החלטת האו"ם אמש (שישי) עלולה להיות בעייתית מאוד עבור ישראל. זהו רק שלב ראשון ומכאן הכדור יעבור לאישור סופי במליאת האו"ם - ואז לבית הדין הבינלאומי בהאג, לא בית הדין הפלילי שמוכר לנו מהחלטות קודמות, אלא בית הדין הבינלאומי לצדק שיושב אף הוא בהאג. נעזרנו בפרופ' אליאב ליבליך, מומחה למשפט בינלאומי פומבי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, כדי להבין מה ההחלטה אומרת ומהן ההשלכות האפשרויות.
"בית המשפט הזה, שנקרא ICJ, בית המשפט הבינלאומי לצדק - יש לו שני סוגים של תיקים שהוא דן בהם", מסביר פרופ' ליבליך. "אחד זה מדינה נגד מדינה. המצב השני שהוא דן בו זה סיטואציות של חוות דעת מייעצת. העצרת הכללית של האו"ם יכולה להפנות ל-ICJ שאלות משפטיות לחוות דעת מייעצת. זה מה שקורה פה בעצם. הפלסטינים יחד עם מדינות שתומכות בהם העלו החלטה להעביר שאלות לחוות דעת מייעצת של בית המשפט. בינתיים ההחלטה התקבלה בוועדה הרביעית של העצרת, אך היא תועבר להחלטה סופית של העצרת הכללית בקרוב".
"ההחלטה בחוות דעת מייעצת היא לכאורה לא מחייבת משפטית ישירות, היא חוות דעת מייעצת", הוא ממשיך, "אבל בפועל אם נשים את הפורמליזם בצד, הרבה מאוד מדינות מאמצות את העקרונות והקביעות של בית המשפט בחוות דעת מייעצת, והיא נהנית מיוקרה מאוד גבוהה כהצהרה למצב המשפטי. זה לא פסק דין שאפשר לבוא לישראל - 'את מחויבת ישירות מכוח פסק הדין', זו הצהרה מאוד סמכותית על המצב המשפטי".
אילו הצהרות אפשרויות יכולות להיות?
"חשוב להבין מה הם ביקשו פה", משיב פרופ' ליבליך. "הם בעצם שואלים את בית המשפט שתי שאלות. אחת - 'מה המשמעויות החוקיות שנובעות מההפרה המתמשכת של ישראל של הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני, מהכיבוש המתמשך, מההתנחלויות וסיפוח של טריטוריה שנכבשה מאז 1967, כולל שינוי המצב הדמוגרפי והסטטוס בירושלים, ואימוץ של חקיקה וצעדים מפלים אחרים?' - זו שאלה אחת. שאלה שנייה - 'איך כל הפעולות שמיוחסות בשאלה א' לישראל משפיעות על הסטטוס המשפטי של הכיבוש עצמו, ומה המשמעות החוקית כלפי מדינות באו"ם ביחס לסטטוס המשפטי הזה?'"
"בעצם מה שמי שמבקש את חוות הדעת מכוון אליו זו איזושהי קביעה של בית המשפט שהכיבוש כולו בלתי-חוקי, זאת אומרת לא רק צעדים ספציפיים", הוא מציין, "בגלל שהוא (הכיבוש, י"א) קבוע, בגלל שהוא מתאפיין בהפרה של הזכות להגדרה עצמית, בגלל ההתנחלויות וכיוצא בזה. אז הם רוצים שבית המשפט יגיע למסקנה שהכיבוש כולו בלתי-חוקי ולכן יש חובה לסגת מיד מהשטחים, וחובה על מדינות שלישיות ועל האו"ם להפעיל לחץ. עד עכשיו כל העיסוק המשפטי התייחס לפרקטיות ספציפיות בתוך הכיבוש עצמו. פה זה ניסיון לצבוע את כל הפרויקט באי-חוקיות".
אם חוות הדעת תתקבל כפי שהפלסטינים רוצים, מה זה אומר בפועל?
"המשפט הבינלאומי הוא תהליכי. זה לא שחוות דעת כזאת תוביל לזה שעכשיו יהיה איזה כוח התערבות שיבוא לשחרר את העם הפלסטיני", מבהיר פרופ' ליבליך. "זה לא עובד ככה, אבל מה שכן - דבר ראשון זה יוצר איזשהו נראטיב היסטורי שיהיה שם לנצח - שישראל היא כובשת בלתי-חוקית, שפוגעת בזכות להגדרה עצמית. הדבר הזה פוגע בלגיטימציה וביוקרה של מדינות. אתה יכול להסתכל היום על החלטות דומות של בית המשפט בשנות השבעים לגבי דרום אפריקה, נמיביה ומקומות אחרים. זה מקבע איזושהי תפיסה היסטורית שהיא גם יוצרת לחץ".
"זה מאפשר לשחקנים בחברה האזרחית, למדינות, לארגונים, להשתמש בזה מתוך נקודת המוצא. זה יהפוך לנקודת המוצא המשפטית המקובלת בפורומים רבים", הוא מפרט. "אתה רואה את התגובות הקשות של גלעד ארדן ואחרים, אז אתה מבין שיש פה מה להפסיד. גם אם זה לא אומר שעכשיו יבוא מישהו בכוח. זה יחזק את ה-BDS, זה יחזק גורמים שמחזיקים בעמדות שונות, זה עוד חיזוק לכיוון הזה, אם חוות הדעת המייעצת תגיד מה שהם מקווים".
עד כמה סביר שזה מה שיקרה?
"משפט לא עובד בספירה מנותקת לגמרי. צריך להבין למה זה קורה עכשיו", מסביר פרופ' ליבליך. "הסיבה שזה קורה עכשיו היא שבשנים האחרונות הממשלות הישראליות טוענות אפילו בצורה גלויה שמבחינתן המצב יכול להישאר ככה, נשלוט לנצח על שטחים, אולי אפילו נספח את השטחים, בלי לתת אזרחות לפלסטינים. ברגע שישראל נכנסה לשיח שהמצב הוא נצחי, זה מאוד חיזק את היכולת של הפלסטינים לבוא ולטעון - 'כל המצב הזה הוא בלתי-חוקי, אמרתם שהמצב הזה זמני וכפוף למשא ומתן, עכשיו אתם אומרים שככה זה יהיה לנצח'. זה לא סתם קורה עכשיו".
"זה יהיה מעניין לראות אם ישראל תתייצב לדיון כזה. הפרקטיקה הישראלית היא בדרך כלל להתעלם מהדיונים האלה ולא להתייצב בהם רשמית. אני חושב שמהבחינה הישראלית זה לא נראה טוב. אם אני צריך להמר, אני חושב שחוות הדעת המייעצת תהיה קשה מאוד לישראל, בגלל שיש קונצנזוס בינלאומי מאוד נרחב שהצעדים האלה הם לא חוקיים", הוא מסכם. "אני חושב שזה לא ילך לכיוון טוב מבחינת ישראל. זה מאוד יפתיע אותי, אולי תהיה איזו דעת מיעוט, אני גם לא בטוח, אבל אתה יודע למי ניתנה הנבואה..."