על פי מרבית ההערכות, הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות עשוי להיחתם בזמן הקרוב, וייתכן שאפילו בימים הקרובים. בשבועות האחרונים הגיע המשא ומתן בין הצדדים לשיא, לאחר קרוב לשנה וחצי – במטרה לחדש את הסכם הגרעין שנחתם בתקופת נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה בשנת 2015, ויורשו טראמפ נסוג ממנו באופן חד-צדדי בשנת 2018.

איפה השיחות עומדות?

  1. בתום קרוב לשנה וחצי של דיונים – איראן והמעצמות קרובות מתמיד להכריז על חזרה להסכם הגרעין.
  2. בשבועות האחרונים מתגלים קשיים ואתגרים חדשים במשא ומתן – על רקע חילופי טיוטות ההסכם בין וושינגטון וטהראן.
  3. נשיא ארה"ב ביידן מאותת עוד מימי הקמפיין על כוונתו לחזור להסכם – ובאיראן מגלים חשדנות.

העמדה האמריקנית

  1. רצון לחזור להסכם מתוך הטענה כי הוא הדרך הטובה ביותר למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני בטווח הקרוב.
  2. ביידן בריאיון ליונית לוי במהדורה המרכזית בחודש יולי: "אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני".
  3. מסרבים לדרישה האיראנית להסרה מוחלטת של כל הסנקציות כתנאי לחזרה להסכם.
  4. מסרבים להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור הזרים.
  5. מסרבים לדרישה האיראנית לעצור את חקירות סבא"א בעניינה כתנאי לחזרה להסכם.
  6. מסכימים להסרה נרחבת של סנקציות נגד איראן לאחר חתימת ההסכם ולקראת יישומו – מהלך שצפוי להזרים מיליארדי דולרים לקופה האיראנית.
שיחות הגרעין של המעצמות בווינה (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

העמדה האיראנית

  1. דרשו בתחילה את הסרת כל הסנקציות נגדם כתנאי לחזרה.
  2. מגלים חוסר אמון רב בארה"ב כשותפה להסכם – מאז הנסיגה של טראמפ ממנו בשנת 2018.
  3. דורשים שורת ערבויות והתחייבות למתן פיצויים בתרחיש עתידי של נסיגה אמריקנית נוספת מן ההסכם.
  4. ויתרו על הדרישה להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור הזרים.
  5. מסרבים לכל חידוש בהסכם וניסוח הסכם השונה מההסכם שנחתם בשנת 2015
  6. דורשים את סגירת חקירות סבא"א בנוגע לממצאי אורניום חשודים שנמצאו במתקנים בלתי מוכרזים.

העמדה הישראלית

חשוב לציין כי ישראל אינה צד בהסכם ומידת יכולתה להשפיע עליו נמוכה.

  1. מתנגדים לחזרה להסכם הגרעין במתכונתו הנוכחית.
  2. דורשים מארה"ב להעמיק את מחויבותה לאופציה הצבאית נגד תוכנית הגרעין האיראנית.
  3. מתנגדים להסרת רבות מהסנקציות האמריקניות על איראן.
  4. דורשים להכניס בהסכם החדש התייחסות לפעילות הטרור שמקדמת איראן באזור.

ההערכה הבולטת

למרות חילוקי דעות רבים וחוסר אמון גדול בין הצדדים – איראן וארה"ב צפויות להודיע בתקופה הקרובה על הסכמתן לחזור להסכם הגרעין.

בחזרה להסכם הגרעין מ-2015

הסכם הגרעין "החדש" שעליו צפויות המעצמות (ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין) לחתום עם איראן אינו הסכם חדש, אלא חידוש ההסכם שכבר נחתם לפני שבע שנים. בכל שלב של המשא ומתן וגם לפניו, איראן הביעה התנגדות נחרצת לכל רעיון של הסכם שונה ממה שכבר סוכם עליו. העובדה כי מדובר בהסכם המקורי, ולא בהסכם חדש ובעל תוקף ארוך הרבה יותר, מהווה בסיס לביקורת על הצעד לחידושו, ואולם – מרבית המומחים מעריכים כי חזרה להסכם הגרעין היא עדיין הדרך הטובה ביותר להרחיק את איראן בשלב הנוכחי מהתקדמות לעבר אפשרות של השגת נשק גרעיני.

למרות שההסכם החדש צפוי להיות המשכו של ההסכם הישן, עדיין קיימת חוסר בהירות בנוגע לפרטים המדויקים שלו. על פי דיווחים שדלפו בשבועות האחרונים בנוגע לטיוטת הסכם הגרעין שמחליפות איראן וארה"ב בתיווכו של האיחוד האירופי, איראן תידרש לעצור את העשרת האורניום ולהיפטר ממאגרי האורניום שהועשר לרמה של 20% ו-60% מאז הנסיגה מן ההסכם. מנגד, ארה"ב תידרש להסיר את הסנקציות הרבות שהוטלו על איראן מאז ההחלטה של טראמפ לסגת מן ההסכם – בכל התחומים הקשורים לגרעין.

