נמשכת המתיחות במזרח אירופה: ברחבי העולם ממשיכים להיערך לאפשרות של מלחמה שתפרוץ בין רוסיה ואוקראינה, ומעריכים כי זה יכול לקרות בכל רגע נתון. אתמול נפגשו אנתוני בלינקן וסרגיי לברוב, שרי החוץ של ארה"ב ורוסיה, במטרה לנסות ולהביא לרגיעה, אך ללא הצלחה. שני הצדדים הודיעו כי הסכימו להמשיך ולפעול לשמירת השלום באזור, אך גם הבהירו כי לא נרשמה כל פריצת דרך בשיחות בין השניים.

על רקע הדברים הללו, בוושיגנטון הולכת וגוברת הדאגה מפני מהלך צבאי רוסי בזמן הקרוב. אתר החדשות האמריקני בלומברג מדווח הבוקר (שבת) כי הנשיא ביידן כבר נערך לאפשרות שרוסיה תפתח במלחמה. על פי הדיווח, יבקש הנשיא ביידן מאמיר קטאר להעמיד אספקה חלופית של גז ליבשת אירופה – אם הנשיא הרוסי פוטין יעצור את אספקת הגז הרוסית.

שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב (צילום: ap)
שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב | צילום: ap

הנשיא ביידן הזמין את שיח' תמים בן חמד א-ת'אני, אמיר קטאר, לפגישה בהולה בבית הלבן. על פי הדיווח, גובר החשש בארה"ב מפני האפשרות שפוטין יעצור את אספקת הגז הרוסית ליבשת אירופה אם יוטלו עליו סנקציות כלכליות כבדות במקרה של פלישה רוסית לאוקראינה. "סנקציות נגד פלישה רוסית לאוקראינה עלולות להביא לשיבושים באספקת החשמל בכל אירופה, דווקא בעיצומו של החורף", נמסר.

במקביל, שגרירות ארה"ב באוקראינה פרסמה תיעוד של משלוח הסיוע הצבאי הראשון שהגיע הלילה מארה"ב לקייב. המשלוח, במשקל של יותר מ-90 טונות, כולל ככל הנראה ציוד צבאי רב. "המשלוח הזה מדגים את מידת המחוייבות של ארה"ב לאוקראינה", נכתב בהודעת השגרירות.

 

בתוך כך, אחת המדינות שנשענת יותר מכל על אנרגיה רוסית היא גרמניה, שם נראה כי הממשלה החדשה עדיין לא הצליחה לתפוס את מקומה בסכסוך הרחב. הבוקר דווח כי קנצלר גרמניה, אולף שולץ, דחה קריאה דחופה של הנשיא ביידן לפגישה בארה"ב. על פי הדיווחים, הודיעה לשכת שולץ לבית הלבן כי לוח הזמנים של הקנצלר החדש עמוס עד לסוף החודש לפחות – וכי אין באפשרותו לפגוש אותו.

עוד קודם לכן הודיעה גרמניה לאסטוניה כי היא אוסרת עליה להעביר ציוד צבאי וכלי נשק מתוצרת גרמנית לידי צבא אוקראינה. "נסכים להעביר לאוקראינה ציוד הומניטרי ורפואי, אך לא נסייע להם בנשק", נמסר מטעם ממשלת גרמניה. שני הדיווחים הללו מעלים ספק גדול בנוגע למידת נכונותה של הממשלה החדשה בגרמניה לצאת נגד מהלכיו השנויים במחלוקת של הנשיא פוטין, זאת לאחר שבימי הקנצלרית מרקל הקפידה גרמניה להביע את דעתה בעניין.

צבא רוסיה בתרגיל באזור רוסטוב, דרום המדינה (צילום: AP)
צבא רוסיה בתרגיל באזור רוסטוב, דרום המדינה | צילום: AP

בשנת 2014 סיפחה רוסיה את חצי האי קרים, ובדלנים אוקראינים פרו-רוסיים מטעמה השתלטו דה-פקטו על אזור דונבאס שבמזרח אוקראינה. כעת חוששים באוקראינה ובמערב כי בכוונת הרוסים להוציא אל הפועל מהלך צבאי שיאחד בין שני האזורים, ויקנה לרוסיה מסדרון יבשתי רצוף עד חצי האי שלשפת הים השחור. צבא רוסיה ריכז בגבול עם אוקראינה בחודשים האחרונים כוחות צבא רבים, עם דיווחים שונים בימים האחרונים על סדר גודל של כ-120 אלף לוחמים.

"ולדימיר פוטין חולם על יצירת מסדרון יבשתי בין השטחים הכבושים של רוסיה בחצי האי קרים ובחבל דונבאס, אנו לא ניתן לו לעשות זאת", אומר איוואן ארפייב, קצין בצבא אוקראינה לעיתון הבריטי גרדיאן. "אנו מוכנים לכל תרחיש שיקרה, כולל מתקפה". ארפייב וחייליו המוצבים במזרח אוקראינה מדווחים כי לכל אורך שעות הלילה הם יכולים לשמוע את נהמות מנועי הטנקים הרוסיים מעברו השני של הגבול. יחד עם זאת, ברור להם כי אם תפרוץ מתקפה של ממש, היא תגיע מן הים, האוויר והיבשה.

חיילי צבא אוקראינה בגבול המדינה (צילום: AP)
חיילי צבא אוקראינה בגבול המדינה | צילום: AP

במקביל, בשבוע שעבר פורסם ברשת CNN כי המודיעין האמריקני מעריך כי מהלך צבאי רוסי הוא עניין של זמן, והוסיפו והעריכו כי רוסיה עשויה לשלוח כוחות חבלה פרו-רוסיים לאזור דונבאס – במטרה ליצור פרובוקציה שתספק להם עילה לפתיחה במלחמה. במודיעין האמריקני מבהירים כי לא מדובר בכוחות רשמיים של רוסיה, מה שיעניק לה את העילה למלחמה, מבלי "להתלכלך" ומבלי להותיר טביעת אצבע שתפליל אותה, לכאורה.

ברוסיה חוזרים ומבהירים כי אינם מעוניינים במלחמה, אך ככל שעובר הזמן הם גם הולכים ומעלים את דרישותיהם מברית נאט"ו ומדינות המערב. בתחילה הודיעו במוסקווה כי העילה לעימות היא התנגדותם לאפשרות שאוקראינה תצטרף לנאט"ו – תרחיש שככל הנראה ירד מהפרק בשלב זה. לאחר שהשיגו מטרה זאת, נראה כי ברוסיה החליטו להעלות את העימות. השבוע דרשו הרוסים כי גם בולגריה ורומניה, שהצטרפו לברית נאט"ו בשנת 1997, יעזבו אותה. בנאט"ו הגיבו לדרישה בזעם, ובסופיה ובוקרשט הודיעו באופן רשמי כי לא יסכימו לכל דרישה שכזאת.