מצעד החיים בפולין, שמציין 80 שנה למרד גטו ורשה, התקיים היום (שלישי) בפעם ה-35, בהובלתם של 40 שורדי שואה מישראל ומהעולם ובהשתתפות של כ-13 אלף צועדים. לראשונה אחרי שלוש שנים של משבר קורונה עולמי, נערך המצעד במתכונת מלאה, עם משלחות מיותר מ-25 מדינות ועומד בסימן "הגבורה היהודית בשואה ורוח האדם".
בין שורדי השואה שצעדו את הדרך שמסמנת את החיים בין מחנות אושוויץ לבירקנאו בפולין, הסופרת והמשוררת הלינה בירנבאום, ילידת ורשה שגדלה כילדה בגטו. לצידה בהובלת המצעד משתתפים שר החינוך יואב קיש, שמייצג את ממשלת ישראל, ושגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס. עוד משתתפים השנה במצעד יושבת ראש קק"ל יפעת עובדיה לוסקי, ובני הדור השלישי לשורדי שואה מאושוויץ ומטוניסיה - איריס וחיים טייב.
בטקס המרכזי משתתפים בין השאר נשיא איטליה והזמר עברי לידר. לידר הוא דור שני לשורדי שואה. אימו הוסתרה וגדלה בגטו ורשה בילדותה. לידר ביצע בטקס את השיר sound of silence. שורד השואה אריה פינסקר, ממשתתפי מצעד החיים בפולין, אמר ל-N12: "יש היום ריב אחים, ומי יודע לאן זה יגיע ומה יקרה לכל מה שבנינו. צריך לשמור על אהבת אחים".
נשיא איטליה סרג'ו מטרלה נאם בטקס: "התכנסנו כאן היום כדי לזכור ולחלוק כבוד למיליוני הקורבנות של המשטר הנאצי צמא הדם, שפשעיו הנוראיים נגד האנושות התאפשרו בגלל שיתוף הפעולה של מנהיגים אירופיים פשיסטיים, אשר הסגירו את אזרחיהם שלהם לידי הנאצים האכזריים. פשעים אלה לעולם לא יישכחו ולא ייסלחו".
"במחנות הנאצים, בנוסף למיליוני יהודים, גם אסירים פוליטיים, בני הקבוצות של סינטי ורומא, בעלי מוגבלויות ולהט"ב מצאו את מותם בתאי הגזים או בעקבות תנאים של קור קיצוני, תשישות, רעב ומחלות או אפילו כקורבנות של ניסויים מדעיים נפשעים", הוסיף מטרלה. "אזרחים תמימים מכל רחבי אירופה הועברו באכזריות למקום המוות הזה. בית קברות עצום ללא קברים".
"היום, יותר מתמיד, כשדיונים וויכוחים שהרעילו את שנות ה-30 של המאה הקודמת צצים מחדש בזמן שרוסיה תוקפת באכזריות לא אנושית את אוקראינה, זיכרון השואה עומד כתזכורת נצחית שאסור להתעלם ממנה. היום יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לזכור את שקרה הוא חלק מהמחויבות שלנו. זוהי ההוכחה לכך שנגד נושאי הדגל של השכחה, הזיכרון מנצח. להצהיר בקול עד כמה אנו גאים כאשר אנו שואפים להיות בני אדם. כדי לאשר מחדש 'לעולם לא עוד'".
שר החינוך יואב קיש אמר בטקס: "כאן, בבירקנאו, הנני עומד היום כשר החינוך של מדינת ישראל. יחד עם כולכם, משתתפי מצעד החיים, צעדתי היום מאושוויץ לבירקנאו, צעדתי וזכרתי את אחינו ואחיותינו שעונו, נרצחו ונשרפו חיים, כאן על האדמה המקוללת הזאת אני ניצב ומצדיע לניצולי השואה, אלה שזוועות השואה צרובים בבשרם ובנשמתם. רבים מהם כבר אינם בינינו. רבים מהשורדים הצליחו, למרות הכול, לקום מאפר ולבנות חיים חדשים לאחר המלחמה, ואף להקים משפחה, אולם לא שכחו מה שעבר עליהם".
"אני מצדיע לגיבורים היהודים שלחמו בנאצים ובעוזריהם. אחד מאלה הינו סבי, בריגדיר פרידריק הרמן קיש זכרו לברכה. מעולם לא פגשתי את סבי. הוא היה חייל ולוחם בצבא הבריטי. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה וב- 1919 נטל חלק בוועידת השלום של המעצמות בוורסאי כנציג הצבא הבריטי. הוא עלה לארץ ישראל והיה אחד המנהיגים של הישוב היהודי לפני קום המדינה. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא שב והתגייס לצבא הבריטי והיה קצין ההנדסה הראשי של החיל הארמיה השמינית תחת גנרל מונטגומרי. סבי היה תת אלוף (בריגדיר גנרל), היהודי בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצבא הבריטי. הוא נלחם בקרב אל-עלמיין, שהיווה נקודת תפנית במערכה בצפון אפריקה".
"הוא נאבק על מנת למנוע מהנאצים להמשיך להתקדם עמוק לתוך אפריקה הצפונית ומשם לארץ ישראל. בינואר 1943 התקדמו הכוחות הבריטים, וליד טריפולי גילו את מחנה הריכוז ג'אדו, בו ריכזו הגרמנים את יהודי לוב על מנת להשמידם. סבי שחרר את היהודים ממחנה הריכוז, והציג את עצמו בפני ניצולי המחנה כלוחם יהודי. נפלה בחלקו הזכות להיות זה ששיחרר אותם לחופשי. בעיני, זהו ההישג המסמל יותר מכל את המעבר מחושך לאור, משואה לתקומה. זהו ההישג של סבי בו אני הכי גאה".
"סבי נהרג בגיל 55 בוואדי עקארית, כששני מוקשים התפוצצו לרגליו. הוא נקבר בבית קברות צבאי בתוניס, סמוך למקום בו נהרג. סבי, בריגדיר קיש, הקריב את חייו למען העם היהודי. היום אני כאן על מנת לייצג את ממשלת ישראל, ובני אייל, שאף הוא נוכח כאן, צעד היום על מנת לייצג את הנוער הישראלי. עם ישראל חי! מדינת ישראל חוגגת 75 שנות עצמאות. מדינה שעדיין נאבקת על קיומה, אך יחד עם זאת מהווה בית לעם היהודי. מדינה חזקה, מוצלחת ומשגשגת, מדינה שיש לה את אחד הצבאות מהמובילים בעולם, וכל זאת על מנת להבטיח כי לעולם לא תתרחש שואה נוספת. מדינה שזוכרת הנספים ומעבירה הלאה את מורשת זיכרון השואה. לעולם אל לנו לשכוח!"
מצעד החיים הוא אחד מאירועי הדגל של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. צועדים בו בכל שנה יותר מעשרת אלפים משתתפים, בני נוער יהודים ולא יהודים מכל רחבי העולם לצד ניצולי שואה, ראשי מדינות, שרים, מנהיגים דתיים, אישי רוח ותרבות ועוד. עד היום צעדו על פסי הרכבת מאושוויץ לבירקנאו יותר מ-300,000 משתתפים מעשרות מדינות.