חתימת הסכם הגרעין ב-2015 (צילום: Bundesministerium für Europa)
חתימת הסכם הגרעין ב-2015 | צילום: Bundesministerium für Europa

על פי הסכם הגרעין המקורי, הורשתה איראן להעשיר אורניום עד לשיעור של 3.67% בלבד – ברמה שנחשבה לרמה מחקרית בלבד. בנוסף, הסכם הגרעין קבע כי איראן רשאית להפעיל צנטריפוגות מדגם מסוים בלבד, והיא לא הורשתה להפעיל צנטריפוגות מדגמים מתקדמים יותר. מאז ההחלטה של טראמפ על הנסיגה מההסכם, הגדילה איראן מאוד את היקף העשרת האורניום שלה, ופיתחה צנטריפוגות חדישות ומתקדמות – שמסייעות לה להעשיר אורניום במהירות גדולה הרבה יותר.

חשוב להבהיר כי לטענת הרוב הגדול של המומחים בנושא, ההחלטה של טראמפ לפרוש מן ההסכם בחודש מאי 2018 הייתה טעות אסטרטגית קשה. בעקבות ההחלטה, זכתה איראן להזדמנות חסרת תקדים "לדהור" קדימה בתוכנית הגרעין שלה, והגיעה למרחק קצר במיוחד מפני "זינוק" לעבר רמת העשרה צבאית שעשויה לאפשר לה לפתח נשק גרעיני. גורמי הפיקוח השונים, ובראשם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם, קבעו לאורך שלבי יישום ההסכם כי איראן עומדת בו – וההערכה כי אם טראמפ לא היה מחליט לפרוש ממנו, התקדמותה הגרעינית הייתה נשמרת.

המרחק מפיתוח נשק גרעיני

במשך תקופת תחולת ההסכם, ההערכה הרשמית קבעה כי איראן עומדת במרחק של כשנה-שנתיים מפני אפשרות של פיתוח נשק גרעיני. כעת, מאז שחדלה איראן לעמוד בתנאיו, עומדת ההערכה על תקופה של שבוע עד כמה שבועות בלבד. חשוב להבהיר כי הערכת זמן זו מתייחסת למה שמוגדר כ"זמן הפריצה" בלבד, ולא לזמן שבו תוכל איראן לייצר נשק יעיל שיוכל לפגוע בישראל.

מתקן גרעין איראני (צילום: AP)
מתקן גרעין איראני | צילום: AP
המתקן הגרעיני בבושהר, איראן (צילום: reuters)
המתקן הגרעיני בבושהר, איראן | צילום: reuters

זמן הפריצה לפצצה הוא פרק הזמן שנדרש לאיראן לפתח נשק גרעיני מרגע שתחליט שברצונה לעשות זאת. נכון לעכשיו, בידי איראן כמות לא מבוטלת של אורניום מועשר לשיעור של 60%, אולם לפיתוח פצצה נדרשת כמות אורניום מועשר ברמה צבאית של 90% ומעלה. מעבר לעובדה כי איראן מתקרבת ליכולת לפתח נשק גרעיני, הדרך להוות איום על ישראל עודנה רחוקה, והיא תידרש לפתח גם ראש נפץ וטילים בליסטיים שיאפשרו לה לעשות זאת בפועל – תהליך שצפוי לארוך זמן נוסף.

על פי מרבית ההערכות, לפחות בשלב זה, באיראן לא חותרים כעת להגעה לנשק גרעיני, אלא רק לקצר את "זמן הפריצה" לעבר נשק שכזה. כל פעולותיה של איראן בתחום הגרעין מלמדים כי בכוונתה להפוך ל"מדינת סף גרעינית" – ושורת התבטאויות של בכירים איראנים בתקופה האחרונה מלמדת כי היא קרובה למצב זה מאוד, ואולי אף הגיעה אליו כבר. בהקשר זה, חזרה להסכם גרעין צפויה להרחיק אותה ממעמד זה מרחק גדול.

 

 

הדיון בסוגיות שאינן קשורות להסכם הגרעין

לאורך כמעט שנה וחצי התנהלו כמה סבבים של שיחות בין נציגי המעצמות לבין נציגי איראן, בעיקר בווינה שבאוסטריה, אולם סבב אחד בין איראן וארה"ב נערך גם בדוחה, בירת קטר. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הבהיר כבר במהלך קמפיין הבחירות שלו לנשיאות כי יפעל לחזרה להסכם. באיראן, מי שהחל את חידוש השיחות עם המעצמות היה הנשיא הקודם חסן רוחאני, שחתום על הסכם הגרעין משנת 2015. מאז, התחלפה הממשלה, וכעת נשיא איראן הוא אברהים ראיסי, שנחשב לשמרן הרבה יותר מרוחאני, והרבה פחות נכון לקדם הסכם עם ארה"ב.

