לשלטון האיראני יש מתנגדים רבים. כאלה שמעיזים להפגין נגד השמרנות, יוקר המחיה הבלתי נסבל והיעדר הסובסידיות. ביניהם, יש קבוצת נשים אמיצה, שהשלטונות באיראן מכנים: "נשות החיג'אב הרעות". אותן נשים ארגנו היום (שלישי) את עצרת החיג'אב הגדולה, ובמסגרתה עשרות נשים התפזרו בין הפארקים, בתי הקפה והמסעדות, השונות במדינה, הסירו את הכיסוי האיסלאמי באופן מלא או חלקי - ועוררו את זעם הרשויות.
נשיא איראן, אברהים ראיסי, כינה את חוסר הציות של אותן נשים לכללי החיג'אב "קידום מאורגן של שחיתות מוסרית בחברה האיסלאמית", והורה לכל הרשויות הממשלתיות להקפיד ביתר שאת על אכיפת חוק "צניעות וחיג'אב". בתוך כך, הונחו פקידי הממשל בכל מק שירות לנשים ללא חיג'אב במשרדי ממשלה, בנקים ומשרדי רשויות, ואף נאסר עליהן לנסוע בתחבורה ציבורית.
כמו כן, בשבועות האחרונים רשויות האכיפה סגרו כמה עסקים, בהם בתי קפה ומסעדות, בחשד שבעלותיהן עטו חיג'אב באופן לא ראוי. פעילות זכויות הנשים טוענות שהכפייה על נשים לציית לקוד לבוש מסוים מהווה הפרה של זכויות האדם הבסיסיות שלהן. הקמפיין שהובילו זכה לכינוי "NO2Hijab" (לא לחיג'אב).
מוחמד מהדי חאג'י-מוחמאדי, בכיר ברשויות האיראניות קרא "לכל האזרחים מודאגים לדווח על כל תקרית הכרוכה בהתנהגות לא מוסרית והפרות כללי החיג'אב". עוד הוסיף: "עליכם להיות ערניים ולדווח על הפרות חיג'אב, התנהגויות בלתי הולמות בכלי רכב ופעולות המאיימות על קדושת מוסד המשפחה", בהם: ריקודים, הגשה וצריכת אלכוהול במכוניות, ושהייה ללא חיג'אב במסעדות, בתי קפה ומקומות ציבוריים אחרים.
בני סבטי, מומחה לאיראן, אמר בשיחה עם N12: "למרות שיום המחאה של הנשים האיראניות נגד כיסוי איסלאמי מסתיים בקול ענות חלושה והיענות נמוכה של הנשים, שעשו מחאות בודדות וספורדיות בדמות הורדת כיסוי הראש בפינות רחוב או שולי פארקים, בפועל הן הצליחו להרגיז את המשטר ולגרום לו להוציא אנרגיות ותקציבים רבים נגד האירוע".
עוד הוא מסביר כי המשטר האיראני נאלץ לארגן מהר וללא הכנות מוקדמות "יום עידוד לחיג'אב", ובתוך כך שלח מאות אלפי הודעות אזהרה לנשים מפני השתתפות במחאה. סבטי מסביר כי "הצלחת המחאה טמונה בעצם פרסומה וגרימת לחץ במשטר, שרואה בקוד הלבוש האיסלאמי של נשים כקו אדום, לא פחות מסוגיית השמדת ישראל".
חשוב להדגיש כי הנושא שמעסיק כעת את רוב העם האיראני אינו מציאת פתרון לדיכוי, אלא לחרפת הרעב שאליה הגיעו אזרחים רבים. "ניכר כי איראנים רבים שכורעים תחת נטל יוקר המחיה וביטול סובסידיות מוצרי היסוד (מחירי לחם עלו פי 10 בתוך חודשיים)", מסביר סבטי. "הם לא מצליחים 'להרים את הראש' מעבר לדאגה לפת הלחם היומית, ממש כמו שבני ישראל לא נטו קשב למשה כשפרעה הקשה עליהם את עבודת הפרך היומית".