מה גורם לאדם להסתובב חמוש במצלמה נסתרת בגוב האריות של רחובות טהרן, ולתעד מקרוב את כוחות הביטחון האיראניים, את אנשי הבסיג', הבריונים עם האלות שמפזרים את ההפגנות? להביט בלבן של העין של אויבי המפגינים ובכך להסתכן במותו?
מה דוחף אותו לדבר בשקט אל המצלמה ולהקליט עבורנו, וכיצד אתה מצליח להעביר את הפחד המצמית ואת האימה ממשטר האייתולות - אבל באותו הפריים גם את הגאווה בצעירים שעומדים על ידך ומסכנים את חייהם בשביל התקווה ששלטון החושך הזה פשוט ייפול?
"אני נמצא בהפגנות של האנשים בטהרן ועכשיו אני מקליט במצלמה נסתרת את ההפגנות", פתח התושב את דבריו, כשהוא מתעד את המהומות. "כל בעלי החנויות סגרו את התריסים שלהם מרוב פחד. חלק מהחנויות נשארו חצי פתוחות כדי להיות מוגנות לקראת המהומות. מכאן והלאה ככל שאני מתקדם אני רואה את אנשי המשטרה שנערכים. יש כאן גם אנשי ביטחון ללא מדים שעומדים זה ליד זה ומחכים".
"בינתיים אין זכר לאנשי הבסיג', אבל בחלקים אחרים של טהרן כוחות הבסיג' מופיעים". המצלמה שלו קולטת את המפגינים שזועקים: "לכו לעזאזל! לכו לעזאזל! אל תפחדו! אל תפחדו! זה הסוף של חמינאי ושל השלטון שלו!". אחד המפגינים פנה לשוטר: "אנחנו נשיג אותך! אם אתה גבר - אל תברח".
"החיים לא שווים כלום?"
אחד המפגינים, צעיר שמקפיד להגיע בכל ערב לאחד ממוקדי המחאה, אמר: "אתמול בלילה הייתה קבוצה של אנשים בכיכר וליאת. המפגינים הסתובבו באותה הכיכר ברדיוס של קילומטרים. בכל מקום הסתובבו אנשי משטר, עם מדים או על אזרחי. הם עמדו בכל רחוב או שביל וחיכו. אין לי ספק שאף אחד מהמפגינים לא יצא משם בחיים".
"מה קורה פה? החיים כבר לא שווים כלום?" הוא תוהה. "המשטר פוגע בחיי המשפחות והורס פה הכול. אז מה הסיפור פה? החיג'אב? החיג'אב הוא כמו מסכה על הפנים, זה לא שווה כלום. אנחנו צריכים להסיר את החיג'אב. הם רוצים להחזיר אותנו אחורה, שהנשים ימשיכו לעטות רעלות".
תושב טהרן אחר שתועד במצלמת חדשות 12 כבר הביע מסר תקיף למשטר: "אני אחד מהעם ואני בתוך העם. העם לא רוצה אתכם. אם הייתם נותנים לי לנהל את המדינה הזאת הייתי עושה זאת הרבה יותר טוב מכם". הוא תוהה: "חיג'אב זה עניין פרטי ואישי. אם יש אישה שהיא ובעלה לא רוצים שהיא תסתובב עם רעלה, אז מה הבעיה? צריכים לתקוף אותה?". תושב אחר מסביר שמדינתו מפגרת במאות שנים אחרי כל מדינה אחרת בעולם.
"המשטר עסוק רק בחיג'אב. זה הרי לא הסיפור החשוב. יש לנו כל כך הרבה בעיות פנימיות במדינה הזאת כמו סמים וגניבות. אנשים רבים מתאבדים. בואו ותפתרו את בעיית הסמים, בואו ותספקו להם עבודה. איראן הגיעה למצב כזה שעד שהדור הזה לא יתחלף עם דור חדש - המצב לא ישתנה. המדינה רקובה מהיסוד".
