"יומנה של אנה פרנק" פורסם לפני שבעים וחמש שנים - ועדיין שאלה אחת נותרה פתוחה: מי התריע לצוות החיפוש הנאצי על מקום המסתור של הנערה היהודייה שהסתתרה עם משפחתה במסתור מאחורי מחסן באמסטרדם? לאורך השנים שתי חקירות משטרתיות הולנדיות ואינספור היסטוריונים העלו תיאוריות, אך מסקנות נחרצות לא היו. כעת, עשרה ימים בלבד לפני יום השואה הבין-לאומי, צוות חוקרים בראשות סוכן FBI ותיק הודיע שמצא תשובה לשאלה שמשפילה היסטוריונים ורודפת את הולנד: מי היה אחראי לבגידה?
סוכן FBI הוותיק, וינס פנקוק, הודיע שהצליח לגלות מי בגד באנה פרנק ובמשפחתה וחשף את מקום המחבוא שלהם לאנשי המשטר הנאצי. "החקירה גילתה שארנולד ואן דן ברג, איש עסקים יהודי בולט שכיהן במועצה היהודית של הנאצים, הוא שהלשין על פרנק ומשפחתה לרשויות", אמר פנקוק בריאיון לתוכנית "60 דקות" של CBS.
"הרכבתי צוות חקירה שכלל פסיכולוג חוקר, חוקר פשעי מלחמה, היסטוריונים, קרימינולוגים וחוקרי ארכיונים צבאיים", הדגיש סוכן ה-FBI. "המטרה להבין מי חשף את מקום המחבוא של המשפחה. הצוות ואני ישבנו ועשינו רשימה של דרכים שבהן ניתן היה לגלות את המסתור. האם הייתה חוסר זהירות של האנשים שחיו במסתור? אולי נשמע רעש חזק מדי? האם ראו אותם בחלונות? האם זו הייתה בגידה"?
מחקירת ההיסטוריונים עולה כי ב-4 באוגוסט 1944 הוביל מלשן, שזהותו נשמרה בסוד כמעט 80 שנה, את המשטרה הנאצית אל החדר הסודי. הנאצים עצרו את משפחת פרנק יחד עם משפחה נוספת שחיה איתם. פרנק, שכתבה יומן שיהפוך במרוצת השנים לעדות על מצוקת הקהילה היהודית באירופה, מתה ממחלת הטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן פחות משנה לאחר שנתפסה.
"העובדה שהוא יהודי הציבה אותו במצב בלתי נסבל. הוא היה צריך לעשות משהו כדי להציל את חייו"
פנקוק יוצא להגנת ואן דן ברג
פנקוק אמר: "השתמשנו ברשומות הולנדיות מאותה התקופה. הנאצים התכוונו לנקות את הולנד מכל היהודים. זה היה חלק מהפתרון הסופי. ב 1942 היו כ-25 אלף יהודים שהסתתרו ברחבי המדינה. הנאצים היו מיומנים ביכולת שלהם לגרום לאנשים לדבר", אמר.
לדבריו, אנשי המשטר תמיד ישאלו את כל מי שהם עצרו אם הם מכירים יהודים שמסתתרים. זו הייתה דרך "יעילה" לגרום לאנשים לדבר בתקווה לעונש קל יותר. השיטה הזו הביאה לתפיסת המוני יהודים והיום - הובילה את פנקוק והצוות לתשובות ולסימון של עשרות חשודים.
על פי מעבר על הרשומות האלה - פנקוק סימן כחשוד את ואן דן ברג, שמשפחתו מעולם לא נשלחה למחנות הריכוז. פנקוקה אמר כי ואן דן ברג חי חיים שגרתיים ונורמליים באמסטרדם, גם כשהתרחשה הפשיטה נגד יהודים. בהמשך יצא פנקוק להגנתו של ואן דן ברג והדגיש: "צריכים לזכור שהעובדה שהוא יהודי הציבה אותו במצב בלתי נסבל על ידי הנאצים. הוא היה צריך לעשות משהו כדי להציל את חייו".