בתחילת השבוע העולם כולו הזדעזע מהתמונות והסיפורים שהתגלו בבוצ'ה, עיירה במחוז קייב, לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים. גופות של גברים ונשים עם ידיים קשורות הושארו ברחובות לאחר שנורו בראשם, קברי אחים נחשפו, וראיות על מעשי אונס אכזריים נראו גם כן, כשגופות נשים עירומות נמצאו בכמה מקומות בעיירה. ראשי מדינות גינו והתחייבו כי רוסיה תשלם על מעשיה, הנשיא זלנסקי הגיע למקום והכריז על רצח עם, וביידן קרא לחקור את פוטין על פשעי מלחמה.
לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יש כמובן את האופציה להוציא נגד נשיא רוסיה צו מעצר. האם העובדה הזו צריכה להדאיג את פוטין? עורך הדין יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, וכיום עוה"ד במשרד גדעון פישר ושות׳, ועורך הדין ניק קאופמן תובע לשעבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והישראלי היחיד שמשמש כסנגור בבית הדין, עונים על שאלות N12:
איך ניתן לקבוע מי ביצע פשעים נגד האנושות?
עו"ד ניק קאופמן: "לא מדינה מבצעת פשעים נגד האנושות, אלא יחידים. כלומר, אנשים שהם בשדה הקרב או שנותנים הוראות או שנמצאים בשרשרת הפיקוד ויש להם שליטה במיקום הלחימה. החקירות שמתבצעות עכשיו בשטח, נועדות בכדי להביא את החשודים בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי".
איך מגדירים עבירות כאלו?
"יש בעצם 4 עבירות בינלאומיות שמוגדרות 'פשעי זוועה': פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, תוקפנות ורצח עם. מה שמעניין אותנו בנושא המלחמה באוקראינה הם פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. ההבדל בין השניים הוא שלפני 1945 והשואה, לא הייתה קיימת עבירה של פשעים נגד האנושות, אלא רק פשעי מלחמה. אחרי מה שהיטלר עשה ליהודים בגרמניה, החליטו לבטא עבירה שמתבצעת כלפי עם, גם אם העם הזה לא מעורב במלחמה - משום שאחד הדברים שמגדירים פשע מלחמה הוא קרב מזויין. מי שמבצע את העבירה (רצח, אונס), מודע לקרב המזויין ויודע שהוא מבצע את הפשע במסגרת הקרב".
להערכתו של עו"ד קאופמן אין ספק שפשעי מלחמה הם סוג העבירה שתיחקר באוקראינה: "אין מחלוקת על כך שמדובר בקרב מזויין, ואין מחלקות שהתבצעו זוועות, השאלה מי ביצע אותן ולגבי מי אפשר לקבוע שיש אחריות".
מה צריך כדי להאשים את פוטין, או באופן כללי מנהיג, בפשעי מלחמה?
"צריך להוכיח שרשרת פיקודית ואחד מתוך שני סוגי אחריות. אחד: אחריות ישירה, שזה מי שמבצע את העבירה במו ידיו או מי שנותן את ההוראות. אחריות פיקודית מי שידע או היה צריך לדעת ולא מנע ביצוע פשעים או מי שלא העניש תוך ידיעה שפקודיו ביצעו פשעים. הוכחת שרשרת פיקודית קשה במיוחד".
כמה "שיניים" יש לבית הדין?
"דווקא במקרה הזה יש. אין ספק שיש סמכות להעמיד לדין אנשים במלחמה באוקראינה. הסיבה היא פשוטה: אחרי הקרב בדונבאס ב-2014, הפרלמנט האוקראיני הפנה את הסמכות לטיפול בתיקים האלה לבית הדין הבינלאומי וזאת למרות שרוסיה אינה חברה בבית הדין. בישראל המצב דומה, הפלסטינים טוענים בפני בית הדין שאנחנו מבצעים פשעים בשטחים – וישראל בתגובה אומרת שזו לא מדינה ולכן אינה יכולה בכלל להפנות תלונות לבית הדין".
"יהיו חקירות, ואני מניח שהתובע יוציא צווי מעצר. צו מעצר יופץ, כנראה, באופן סודי ואז במידה שיגיע המבוקש למדינה שחברה בבית הדין, הצו מבוצע על פי שיקול הדעת של המדינה הזו".
עורך הדין קפלינסקי טוען אחרת: "בית הדין הפלילי בהאג לפעמים מדבר עם עצמו כשהוא מנהל חקירות שאין בהן תוחלת במובן שלא צפוי שבסופו של דבר אדם יעמוד פיזית לדין בבית הדין הבין-לאומי".
האם יכול להיות שפוטין, או כל מנהיג יגיע לביקור מדיני כלשהו וייעצר?
"אני לא רוצה להתייחס לפוטין באופן אישי אלא לכל אדם בין אם הוא מנהיג או קצין בצבא שהוצא נגדו צו מעצר בבית הדין בהאג. תיאורטית זה יכול לקרות. לדוגמה, הוצא צו מעצר לנשיא סודן לשעבר עומר אל-בשיר בגין רצח עם. באשיר הגיע לבקר ביוהאנסבורג, דרום אפריקה, בהזמנת הנשיא לשעבר ג'ייקוב זומה. שם ביקשו הרשויות לבצע את צו המעצר.
לפני שהמשטרה המקומית והפרקליטות ביצעו את הפעולה, הנשיא זומה, הזהיר את אל-בשיר ואפשר לו להימלט בטיסה לפני שייעצר". הערכה של עורך הדין קאופמן היא שנשיא רוסיה יגיע אחרי המלחמה באוקראינה, רק למדינות שיבטיחו לו מראש כי לא יבצעו צו מעצר נגדו.
קפלינסקי: "יתכן שבדרגים הזוטרים יותר, קצין שביצע פשעי מלחמה ויש לכך ראיות, עלול לחלוף במדינה שיהיה לה האומץ או היכולת להסגיר אותו (בדומה לחשש של קצינים ישראליים). לגבי מנהיגים, אני לא צופה מהפך אופרטיבי".