"הנשים מפגינות גבורה הרבה יותר מהגברים"
הפגנות המחאה פורצות לפני קצת יותר משבועיים על רקע מותה של צעירה איראנית שהוכתה למוות רק משום שהסתובבה ברחובות הבירה ללא רעלה. הדיווחים מדברים על 133 הרוגים. וכיאה לטריגר, הרעלות הופכות מן הרגע הראשון להיות סימן ההיכר של המחאה. והנשים הצעירות והאמיצות הללו, הן אלו שנמצאות בקדמת הבמה, נלחמות בגופן ממש.
בחזרה לאיש שלנו בטהרן: "נכון לעכשיו אנשים נעים בקבוצות קטנות, אבל בגלל האווירה הקשה והנוכחות של הכוח המשטרתי הכבד שכולל את האנשים במדים ואת הבסיג', פה לא שומעים את קולם של המפגינים", הוא מתאר, ומדגיש את גבורתן של הנשים האיראניות.
"הנשים מפגינות גבורה הרבה יותר מהגברים", סיפר. "בהמשך ההליכה שלי אני אנסה לשוחח עם כמה מהבחורות בתקווה שהן יעזו לדבר איתי". אחת מהנשים אכן הסכימה לדבר, ואמרה: "הם כבר גמורים. הם לא יחזיקו מעמד עוד הרבה זמן". אישה אחרת הוסיפה: "אם אנחנו לא רוצות את משטר האייתולות, מה עלינו לעשות? איפה נשמיע את קולנו?"
מכל שיחה שמקיים האיש שלנו בטהרן, עולה תמונה כמעט מונוליתית - האיראנים מתוסכלים מן השיטה, מהיעדר הזכויות, מהמצב הכלכלי החונק: "זו תחילתה של המהפכה נגד המהפכה האיסלאמית", הוא אומר לנו. תושב אחר מסביר: "העם הזה כל כך עייף מהמצב. עד שהוא לא יהרוג את עצמו - הוא לא יפסיק".
אין לאיראנים מי שמוביל אותם
"המשטר האיראני לאורך השנים עושה חישוף. כל מי שמרים את ראשו, אם זה דרך הרשתות החברתיות, אם זה דרך כתיבת מאמר, אם זה דרך איגוד סטודנטים, איגוד מורים וכו. הוא מיד עוצר אותם, הוא שולח אותם לכלא, לפעמים הם גם לא חוזרים משם", מסביר בני סבטי, פרשן לענייני איראן.
"אין לנו איזה מנהיג רציני, לא מתוך איראן ולא מחוץ לאיראן שיכול לתת להם כיוון, לתת להם דרך, לעמוד בגבול של איראן ולהגיד: 'הינה, אני עשיתי את הממשלה שלי ואני נכנס עוד מעט לתוך איראן'", מוסיף באבק יצחקי, כתב "איראן אינטרנשיונל" בישראל.
"מצד שני אנחנו רואים ארגון מאוד מאוד רציני, תכנון, לוגיסטיקה מאוד יפה סביב המחאה הזאת. זה קצת כמו להקת דגים בסרטים של נשיונל ג'יאוגרפיק. כל עוד הם בתוך הלהקה, כרישים של המשטר, קשה להם מאוד לתפוס אותם", אומר סבטי.
"לא סתם אמרתי את המילה טיקטוק. מה שקורה אצלנו בדרום או בכל מיני מקומות, שצעירים ניזונים ומקבלים עידוד מהרשתות החברתיות לעשות צעדים אלימים. זה קורה כנראה גם באיראן. צעיר שהוא באוניברסיטה, עבר את הפסיכומטרי, יש לו כל מיני יתרונות, הוא רואה את מלחמת אוקראינה-רוסיה, ומקבל מזה עידוד", הוא מסביר.
"מעולם לא ראינו מראות כאלה שבאים כל כך הרבה אנשים עם תעוזה, עם אומץ, ופוגעים בקודש הקודשים של המשטר", אומר באבק יצחקי. לדבריו, "המפגינים כבר כתבו את השם שלהם בתוך ההיסטוריה".