביצעה שורת שינויים רגולטוריים בתקשורת. כך למשל, ניתנו זיכיונות שידור לגופים שאוהדים את הממשלה, ולחילופין נמנעו זיכיונות מגופים שאינם קשורים לממשלה.
"אין שום דבר ייחודי בחוק התקשורת של הונגריה", הגן אורבן על החקיקה שלו בנושא בינואר 2011, על רקע ביקורת נרחבת מהשותפות הבכירות באיחוד האירופי. "הראו לי פסקה אחת שלא תוכלו למצוא בחוק של מדינות אירופיות אחרות".
למרות דבריו אז, לאורך העשור האחרון חלה פגיעה חמורה במדד חופש התקשורת בהונגריה. במהלך השנים האחרונות צנחה הונגריה עשרות מקומות ברבים מדירוגי חופש העיתונות העולמיים – בקשר ישיר למהלכים הרגולטוריים של ממשלות אורבן. עיתונאים הונגרים שהתראיינו בשנת 2019 בעילום שם ל"פדרציית העיתונאים האירופית" מתארים מערכת מתואמת של צנזורה על תוכן נרחב, "באופן שלא נראה מאז נפילת המשטר הקומוניסטי".
על פי שורת מחקרים ובחינות חיצוניים, ניתן לזהות מגמה ברורה של פגיעה בכלי התקשורת המתנגדים לממשלה והמבקרים אותה, ואילו עלייה חדה במספר כלי התקשורת התומכים בממשלה. על פי אחד המדדים מהונגריה עצמה, בשנת 2015 היו בהונגריה רק כמה עשרות בודדות של כלי תקשורת המזוהים עם ממשלתו של אורבן, ואילו בשנת 2018 כבר היו יותר מ-500 (379 כלי תקשורת מודפסים, 96 אתרי אינטרנט חדשותיים, 20 ערוצי טלוויזיה, 11 תחנות רדיו ושלוש חברות לשלטי חוצות).
הטבות רגולטוריות לערוץ 14
תוכנית השר קרעי שהוצגה השבוע כוללת שורת הטבות מפליגות עבור ערוץ 14, החל מביטול הצורך שלו ברישיון לשידור חדשות, שידור מירושלים, חובות השקעה, וכן הפטור שיקבל מתשלום ל"עידן פלוס", שינוי מבנה שלט הטלוויזיה וגם היתרון שיזכה לו בעניין זכויות היוצרים.
רצף הפעולות הרגולטוריות בהונגריה הביאו בין היתר להטבה משמעותית נוספת: עלייה ניכרת בתקציבי הפרסום הממשלתיים. בתוכנית קרעי לא מצוינים במפורש צעדים כאלו. עם זאת, כבר עכשיו קיימים נתונים המצביעים על עלייה גדולה בתחום זה בנוגע לערוץ 14.
דוח של מרכז המידע של הכנסת, שפורסם לפני שבועיים בעיתון דה מרקר, מצביע על עלייה של כמעט פי חמישה בהשקעה של לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) בערוץ 14. בשנת 2022 הסתכם תקציב הפרסום של לפ"מ בערוץ 14 בכ-1.17 מיליון שקלים – לעומת תקציב של כ-245 אלף שקלים בלבד בשנת 2021. המגמה הזאת מצטרפת לדברים של שורת נבחרי ציבור ואנשי תקשורת בנוגע לפעולה להעדפה של ערוץ 14 בתקציבי פרסום ממשלתי.
"אפילו יותר חשוב מהרגולציה, בדומה לישראל – פגיעה כלכלית", אומרת ד"ר אהרן. "מה זה אומר בהונגריה? השוק ההונגרי דומה, מדינה לא גדולה עם שפה ייחודית, ובמובן הזה הפגיעה בכיס של גופי התקשורת היא יחסית קלה. דבר ראשון: הכוונה של הפרסום הממשלתי לגופים אוהדי ממשלה. דבר שני, להשפיע על הפרסום דרך אוליגרכים שקרובים לממשלה, ולהניע אותם לפרסם במקומות מסוימים ולא אחרים".
הממשלה בהונגריה משתמשת בשנים האחרונות בתקציב הפרסום הממשלתי כנשק נגד כלי תקשורת עצמאיים. באופן גורף, מועבר תקציב הפרסום הממשלתי רק לגופי תקשורת שמפרסמים תכנים התומכים בפעילות הממשלה ולא מבקרים אותה. בצורה הזאת, רבים מכלי התקשורת שאינם מתיישרים עם המסרים של בודפשט נקלעים לכלכליים גדולים, ורבים בוחרים "להתיישר" עם המסרים של הממשלה.
