דווקא במקביל לריבוי הדיווחים על אפשרות של חזרה להסכם גרעין בין איראן והמעצמות, מנהיג איראן התבטא באופן שעשוי להישמע כחוסר מוכנות של טהראן להגיע להסכמות חדשות. עלי ח'אמנהאי, המנהיג העליון של איראן, אמר אתמול (ראשון) כי "כל פשרה מצידה של טהראן עלולה להביא להגברת העוינות נגדה".
הגרעין האיראני - סיקור נרחב ב-N12:
- דיווח: טהראן והמעצמות האיצו את המגעים להסכם
- האיום האיראני והחשש בישראל - מומחים מסבירים
- "חשש כבד": בישראל נערכים לחזרה להסכם הגרעין
- לוח הזמנים לפצצה - וההיערכות
- דיווח: איראן בונה מתקן גרעיני חדש מתחת לאדמה
- איראן חשפה טיל בליסטי חדש במשקל 1,500 ק"ג
- הרמטכ"ל הלוי על איראן: "יש התפתחויות שליליות באופק"
ח'אמנהאי נשא דברים ביום השנה ה-34 למותו של מייסד המהפכה האיסלאמית, רוח-אללה ח'ומיני, והתייחס ליחסים עם "אויביה של איראן". "חלק מהאנשים טועים לחשוב שאם אנו נסוגים מהעמדות שלנו במקרים מסוימים, זה עשוי לגרום לאיבה של ארה"ב, היהירה העולמית, או של ישראל כלפינו, להצטמצם. זו טעות", אמר.
בימים האחרונים התרבו הדיווחים בישראל ובמערב על חידוש השיחות בין טהראן ובירות המערב על אפשרות של הסכם מחודש, שבהכרח ידרוש ויתורים מצידה של איראן. באופן מובהק, כל החלטה מדינית בכלל, והתקדמות בעניין הדיפלומטי-גרעיני – מחייבת את אישורו של המנהיג העליון, ועמדתו בעניין מכרעת.
ח'אמנהאי התייחס בדבריו גם לאירועי המחאה הנרחבים באיראן במהלך השנה האחרונה, בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני בידי משמרות הצניעות באיראן. הוא כינה את המתפרעים "בריונים ונבלים", וחזר על הטענה של איראן כי ההפגנות הן פרי יוזמתן של מדינות המערב בניסיון לערער את היציבות והסדר במדינה.
בתקופה האחרונה התרחש שינוי משמעותי בצמרת ההנהגה האיראנית, שעשוי ללמד על הקשחת עמדתה של טהראן בנוגע לגישתה המדינית מול המערב. עלי-אכבר אחמדיאן, בכיר במשמרות המהפכה, מונה לתפקיד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, במקומו של עלי שמח'אני, שכיהן בתפקיד במשך כעשור. אחמדיאן עשוי להיתפס כגורם ניצי יותר, המתאים יותר לאופיו של המשטר הנוכחי בטהראן, לעומת שמח'אני, שנחשב כשריד האחרון של משטר הנשיא הקודם חסן רוחאני. לאחמדיאן לא צפוי להיות קשר ישיר לכל עסקה עתידית בין איראן והמערב, אך מינויו עשוי לאותת על כיוון מעט פחות פרגמטי שאליו צועדים בטהראן.
העיתון "פייננשל טיימס" דיווח בסוף השבוע על התקדמות במגעים בין איראן והמערב בנוגע להסכם מסוים בין איראן והמעצמות. על פי כל ההערכות, לא סביר שהצדדים יסכימו לחזור להסכם הגרעין המקורי שנחתם בשנת 2015 (JCPOA), אך ייתכן שנעשים כעת ניסיונות להגיע ל"הסדר ביניים", שעשוי לכלול צמצום או הקפאה בפעילות העשרת האורניום של איראן, ומנגד תאפשר לה לקבל סכומי כסף גדולים שלה המוקפאים בחשבונות זרים בחו"ל, לרבות בדרום קוריאה.
"קיימת הכרה שעלינו לקדם תוכנית דיפלומטית אקטיבית נגד תוכנית הגרעין האיראני, ולא לתת לה פשוט להמשיך ולהתקדם", אמר דיפלומט מערבי. "הדבר שמדאיג אותי הוא שתהליך קבלת ההחלטות של איראן עלול להיות כאוטי והיא עשויה להיגרר למלחמה עם ישראל". החידוש המרכזי בשיחות בין איראן והמערב היא העובדה כי רוב מאלי, השליח המיוחד של ממשל ביידן לענייני איראן, נפגש בתקופה האחרונה כמה פעמים עם שגריר איראן באו"ם, במה שעשויות להיות הפגישות הישירות הראשונות בין גורמים איראנים ואמריקנים מאז נסיגת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018.
באופן עקרוני ניכר שהמעצמות כבר קיבלו החלטה על הסכם מחודש עם איראן, למרות הזעם עליה בעקבות סירובה לחדש את ההסכם בחודש ספטמבר. בשורה התחתונה, כל החלטה על ההסכם אפשרי בין איראן והמעצמות, בכל מתווה שהוא, יצריך החלטה ממשית בעניין של איראן. כל עוד איראן, והמנהיג העליון ח'אמנהאי, לא יסכימו לערוך גם ויתורים מצידם, לא סביר שנראה הסכם חדש.
ניכר כי במערב מודאגים מאוד מהתלהטות השיח האחרונה בין ישראל ואיראן, וחידוש האיומים על תקיפה אפשרית של ישראל במתקני הגרעין של איראן. בשבוע שעבר צוין בדוח של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי איראן מחזיקה כעת בכמות אורניום מועשר הגדולה פי 23 ממה שהותר לה להחזיק במסגרת הסכם הגרעין – והכמות הזו, תיאורטית, מספיקה כעת לפיתוח שלוש פצצות גרעיניות. בנוסף, בשבועות האחרונים דווח על מתקן גרעין תת-קרקעי חדש שאיראן מקימה מתחת לאדמה בנתנז, מה שמצמצם מאוד את חלון הזמנים של ישראל לתקוף באזור.