שבייר נרסיסו נולד למשפחה ענייה באנגולה וגדל בבית מפח בין תעלות הביוב, ללא אימו שהלכה לעולמה בילדותו. כבר בגיל 14 הוא החל לעבוד כנהג אישי, אלא שהעבודה הזו שינתה את חייו, עיצבה אותו וגרמה לו להבין שבידיו היכולת להשפיע על דור עתיד של הילדים באנגולה. כעת, הוא זכה להגשים חלום והגיע איתם לראשונה לישראל.
"נולדתי ברובע מאוד עני, אימא שלי הייתה אלכוהוליסטית, נכנסה לדיכאון ומתה בגיל מאוד צעיר", הוא מספר בריאיון ל-N12. "כשהייתי בן 14 התחלתי לחפש עבודה ונעמה מרגלית, מייסדת הפונדוסאו (הקרן לתרבות ואומנות) וחברה בקבוצת מיטרלי ובקרן מנומדין, לקחה אותי לעבוד אצלה בתור הנהג האישי שלה, בגלל חוסר יכולתה לנהוג באנגולה".
וכך, הוא הפך עם הזמן מנהג אישי למנהיג מקומי, שדואג לטפח ולגדל את דור העתיד של אנגולה, על מנת שיעמדו על הרגליים ויהפכו לעמוד תווך של המשפחה. "נבחרתי בידי האו"ם לחלק את המלגות למשפחות קשות יום, כך שהן יוכלו ליהנות מהפירות לאורך שנים", הוא אומר בהתרגשות.
איך זה עובד?
"אנחנו חושבים כל הזמן על הקיימות של המשפחות האלה, איך אנחנו משנים את החיים שלהן והופכים אותם מניצן לפרח. למשל, מהמלגות האחרונות שנתנו הגענו למשפחה שאין לה אפילו שירותים בבית. בנינו להם בית שימוש, שילמנו לבית ספר לנהיגה עבור הילד הבכור של המשפחה ודאגנו לאימא לעבודה כדי שתוכל להביא פרנסה".
מה המוטו שמוביל אותך בדרך?
"אני מאמין בלתת חכות ולא דגים. במקום לקנות שק אורז, אני קונה קורס נהיגה לאחד הילדים. שק אורז נגמר מהר, לקבל מקצוע זה לכל החיים".
"הבחנתי בעצמי שיש לי את האפשרות לעזור לעצמי וכך התחלתי לעשות", הוא אומר בחיוך. "מאז התחזק בי ה-DNA של הנתינה והרגשתי מחויב לעזור לאחרים. תעריכו את מה שיש לכם וכל פעם כשאתם רואים מישהו שאין לו - אל תסתכלו עליו ברחמים, אלא תמצאו דרך לעזור באמת", הוא מבקש.
מייסד ונשיא קבוצת מיטרלי וקרן מנומדין חיים טייב, מסר: "עשרה ילדים ונערים עלו על מטוס לראשונה בחייהם והגיעו לארץ הקודש, קשה לתאר את ההתרגשות. העשייה של קרן מנומדין יוצרת מדי יום מציאות חדשה ומעוררת תקווה לילדים ולמשפחות המקומיות".