פרשת החטופה הישראלית בעיראק: פחות מיממה עברה מאז פורסם שאליזבט צורקוב, חוקרת ישראלית בעלת דרכון רוסי, מוחזקת בשבי בידי מיליציה פרו-איראנית מאז חודש מרץ השנה. ככל שהשעות נוקפות, כך מתבררים פרטים נוספים על מה שאירע מאחורי הקלעים בארבעת החודשים האחרונים, ומהרגע שבישראל הבינו שצורקוב נחטפה.
הדיווח הראשון לרשויות בישראל הגיע מאמה - אחותה של אליזבט יצרה קשר עם גורמים בישראל לאחר שהפסיקה לקבל ממנה תשובות על הודעות הוואסטאפ ששלחה לה. בישראל לא נותרו אדישים מהמידע שאזרחית ישראלית נמצאת בעיראק ומוגדרת "מנותקת קשר", ומיד הופעלו מערכות ביטחון שונות על מנת להבין מה עלה בגורלה. לאחר הבדיקות שנעשו, הבינו דיפלומטים שהיא נחטפה בבגדאד ומוחזקת בידי מיליציה שיעית ששמה כתאא'ב חיזבאללה.
בישראל עדכנו מיד את ארה"ב, המדינה עם הכי הרבה מנופי לחץ, וגם מכיוון שסיבת הנסיעה הייתה לטובת המחקר שעשתה מטעם אוניברסיטת פרינסטון היוקרתית. בנוסף, מתוקף היותה אזרחית רוסית - עודכנו גם הרוסים. ניתן לומר שבעצם נעשה מאמץ משולב להגיע לכל מיני גורמים בשטח שיוכלו להביא לשחרורה.
ההבנה הייתה, וזה מה שנאמר למשפחה, שלשמור על הסיפור בפרופיל נמוך תחת צנזורה יהיה הדבר הנכון ביותר לעשות. ההנחה הייתה שברגע שזה יתפרסם יכול להיות שמחיר המיקוח יעלה, תנאי המשא ומתן יוקשחו והיא תקבל מעמד של שבויה - בישראל רצו להימנע מזה.
בפועל, לפני כמה חודשים פורסמה ידיעה קטנה מאוד בעיתון עיראקי על החטיפה. זה לא תפס נפח והיו עוד כמה פרסומים שהחלו לצאת עם רמיזות. בימים האחרונים הבינו בישראל שהסיפור הולך לצאת בעולם, עדיין ניסו להטיל בארץ צנזורה אבל גם ידעו שברגע שזה יוצא בתקשורת הזרה לא ניתן להסתיר את זה.
בשביל לשלוט בסיפור כמה שאפשר, בהודעה הרשמית שיצאה מירושלים, הכניסו אלמנטים דיפלומטיים כמו למשל שבישראל רואים בעיראק אחראית למצבה וגורלה. נקודת המוצא לאחר הפרסומים זה שיהיה קשה יותר להביא לשחרורה בשלב הזה, מאשר אם זה היה מתנהל רק בערוצים חשאיים.
גדודי חיזבאללה בעיראק (כתאאב חיזבאללה) הם המיליציה הפרו-איראנית שחטפה את החוקרת הישראלית. המיליציה השיעית הוקמה ב-2007, בחסות כוח קודס של משמרות המהפכה - לאחר פלישת ארה"ב לעיראק. הוא כולל כמה התארגנויות חמושות ונוסד כדי להיאבק בשרידי משטרו של סאדם חוסין ובכוחות האמריקניים שפלשו לעיראק.
מייסד הארגון
גדודי חיזבאללה הוקמו בידי אבו מהדי אל-מהונדס שחוסל עם קאסם סולימאני בינואר 2020 בתקיפה האווירית של ארה"ב בבגדאד. הוא שימש כמנהיג של אל-חשד א-שעבי (הגיוס העממי), ארגון גג שמאגד בתוכו מיליציות שיעיות, רובן זוכות לתמיכה מאיראן וחלקן עצמאיות.
מנהיג הארגון כיום
אחרי חיסול אל-מהונדס - מונה אחמד אל-חמידאוי למנהיג הארגון והוא עומד בראשו עד היום. קודם לכן, הוא מילא בארגון שורה של תפקידים צבאיים ומדיניים. בפברואר 2020 הוכלל חמידאוי ברשימת הטרור של ארה"ב והוגדר כפעיל טרור בין-לאומי - בגין מעורבותו בביצוע פיגועי טרור נגד כוחות אמריקניים ואזרחים עיראקים.
האופי של גדודי חיזבאללה
גדודי חיזבאללה הם מיליציה שיעית-רדיקלית, בעלת אופי אנטי-אמריקני מובהק ואוריינטציה פרו-איראנית. הם חלק מ"ציר ההתנגדות השיעי" ונהנים מתמיכה ישירה מאיראן - שכוללת סיוע כספי-צבאי ואמצעי לחימה. על פי ההערכות, המיליציה מונה אלפים בודדים של פעילים - אך נמנית עם הארגונים החזקים והמסוכנים ביותר בעיראק. הם מנוסים בחטיפות ומרבים לשגר איומים לעבר ישראל וארה"ב. בעשור האחרון - הוכנסה המיליציה תחת המטרייה של ארגון הגיוס העממי (א-חשד א-שאעבי) והיא נהנית מתמיכה נרחבת מטהראן.
ההיסטוריה של הארגון
ב-2007 פתח הארגון בסדרת תקיפות נגד הכוחות האמריקניים בעיראק והסב לו אבידות כבדות - וכתוצאה מכך ארה"ב פעלה נגדו. על פי הדיווחים, במהלך המלחמה של הכוחות העיראקיים נגד דאעש - גדודי חיזבאללה עברו אימונים והכשרה בלבנון. ב-2019 פרצו מאות תומכים של המיליציות הפרו-איראניות ואנשיהן לשגרירות ארה"ב בבגדאד.
ביוני 2020 בוצעו אירועי ירי לעבר יעדים אמריקניים בבגדאד ובבסיס תאג'י. על פי ההערכות, גדודי חיזבאללה היו המיליציה השיעית המרכזית שעמדה מאחורי ירי הרקטות בהכוונה איראנית. בעקבות כך, פשט כוח של היחידה העיראקית ללוחמה בטרור על מפקדת גדודי חיזבאללה בדרום בגדאד ועצר פעילים בארגון שבהמשך שוחררו.