בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג פרסם היום (שישי) צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בגין פשעי מלחמה באוקראינה - אחרי יותר משנה של מלחמה בין המדינות. קיים ספק גדול אם הצו אכן עשוי להוביל למעצרו, אך הוא מהווה אמירה חשובה נגד התוקפנות הרוסית במלחמה. במוסקבה טוענים כי הצעד חסר משמעות. לעומתם, ראש צוות הנשיאות של אוקראינה, אנדריי ירמק, הביע תמיכה גדולה והדגיש: "צו המעצר הזה הוא רק ההתחלה".
בנוסף לפוטין, בית המשפט הפלילי הבין-לאומי הוציא צו מעצר גם למריה לבובה-בלובה - נציגת זכויות הילד מטעם הממשלה הרוסית. על פי הודעת בית הדין, נשקלה אפשרות להוציא לשניים צווי מעצר חשאיים, אולם לבסוף הוחלט לפרסם אותם בפומבי כדי לנסות לצמצם את היקף התוקפנות הרוסית.
"בית המשפט מצא בסיס מוצק להאמין שכל אחד מהחשודים נושא באחריות לפשע מלחמה", נמסר בית הדין הבינ"ל. בין הפשעים המיוחסים לנשיא רוסיה: "גירוש אוכלוסייה בלתי חוקית והעברת אוכלוסייה מהאזורים הכבושים באוקראינה לתחומי הפדרציה הרוסית".
ג'וזף בורל, נציג האיחוד האירופי לנושאי חוץ, הגיב על ההחלטה: "זו רק ההתחלה של התהליכים המשפטים נגד רוסיה בהאשמות על אחריותה לפשעים ולזוועות באוקראינה".
מחקירה מיוחדת של האו"ם עולה כי הרשויות ברוסיה ביצעו שורה נרחבת של הפרות בין-לאומיות של זכויות אדם והפרות של החוק הבין-לאומי בחלקים רבים של אוקראינה ורוסיה. בין היתר מצוינות המתקפות חסרות ההבחנה על מתקני אנרגיה באוקראינה, עינויים, רצח, אונס וחטיפת ילדים. עוד נטען שהרשויות ברוסיה אחראיות לעינויים שנחשבים כפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
"זו החלטה שיכולה לשנות דברים אצל פוטין עצמו, אני מכיר אותו. הוא יקבל את זה קשה מאוד"
שגריר ישראל ברוסיה לשעבר
חוקרי אוניברסיטת ייל מצאו לפחות 43 מחנות ומתקנים נוספים שבהם מוחזקים הילדים, שרבים מהם איבדו את הוריהם או נותקו ממשפחותיהם. הדוח קובע כי מדובר ב"מערכת בהיקף נרחב" שמופעלת ישירות על ידי מוסקבה מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022.