למרות השינוי בצמרת הממשלה האיראנית, מי שאחראי לקבל את ההחלטה הסופית בטהראן הוא המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי. לאורך כל תקופת המשא ומתן האחרונה משדרת איראן סימנים שהכדור בצד שלה – וכי החזרה להסכם הגרעין תיעשה בתנאים שלה. בין היתר, בטהראן העלו דרישה מובהקת לקבל ערבויות מצד ארה"ב – במטרה, מבחינתם, למנוע כל תרחיש עתידי שבו שוב מגיע נשיא חדש – ומחליט לסגת מן ההסכם.

כטב"מים איראניים (צילום: רויטרס)
כטב"מים איראניים | צילום: רויטרס
סלאמי, מפקד משמרות המהפכה (צילום: רויטרס, חדשות)
חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה: סוגיה שנועדה לאוזניים ישראליות | צילום: רויטרס, חדשות

מבחינת האיראנים, ההחלטה של טראמפ לסגת מן ההסכם מהווה הוכחה כי האמריקנים אינם צד אמין להסכם, וקיים חשש כי למרות נכונותו של ביידן כעת לחזור אליו – בעוד שנתיים עשוי לעלות נשיא אמריקני חדש, או אולי אפילו טראמפ עצמו, שעשוי לסגת שוב מן ההסכם. במסגרת השיחות הבהירו האמריקנים לאיראנים כי אינם יכולים לקבוע כעת מהלכים עבור נשיא עתידי, אך ההערכה כי בסופו של דבר יוסכם על שורת ערבויות כלכליות שיבטיחו לאיראן "פיצוי" במקרה של נסיגה נוספת מן ההסכם.

דבר נוסף שחשוב להבהיר בכל הקשור לשיחות החזרה להסכם הגרעין היא העובדה כי הסכם הגרעין נועד לעסוק רק בסוגיות הקשורות לפרויקט הגרעין האיראני. בשל כך, כל דרישה (ובעיקר דרישות המגיעות מירושלים) – שהסכם הגרעין יעסוק גם בסוגיות התמיכה האיראנית בטרור אזורי ברחבי המזרח התיכון, אינן באמת רלוונטיות. בעקבות זאת, הסבירות כי בארה"ב אכן יסכימו לעסוק בזה, והסבירות כי בטהראן יסכימו לכל דרישה כזאת – היא קלושה במיוחד.

על רקע הדברים הללו, גם הדיווחים השונים כי ארה"ב מסרבת להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור הזרים כתנאי איראני לחזרה להסכם נדרשים להתקבל בפרופורציה המתאימה. לאורך השבועות האחרונים חזרו האיראנים והבהירו כי הדרישה להסרת משמרות המהפכה מהרשימה השחורה בארה"ב מעולם לא הייתה תנאי מקדים לחזרה להסכם. דווקא בשל כך, גוברת ההערכה כי התדרוכים האמריקניים בעניין זה – נועדו בעיקר עבור אוזניים ישראליות, ונועדו לשדר מסרים מרגיעים לישראל, אולם לא באמת היו לגורם מכריע בשיחות.

המנהיג העליון באיראן, עלי ח'אמנאי. חוסר אמון גדול (צילום: reuters)
המנהיג העליון באיראן, עלי ח'אמנאי. חוסר אמון גדול בארה"ב | צילום: reuters

 

במקביל, העובדה הזאת רלוונטית גם עבור הדרישות האיראניות. בתקופה האחרונה הציבו האיראנים על השולחן סוגיה חדשה כתנאי לחזרתם להסכם: סגירת חקירות של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית בעניין שורת ממצאי גרעין חריגים שנמצאו באיראן. הגם שמדובר בחקירות הקשורות לפרויקט הגרעין האיראני – גם סוגיה זו, כמו סוגיית הטרור האיראני – אינה סוגיה הקשורה באופן ישיר להסכם הגרעין, ולכן בארה"ב מסרבים בתוקף לדרישה זו.

בשבועות האחרונים מנהלים האמריקנים והאיראנים מעין "פינג פונג" בטיוטת הסכם הגרעין, ובסוף השבוע קיבלו האמריקנים את התשובה האחרונה מטהראן. על פי שורת הדיווחים מוושינגטון, בממשל ביידן לא אהבו את התגובה האיראנית, וכעת מתגברים הספקות בנוגע לאפשרות לחזרה להסכם – ויש גם מי שמעריכים כי כעת החזרה להסכם צפויה להידחות עד לאחרי בחירות האמצע בארה"ב בחודש נובמבר. ולמרות זאת, ההערכה כי לשני הצדדים אינטרס בחזרה להסכם נותרה – ולכן יש להיערך לאפשרות חידושו, גם בטווח הזמן הקרוב במיוחד.