"אם הרפורמות במערכת המשפט יתקבלו, ישראל תהפוך לדמוקרטיה חלולה כמו פולין, הונגריה וטורקיה": כך הזהיר אמש (שבת) נשיא בית המשפט לשעבר אהרן ברק. כדי להבין את היתכנות ההשוואה המדאיגה, ניסינו לבדוק איך הדמוקרטיה בפולין הפכה "מזויפת" בידי מפלגת חוק וצדק, עד כמה הונגריה שינתה את פניה עם עליית ויקטור אורבן לשלטון – האם ישראל באמת רחוקה מהן בדירוג הדמוקרטיות העולמי?
"פולין היא כביכול דמוקרטיה", מסביר אדוארד אודונר, ממנהלת ארגון לחברה ותרבות יהודית בפולין. "אנשים אמנם בוחרים את הממשל, אבל הממשלה האחרונה השתלטה על הכול. לכן, היום אני לא יודע אם אני יכול להגדיר את זה כדמוקרטיה. את התשובה נקבל כנראה רק בבחירות הבאות".
לדבריו, הממשלה מנסה לעשות שינויים לקראת הבחירות שיערכו השנה, אך מסתמן כי יעלו חרס בידם. "רוב הפולנים לא מוכנים לזה", הבהיר. "אסור לשנות חוקים לקראת בחירות. סגן ראש המפלגה השולטת, קצ'ינסקי, הוא הקובע – הוא אומר משהו, וכולם בממשל מיישרים קו. לאנשים כאן נמאס מזה וכנראה שבגלל זה הוא יפסיד בבחירות".
אודונר לא חושש מהטיית בחירות, אך מסביר כי לתחושתו הדמוקרטיה הופכת חלשה: "הממשל הציב אנשים שלו בצמרת מוסדות הממשל והחברות הממשלתיות, כמן למשל בראש חברת הנפט הפולנית. קצ'ינסקי מחליט מי יעמדו בראש החברות, והם נאמנים לו.
מה בנוגע לבתי המשפט ורשויות החוק?
"זה מורכב. בתי המשפט הם כביכול עצמאיים, אבל התובע הכללי ושר המשפטים - זה תפקיד שמחזיק אדם אחד עם הרבה מאוד כוח, וגם הוא מונה על-ידי קצ'ינסקי. כמו כן, הוא ממנה את השופטים ואת ראשי מערכת המשפט.
"האיחוד האירופי החליט לעצור את המימון שלו לפולין בגלל שמערכת המשפט לא עצמאית"
אדוארד אודונר, מנהלת ארגון לחברה ותרבות יהודית בפולין
לדבריו, האיחוד האירופי החליט להתערב בנקודה זו ולדחוק בו להפריד את מערכת המשפט מהממשל ולהוביל למערכת משפט עצמאית. "האיחוד האירופי החליט לעצור את המימון שלו לפולין בגלל שמערכת המשפט לא עצמאית", הדגיש. "כל אזרח מרגיש את הסנקציות האלה. הכלכלה שלנו עצרה ופרויקטים רבים הוקפאו בגלל שאין סיוע מהאיחוד האירופי. אלה כספים שלא נראה עד שפולין תפתור את הבעיה מול האיחוד האירופי". בהמשך הריאיון עושה בעצמו את ההשוואה, ושואל: "ישראל עומדת היום במצב דומה היום, נכון?"
שיטת הסלמי של הונגריה
"הונגריה במצב חמור עוד יותר מפולין", מדגיש אונדור. "שם יש פחות דמוקרטיה ובנוסף, הונגריה היא ידידה של פוטין ולכן היא לא משתפת פעולה עם האמריקנים (לעומת פולין). השינויים בממשל הונגרי התקדמו ב"שיטת הסלמי" – שלב אחר שלב, כמעט מבלי ששמים לב. השינוי הגדול החל בשנת 2014, ארבע שנים לאחר תחילת שלטונו של ראש הממשל המכהן ויקטור אורבן.
"השלטון של אורבן כולל מתקפות חוזרות על התקשורת, על מערכת המשפט, על הגופים המשפטיים – והחברה האזרחית מרגישה את זה היטב", מסבירה ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל - אירופה במכון מתווים וחברה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית. "האזרח ההונגרי מרגיש את ההשפעה על ההליך הפוליטי עצמו, שהופך פחות תחרותי".