עם הכרזתו של השר קרעי השבוע על הסדרים רגולטוריים, שבהכרח צפויים להטיב עם ערוץ 14, הוא עושה צעד נוסף להתקרבות להונגריה. בניגוד למשטרים רודניים אחרים, כמו למשל של פוטין ברוסיה, ממשלתו של אורבן לא כולאת ועוצרת באלימות עיתונאים ועורכים, אך כן מפעילה לחצים כלכליים כבדים על בעלי האתרים וכלי התקשורת. הצעדים הרגולטוריים שמתכנן קרעי עלולים להיות צעד בדרך לפגיעה בערוצי חדשות שאינם מתיישרים עם המסרים הממשלתיים, כפי שקורה למשל בערוץ 14.
ממשלת אורבן מונעת באופן שיטתי הכנסות מגופי חדשות עצמאיים, ומרבה להפעיל לחץ על הבעלים שלהם, כולל דרך עסקים אחרים שהם מפעילים. העיתון Nepszabadsag, שהיה מזוהה עם האופוזיציה בהונגריה, נמכר לגורמים המקורבים לראש הממשלה ההונגרי – לאחר שהופעלו לחצים כבדים על קבוצת התקשורת שהחזיקה בו עד לשנים האחרונות.
קשת, רשת ותאגיד השידור הישראלי בהודעה משותפת: "התוכנית של השר קרעי היא שלב נוסף מהמהלך הכולל לריסוק התקשורת החופשית בישראל. יישום התכנית ההרסנית, שכוללת פיקוח ממשלתי וצנזורה ממשלתית על חדשות כנהוג בדיקטטורות, יביא לפגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית ובחופש הביטוי והעיתונות בישראל"
— החדשות - N12 (@N12News) July 17, 2023
כלי תקשורת עצמאיים כ"אויבי האומה"
על אף שאין לכך שום אזכור בהצעת שר התקשורת קרעי, ניתן לזהות בהונגריה אלמנט נוסף של פגיעה בתקשורת החופשית, שעדויות רבות לו ניתן למצוא גם בישראל. פגיעה בעיתונאים, חופש העיתונות, הפרעה לסיקור תקשורתי על ידי גורמים שעשויים להיות בשליחות ישירה או עקיפה של הממשלה – מהווים חלק חשוב בתהליך. קיבוע נרטיב של עיתונאים וכלי תקשורת כ"בוגדים", "אויבים", "סוכנים זרים", ועוד – הוא שלב מרכזי.
לאורך השנים האחרונות חלה בהונגריה הסלמה חריפה ברטוריקה האגרסיבית כלפי עיתונאים בכלי תקשורת חופשיים ואופוזיציוניים. רבים מתוארים כ"שונאי הונגריה", "פעילים פוליטיים" ועוד. עיתונאים ככלל זוכים לאיומים אלימים, ועיתונאיות בפרט זוכות לאיומי אונס ופגיעה מינית באמצעים רבים. פעמים רבות מגיעות הקריאות האלה מגורמים רשמיים בקואליציה ההונגרית, או מגורמים אחרים, בלתי רשמיים, המזוהים איתם.
גם בישראל לאורך השנים האחרונות ניתן לזהות מתקפה חריפה על עיתונאים וכלי תקשורת שנתפסים, גם אם לא בצדק, כ"עוינים" את הממשלה. כאמור, אין לייחס כלל את הדפוס הזה לתוכנית שר התקשורת שלמה קרעי, אך בהחלט ניתן להצביע באופן כללי על עלייה חמורה באיומים ובהסתה נגד עיתונאים מכלי תקשורת שונים.
"גופים נאלצו למכור או להתיישר: ככה שהייתה גם התקרנפות מצד אחר, וגם פשיטת רגל מצד שני", מוסיפה ד"ר אהרן. "גופי תקשורת זרים בבעלות זרה פשוט מכרו את העסק. התוצאה היא שהיום ההערכה היא ש-80% משוק התקשורת נשלט על ידי הממשלה ומהווים שופר שלה. זה היה מאוד בולט במערכת הבחירות האחרונה, אי שם לפני שנה במרץ 2022. עם תחילת המלחמה באוקראינה הונגריה נקטה בקו מאוד שונה, אבל זה ממש לא היה הקו התקשורתי. המסרים לא עברו, והנרטיב של אורבן זכה בגדול, למרות אינפלציה גבוהה וסנקציות בין-לאומיות".