פוטין פונה מזרחה – ומזניח את המערב שמטיל עליו סנקציות: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חשף אתמול רשמית דוקטרינה חדשה במדיניות החוץ הרוסית, הנושאת את השם "העולם הרוסי". התוכנית משקפת את החלטתו של פוטין לצמצם ככל הניתן את התלות של רוסיה במערב, על רקע מאבק האנרגיה המתמשך במקביל לסנקציות ולמלחמה באוקראינה, ומדגישה את גישתו החדשה של חיזוק מה שמכונה "העולם הרוסי" ופניית רוסיה לכיוון מזרח.
המסמך בן 31 העמודים שפורסם אתמול, במהלך ביקורו של פוטין בחצי האי קצ'טקה שבקצה המזרחי של רוסיה, קורא "להגן, לשמור ולקדם את המסורות והאידאלים של העולם הרוסי". בעוד שהגישה החדשה מוצגת כחלק מאסטרטגיה של הפגנת כוח רכה, היא מעגנת את המדיניות שבעיני רבים עשויה להיות כה הרסנית ודורסנית, ובין השאר אפשרה את הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני יותר מחצי שנה, ואת הזכות הרוסית לכאורה לאיים על שלומן וביטחונן של מדינות רבות בסביבותיה הקרובות והרחוקות.
"הפדרציה הרוסית מספקת תמיכה לבני ארצה החיים בחו"ל בכל הקשור למימוש זכויותיהם, הבטחת ההגנה על האינטרסים שלהם ושמירה על זהותם התרבותית-רוסית", נכתב במסמך. עוד נכתב כי "קשריה של רוסיה עם בני ארצה בחו"ל אפשרו לה לחזק על הבמה הבין-לאומית את תדמיתה כמדינה דמוקרטית השואפת ליצירת עולם רב-קוטבי".
במשך שנים הדגיש פוטין את מה שהוא רואה כ"מציאות טראגית" שבה יותר מ-25 מיליון בני אדם ממוצא רוסי נאלצו להישאר לחיות מחוץ לגבולות רוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991. בזמן האחרון וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, רוסיה מרבה להדגיש את רצונה לשוב לגדולה אזורית, תוך איום על ריבונותן של רבות ממדינות ברית המועצות לשעבר, כולל במדינות הבלטיות, מרכז אסיה ואזורים נוספים.
המדיניות החדשה קוראת להגדיל את שיתוף הפעולה עם המדינות הסלאביות, סין והודו, ולחזק את הקשרים של רוסיה עם מדינות המזרח התיכון, אמריקה הלטינית ומדינות אפריקה. בהקשר זה ניתן לציין כי במהלך חודשי המלחמה חל זינוק ביחסי המסחר בין רוסיה להודו וסין, שכעת קונות כמויות גדולות של נפט רוסי זול, לצד התגברות דרמטית של שיתוף הפעולה בתחומים רבים בין מוסקווה וטהראן. בנוסף, בחודשים האחרונים העמיקה רוסיה את מעורבותה באזורי אמריקה הלטינית ואפריקה, לרבות ביקורים ענפים ומתוקשרים של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב.
אחרי איראן - רוסיה רוכשת נשק רב מצפון קוריאה
העיתון ניו יורק טיימס דיווח הלילה מפי מקורות במודיעין האמריקני כי במהלך התקופה האחרונה רכשה רוסיה כמויות אדירות של תחמושת ונשק מצפון קוריאה. על פי הדיווח, ממסמכי מודיעין מסווגים שנחשפו לאחרונה בלבד, רוסיה קנתה מיליוני פגזי ארטילריה ורקטות ממדינתו המסוגרת של הרודן קים ג'ונג און, במה שממחיש בעיני האמריקנים את גודל הפגיעה שחווה רוסיה כתוצאה מהסנקציות המערביות.
בארה"ב מעריכים כי רוסיה נאלצה לפנות לרכישת נשק מפיונגיאנג רק לאחר שנקלעה למצוקת תחמושת גדולה בעקבות הימשכות המלחמה הארוכה באוקראינה והעובדה כי מוטלות עליה סנקציות כבדות מצד המערב. הדיווח על קניית נשק מצפון קוריאה מגיע לאחר שבשבוע שעבר דווח מפי המודיעין בארה"ב כי איראן מעבירה לרוסיה מאות מל"טים תוקפים עבור המלחמה באוקראינה.
גורם מודיעין אמריקני בכיר אמר כי מעבר לרכישה של פגזי ארטילריה ורקטות קצרות-טווח, במוסקווה פועלים לקדם עסקאות רכישה נוספות מצפון קוריאה. הדיווחים על רכישת תחמושת וכלי נשק מתקדמים ממדינות מוחרמות כמו צפון קוריאה ואיראן מגיע לאחר שורת דיווחים מפי גורמי מודיעין מערביים כי רוסיה סובלת ממחסור חמור בחלקי חילוף עבור טנקים ויתר כלי המלחמה שלה באוקראינה, ונאלצת למצוא פתרונות יצירתיים כמו התקנת חלקי חילוף של מוצרי חשמל כמו מקררים, מכונות כביסה ומדיחי כלים.
