נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לא מעוניין בהפסקת אש. בריאיון מיוחד שהעניק אתמול לעיתון וול סטריט ג'ורנל הזהיר זלנסקי מפני עצירת המלחמה כעת, ואמר כי הדבר רק ישחק לידי פוטין ורוסיה. לדבריו, רק החזרה מלאה של השטחים שרוסיה כבשה יוכלו לסייע לסיום המלחמה. "עצירת העימות כעת, מבלי להחזיר את השטחים, רק יחזקו את רוסיה ויניחו את הקרקע לסיבוב לחימה נוסף".
זלנסקי בטוח כי עצירת המלחמה כעת, דבר שרבים ממנהיגי העולם רוצים מאוד שיקרה, על רקע עליות המחירים הגדולות, רק יאפשר לרוסיה וצבאה להתכונן לסיבוב הבא. "אז עכשיו הם יוכלו לנוח, להכין מחדש את הצבא שלהם, ואז בתוך שנתיים או שלוש הם יכבשו עוד כמה מחוזות ויגידו שוב לעצור ולהגיע להסכמות. וכך זה ימשיך, אני בטוח במאה אחוזים".
כבר תקופה ארוכה שבצמרת הפיקוד ובשלטונות אוקראינה מודיעים כי הם נערכים לבצע מתקפת נגד שתסייע להחזיר לפחות חלק מהשטחים הכבושים. גם אם מצב הלחימה כעת נראה שאינו יאפשר זאת, זלנסקי וראשי הצבא האוקראיני בטוחים ביכולתם לעשות זאת. בארה"ב מבינים את הדברים, וממשיכים לספק לקייב נשק ותחמושת, ורק הלילה הודיעו בוושינגטון על חבילת סיוע נוספת לאוקראינה בסך 270 מיליון דולרים, שתכלול בין היתר עוד ארבע סוללות ארטילריות מתקדמות מסוג HIMARS.
זלנסקי מבין היטב כי התמיכה המערבית בנשק ובציוד היא צינור החמצן של אוקראינה במלחמה, וכל ההצלחה הצבאית של אוקראינה עד עתה הגיעה בזכותה. באוקראינה מודים למערב על התמיכה כל העת, אך טוענים כי הם זקוקים לכמות גדולה בהרבה של נשק. עם העברת ארבע הסוללות הנוספות יהיו בידי צבא אוקראינה 16 סוללות בסך הכול. רק השבוע אמר שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב כי קייב זקוקה ל-50 סוללות לפחות כדי להצליח להשיב את השטחים שאבדו.
ולמרות זאת, נשיא אוקראינה מבהיר שהסוללות המתקדמות שנכנסו לשדה הקרב רק בשבועות האחרונים, כבר עושות את ההבדל ומצדיקות את התיאור שקיבלו כ"שוברות שוויון". "משלוחי הנשק המערביים כבר מתחילים להשפיע על הנעשה במערכה בדונבאס", אמר בריאיון. "האבדות האוקראיניות ירדו לכ-30 מדי יום, לאחר תקופה ארוכה שבה עמדו על 200-100 בכל יום. עד לאחרונה הצליחה אוקראינה לירות רק 2,000-1,000 פגזים מדי יום – לעומת 12 אלף שיורים הרוסים. כעת, אוקראינה מסוגלת לירות יותר מ-6,000 פגזים ביום, ומנגד רוסיה חווה חוסר גדול בתחמושת".
בעוד שבאוקראינה נחושים להחזיר את כל השטחים שנכבשו מאז ה-24 בפברואר, ואפילו מעזים לדבר על החזרה של חצי האי קרים שסופח על ידי רוסיה כבר בשנת 2014, זלנסקי כמובן מסרב לחשוף את עיתוי ותזמון הרגע שבו אוקראינה תחל במתקפת נגד גדולה ומקיפה. באוקראינה מבינים היטב שהחודשים הקרובים הם הרגעים הקריטיים ביותר למהלך הגדול, וקיים חשש שכניסת המלחמה לחורף נוסף עשויה להעמיד בסכנה ממשית את המשך המחויבות המערבית לקייב, על רקע החשש מפני איומי הגז של פוטין.
במקביל לדברים האלה, החודש האחרון מנהל צבא אוקראינה מערכת איטית ועיקשת לשחרור אזורים במחוז חרסון הדרומי. בימים האחרונים נראה שהמאמצים הללו נושאים פרי של ממש, והלילה אמר בכיר בפנטגון כי אוקראינה הצליחה לשחרר לפחות כמה חלקים במחוז. עוד העריכו אתמול בכירים ביטחוניים בארה"ב כי אוקראינה הצליחה לפגוע ביותר מ-100 מטרות "איכותיות" של הרוסים, כמו מאגרי תחמושת גדולים ועמדות פיקוד ושליטה חשובות.
בנוסף, פורסם כי יותר מ-85% מכוחה הצבאי של רוסיה מושקע כעת במלחמה באוקראינה, כך על פי הפנטגון. בשל המחסור בכוח אדם והקושי הרוסי לגייס כוח אדם נוסף למלחמה, צבא רוסיה נאלץ בתקופה האחרונה להעביר למערכה שם כוחות גדולים מאזורים אחרים ברחבי רוסיה והעולם.
Latest Defence Intelligence update on the situation in Ukraine - 23 July 2022
— Ministry of Defence (@DefenceHQ) July 23, 2022
Find out more about the UK government's response: https://t.co/m5gfsJnVfM
#StandWithUkraine pic.twitter.com/RWnJFR8WY1
המודיעין הבריטי דיווח היום כי 48 השעות האחרונות לוו בקרבות אינטנסיביים במיוחד באזור חרסון, והרוסים נאבקים לשמור על השליטה באזור באמצעות ירי ארטילרי כבד. למרות זאת, קווי האספקה של הרוסים לאזור עומדים כעת בפני סכנה של ממש, ופגיעה בהם עשויה להיות מכה אסטרטגית קשה ביותר לצבא אוקראינה, שנאבק לשמור על אחיזתו באזור. בימים האחרונים גברו ההערכות במערב בנוגע לאפשרות של סיפוח אזורי הדרום לידי רוסיה. ההערכה היא כי בכוונת הרוסים לספח אותם מהר ככל האפשר, לפני מתקפת הנגד האוקראינית.