לדבריה, רוב תושבי הונגריה לא הרגישו בשינוי עד שנעשה מאוחר מידי – והרחיבה: "התקשורת היא דוגמה טובה לכך. וכמותה, גם הפגיעה בחופש האקדמי ובקהילת הלהט"ב". עוד הזכירה: הונגריה ופולין חברות באיחוד האירופי, ועל כן הן נמצאות תחת התחייבות לפעול לפי הצ'רטר האירופי לזכויות יסוד. כמו כן, הן כפופות לבית הדין האירופי לזכויות אדם, ומלאה במחויבויות משפטיות שישראל כמובן לא חלק מהן".
"ממשלתו של ויקטור אורבן "מגזימה ללא הרף", מספר שופט הונגרי ל"גארדיאן" הבריטי. "היינו עדים לניסיונות השפעה חיצונית ופנימיים על מערכת המשפט כבר מספר שנים". לדבריו, מערכת המשפט של הונגריה אמורה להיות גוף עצמאי, אך בפועל, לפי הנציבות האירופית, נשיא מערכת המשפט נבחר במינוי פוליטי, כאשר בתפקיד מכהן אדם אחד שמחזיק בכוח רב מדי, ונתון למעט מדי בלמים ואיזונים.
"היינו עדים לניסיונות השפעה חיצונית ופנימיים על מערכת המשפט כבר מספר שנים"
שופט הונגרי בריאיון ל"גרדיאן"
מתחקיר ה"גרדיאן" עולה גם חשש לנפוטיזם במערכת המשפט, שכן חברים ובני משפחה של פוליטיקאים, חסרי הכשרה מספיקה, תופסים תפקידים בכירים במערכת המשפט. כך למשל, דווח כי בחודש יוני האחרון מונתה רעייתו של נשיא בית המשפט העליון לתפקיד שופטת בכירה. זאת למרות שקיבלה פחות קולות מיריבתה בבחירות שנערכו על ידי חבר השופטים.
איפה ישראל ביחס לעולם?
בדירוג הדמוקרטיות של "אקונומיסט" הונגריה רשמה ירידה חדה – מציון 7.53 ל-6.50. כעת היא במקום ה-56 בעולם. הציון של ישראל לא מושלם, אך היא בהחלט מדורגת במיקום טוב עם הציון 7.97. ד"ר מאיה שיאון צדקיהו מצצנת את ההלהבות: ישראל מדורגת במקום גבוה יחסית, אך היא עלולה למצוא עצמה בהתדרדרות מהירה ביותר לכיוון פולין והונגריה.
גם באקדמיה בישראל נרשמת דאגה רבה באשר לשינויים במערכת המשפט. דיקני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות פרסמו היום מכתב כנגד הרפורמה של השר לוין, בו הם מבקשים להתריע בפני איומים על צביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ועל עקרונות היסוד של שיטת המשפט שלה. ״מסתמן שהממשלה החדשה מבקשת לבצע שינוי קיצוני במבנה החוקתי של מדינת ישראל ובמערכת המשפט שלה״, כתבו. ״כל זאת, באופן שיסיר מעל הממשלה והכנסת מנגנונים חשובים של איזון, בקרה וביקורת, הנדרשים והמתקיימים בכל מדינה דמוקרטית. שינוי קיצוני זה עלול לפגוע בכל אחת ואחד מאיתנו״.
״ההצעות מרחיקות הלכת עלולות לדחוק הצידה את ערך השוויון, לפגוע אנושות בהגנה על מיעוטים ועל הפרט, ולצמצם קשות את העצמאות הקריטית של מערכת השיפוט״, הוסיפו הדיקנים. ״הצעות חוק שכבר הוגשו, מעלים חשש כבד ששינויים אלה יאפשרו להתיר הפליה פסולה והדרה כנגד קבוצות שונות, לרבות בני אדם שאינם אזרחי המדינה (אף שהם נתונים לשליטתה), ולהעדיף באופן לא מידתי את הדת היהודית על חשבון הכרה במגוון הדתי והחברתי במדינה״.
״מה שמשותף לכל התהליכים שאנחנו רואים בהונגריה, פולין וגם במדינות אחרות - זה שהרוב טוען שהוא כל יכול, שהוא מייצג את העם״, מסר הפרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי השוואתי באוניברסיטת רייכמן. ״ואם הרוב הוא כל יכול, אז כל ההגבלות עליו - אופוזיציה, תקשורת, בתי משפט - פשוט לא לגיטימיות. אז אין שום בעיה להחליש אותם, לאיים עליהם ולהשתלט עליהם. בכל התהליכים האלה, החלשת הגופים הדמוקרטיים נעשית בדרכים שהן הדרגתיות בכלים שהם עדינים. לכן מאוד קשה לעלות על הדברים האלה כשזה מתרחש״.