משבר האנרגיה מסלים – ומפלס החרדה באירופה עולה
"אספקת הגז לאירופה דרך צינור הגז נורדסטרים 1 לא תחודש במלואה עד שהמערב הקולקטיבי לא יסיר את הסנקציות שהוטלו על רוסיה", כך צוטטו אתמול גורמים בקרמלין בעיתון פייננשיאל טיימס. ההודעה הזאת נחשבת לא שגרתית, ועשויה להעיד על כך שרוסיה אינה מסתירה עוד את העובדה כי הפכה את הזרמת הגז הרוסי לאירופה לנשק במלחמה נגד מדינות המערב.
ברוסיה עדיין לא מודים רשמית שהגז משמש עבורם כנשק במלחמה במערב, וטוענים כי עד שלא יוסרו כל הסנקציות על רוסיה – בעיות התחזוקה הרבות בצינור הגז יימשכו, והיעדר יכולת לייבא חלקי חילוף טובים ואמינים משמר את המצב הבעייתי. מנגד, באירופה, שתלויה באופן דרמטי ביבוא הגז מרוסיה – רואים את הדברים אחרת, וככל שהולך ומתקרב החורף כך גם מפלס החרדה הולך ומתגבר.
הזינוק הדרמטי במחירי החשמל והאנרגיה מהווים חלק ניכר בשיעורי האינפלציה המזנקים בכל רחבים העולם. באירופה כבר נערכים לקראת העתיד לבוא ומנסים לשכנע את האזרחים לצמצם את צריכת החשמל והאנרגיה ככל הניתן, אך גם צופים שיבושים רבים באספקת החשמל והפסקות חשמל חוזרות ונשנות.
בתחילת השבוע הודיע תאגיד האנרגיה הרוסי הגדול גזפרום כי בשל דליפת נפט, פתיחתו המחודשת של צינור הגז תידחה. בתגובה, מחירי הגז הטבעי והחשמל ברחבי היבשת זינקו באחוזים גבוהים. על רקע ההתפתחויות הללו, מטבע האירו התרסק אתמול לשפל של 20 שנה, ונסחר בסכום של פחות מ-0.99 דולר אמריקני. במקביל, נפלו הבורסות בגרמניה, איטליה, צרפת ומדינות נוספו.
המשבר הכלכלי החמור שפוקד את יבשת אירופה כולה מהווה את האתגר הגדול ביותר עבור ליז טראס, ראש הממשלה החדשה בבריטניה שאתמול נודע על בחירתה והיום כבר תיכנס לתפקידה. טראס מקבלת בירושה את כלכלת בריטניה באחד מרגעי השפל הגדולים ביותר שלה, עם שיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז תחילת שנות ה-80, שפל בערך הפאונד ושלל תחזיות כי ההוצאות השוטפות של משקי הבית בבריטניה יזנקו בחודשים הקרובים בעשרות אחוזים.
טראס הודיעה מבעוד מועד כי בכוונתה להציג בתוך זמן קצר תוכנית כלכלית רחבה שתביא לקיצוץ במסים ולבלימת עליות המחירים הדרמטיות. היום הודיעה כי בכוונתה להשיק תוכנית סיוע לעסקים בהיקף של כ-40 מיליארד ליש"ט, במסגרת המאמצים להתמודד עם הזינוק במחירי האנרגיה.
במקביל למשבר הגז באירופה, ארגון אופ"ק+ (ארגון המדינות המייצאות נפט ושותפותיהן) הודיע אתמול כי הסכים על קיצוץ בתפוקה בהיקף של 100 אלף חביות נפט מדי יום בחודש אוקטובר. חברות אופ"ק הביעו דאגה מהירידה העולמית במחירי הנפט, וכן חשש מפני האפשרות לחזרה להסכם הגרעין - מה שיאפשר לאיראן להוסיף לשוק מיליוני חביות נפט מדי יום.
על רקע הספקולציות השונות בנוגע לאפשרות לחזרה להסכם הגרעין, השוק הגיב בהתאם וגילה אופטימיות - מה שהביא גם כן לירידת המחירים. ההחלטה של ארגון אופ"ק+ בראשות סעודיה ויורש העצר מוחמד בן סלמאן, מהווה סטירת לחי לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שרק לפני כחודש וחצי ביקר בממלכה בשאיפה להביא להורדת מחירי הנפט. לאחר ביקורו הביעו בריאד נכונות להגדיל במעט את התפוקה, אך בוודאי לא בהיקף שביידן קיווה לו, וכעת התוספת הזו נחתכת שוב.