ההתדרדרות נמשכת: ארגון השקיפות העולמי (TI) פרסם היום (שלישי) את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2021 (CPI), שבו ניצבת ישראל במקום ה-36 מתוך 180 מדינות. המדד, המתקיים משנת 1995, נחשב לכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפיסת היקפי השחיתות במגזר הציבורי במדינות השונות, ומאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי עשיית עסקים עם מדינות בהתחשב בתפיסת השחיתות בהתנהלותן.
על פי ממצאי המדד, מגמת הירידה שנעצרה בשנת 2019 והתחדשה בשנת 2020, נמשכת גם ב-2021. במדד 2016 קיבלה ישראל את הציון 64 ודורגה במקום ה-28, אך אז החלה ירידה לאורך 4 השנים הבאות כשבשנת 2020 ישראל קיבלה ציון 60 וניצבה במקום ה-35. נכון למדד הנוכחי, ישראל מדורגת במקום ה-36 מבין 180 מדינות, ירידה של מקום אחד, עם 59 נקודות מתוך 100 ומרחק של 9 נקודות בלבד מ"הקו האדום" שבו נמצאות המדינות שנתפסות מושחתות.
ביחס למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-29 בלבד מבין 37 המדינות החברות בארגון, ירידה של 4 מקומות ביחס לשנה הקודמת ולצד מדינות מפותחות אחרות בדמות פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.
במקום הראשון במדד מדורגות דנמרק, ניו-זילנד ופינלנד עם הציון 88. עבור השתיים הראשונות זו השנה השנייה ברציפות במקום הראשון, ואילו פינלנד עלתה בנקודה לעומת מדד 2020. אחריהן מדורגות סינגפור, שוודיה ונורבגיה עם הציון 85 כל אחת.
המדינות שקיבלו ציונים גבוהים יותר מישראל בשנת 2021 הן איחוד האמירויות עם הציון 69, ארצות הברית עם הציון 67, ברבדוס עם הציון 65 וליטא עם הציון 61. צרפת ובריטניה שיפרו במעט את הציון שלהן מהמדד הקודם, בעוד שגרמניה שומרת על הציון 80 מהשנה שעברה.
מדינות שנמצאות מתחת ל"קו האדום" על פי המדד הן טורקיה (38), הונגריה (43) ופולין (56), בהן הוכח קשר ישיר בין פגיעה בזכויות אדם ובחירויות הפרט לבין שחיתות. בתחתית המדד נמצאות דרום סודן (11), סוריה (13) וונצואלה (14), כשאת הציון 16 חולקות תימן, צפון קוריאה ואפגניסטן. עוד נזכרות לרעה הן ניקרגואה, הפיליפינים ואזרבייג'ן, בהן יש פגיעה קשה בזכויות אדם ואף רצח של פעילים פוליטיים ופעילי זכויות אדם.
חשיבות המדד על רקע משבר הקורונה בעולם
בדומה לשנת 2020, גם השנה התמקד המדד בקושי של ממשלות להתמודד עם מגפת הקורונה, תוך ההבנה כי אין מדובר בבעיית בריאות או במשבר כלכלי בלבד - אלא במשבר הנובע מהתנהלות פגומה של היעדר שקיפות ושחיתות בעקבותיה.
בשונה מתופעות שחיתות נסתרות מעין, תפיסת השחיתות ניתנת למדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפסת על ידי מומחים במכוני מחקר בהסתמך על מידע שנאסף על ידם, בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי.
במדד נבחנו היבטים של שחיתות ומידת מיגורה, שביניהם: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור אשר עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.
מדד CPI מתקיים על ידי ארגון השקיפות העולמי (TI) מדי שנה מאז שנת 1995, ונחשב למוביל בתחומו ולכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפיסת היקפי השחיתות בסקטור הציבורי ב-180 המדינות שנבדקות במסגרתו. משנת 2012, המדד הינו השוואתי, עקבי ורלוונטי בשל המתודולוגיה שחוזרת על עצמה מדי שנה. המדד נסמך על 13 מקורות מידע מ-12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומינהל עסקים. בחינת הממצאים נעשתה על ידי חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים בתחומים אלה במכוני המחקר ובמדינות הנבדקות.
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל שמפרסמת את הדוח בישראל, אמרה: "מדד 2021 מצביע על התגברות תפיסת השחיתות בישראל. לממצא זה חומרה יתרה בתקופה של התמודדות עם מגפת הקורונה, בה נדרשת מידה רבה יותר של שקיפות והגנה מפני פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות ולמניעת מהידרדרות לעבר תסמינים של מדינה מושחתת".