הישראלים והדרום קוריאנים חיים במציאות די דומה: שתי מדינות צעירות עם איום ביטחוני ממשי, הטילים של קים ג'ונג און שם ושל חמינאי מכוונים עלינו ארץ. גם כאן וגם שם יש תחושה של שווים יותר ושווים פחות. אבל אותה המציאות משפיעה באופן שונה לחלוטין עלינו ועליהם. בעוד שהישראלים תמיד יחפשו קיצורי דרך, את ה׳לעשות קופה׳, בקוריאה מאמינים בעבודה קשה - אין הנחות, אין עיגולי פינות.
החתירה לשלמות, המעמדות הנוקשים, התדמית ותצוגת הראווה, אלו רק חלק מהמאפיינים של החברה הייחודית הזו. חברה בה תמיד תנסה לשדרג את עצמך. בפרק הראשון של סדרת הכתבות המיוחדת ניכנס לעומק לעולם הניתוחים הפלסטיים בדרום קוריאה ונראה כיצד טיפולים אלו מחלחלים לכל רבדי החברה.
שלמות
ביום שגרתי במרכז לרפואה פלסטית וונג'ין - הדלת של אגף הניתוח לא מספיקה להיסגר ועוד מטופלת נכנסת. כשהיא תצא היא תיראה אחרת. איזה ניתוח עשית? אנו שואלים את יו ג'ין סאו. הצעירה, ״הצרת עצמות לחיים", היא מספרת לנו אחרי שכבר עברה את השינוי. למה החלטת לעשות את הניתוח? ״בגלל שעצמות הלחיים שלי היו רחבות מדי לטעמי".
אבל אל תטעו, לא בבית ולא בעבודה יסתכלו בתימהון על הבחירה של יו ג'ין, רק בת 28, לעבור ניתוח שמשנה את הפנים. כל אישה רביעית עוברת לפחות פרוצדורה ניתוחית אחת בדרך להשגת פנים מושלמות לפי הסטנדרטים הקוריאניים.
"עדיין יש קצת נפיחות, אבל אני יותר מרוצה מהפנים שלי כפי שהם עכשיו", היא אומרת לנו לאחר הביקור אצל הרופא. כששאלנו בדבר חשיבות הניתוח ומדוע בחרה לעשותו, היא הסבירה בפשטות: "בקוריאה פנים צרות זה חלק מאידיאל היופי, ופנים צרות, בתמונות למשל, נראות הרבה יותר טוב".
כאן תמיד אפשר לתקן עוד קצת את הנראות, ובאמת המרכז הרפואי פועל יותר כמו מפעל קטן של ניתוחים פלסטיים. הקו המנחה של העיצוב הוא דומה יותר לבית קפה או לובי של בית מלון, אבל למעשה יש פה 35 חדי ניתוח.
"לפעמים יש לנו מעבר ל-200 ניתוחים ביום", מספר לנו איאן הרופא הראשי במקום, שמסביר כי הגיל הממוצע של הלקוחות הוא לא מה שאנו רגילים במערב. "מ-20 עד 40, אבל בימים אלו זה משתנה מאוד. כיום אפילו בני נוער מגיעים לפעמים להסתכל על הניתוחים שאנחנו מציעים".
בקוריאה - הארץ שבה מספר הניתוחים הפלסטיים לנפש הוא הגבוה ביותר בעולם בפער, לא מדברים על הליכים שמבקשים להחזיר את הזמן אחורה. עיקר התעשייה עוסקת בעיצוב פנים מחדש בעיקר לנשים צעירות, כחלק מההתאמה שלהן למשחק החיים התחרותי הקוריאני.
"יש תלמידי תיכון שההורים שלהם מציעים להם ניתוח בתור מתנה - זו מין השקעה לכל החיים", הוא מספר. פה עיצוב הפנים מחדש זה לא מותרות של כוכבניות ריאלטי, במונחים קוריאניים זו השקעה. "זו חברה מאוד תחרותית. כשזה נוגע לקריירה שלך, נראות חיצונית היא לפעמים במקום הראשון כי אתה צריך להותיר רושם ממש טוב".
"אומרים שהאנשים בקוריאה מתמקדים בהופעה החיצונית יותר מאשר במדינות אחרות", המנתח נותן לנו דוגמה: "אם יש שתי בנות שמתמודדות על אותה העבודה ואותה המשרה, אבל מישהי מהן נראית טוב יותר, סביר שהיא תקבל את העבודה".
הנשים שיושבות ומחכות לתוצאות הניתוחים שלהן – כולן חוו את החובה לצרף תמונת ראש לקורות החיים שלהן. נוהג שרק כעת מתחיל לצבור ביקורת. אך לא רק נשים, מסביר לנו המנתח הראשי, גם בקרב גברים המנהג של ניתוחים פלסטיים נהיה נפוץ.
לדבריו המטרה של הניתוחים היא לא לנסות ולהתקרב לאידאל היופי המוכר לנו, הם לא מנסים להיראות מערביים, לא בצורה ולא בגוונים. הלוק של בלונדינית שופעת עם עיניים כחולות לא מדבר אליהם, יש להם מודל נחשק משלהם "הן רוצות סנטר ארוך יותר ופנים בצורת וי - בלי עצמות לחיים".
והדרך להשגת המראה הנחשק של הסנטר - טכניקה ייחודית מסובכת וכואבת מאוד, שלא מקובלת בעולם. בה ממש מרסקים את הלסת ובונים מחדש. "העפעפיים הכפולים (כמו שיש במערב) לא מודגשים במיוחד. כלומר, הן רוצות מראה טבעי יותר", הוא מספר. "אישה קוריאנית תעבור, אני די בטוח, שניתוח אחד או שניים, במהלך חייה, זה יכול להיות די ממכר".
בעידן הקורונה פנינת הפלסטיקה איבדה חלק גדול מההכנסות ממנותחים שנהרו לכאן מכל העולם. אבל הקוריאנים לא אכזבו גם עם מסכות, אפילו להפך. המקומיים מנצלים את ההזדמנות כדי לבצע עוד ניתוחים.
נראות
תעשיית היופי נוכחת מאוד ברחובות סיאול הבירה. לא רק המראה המרשים והמוקפד של האנשים, אלא גם האחוז הגבוה מאוד של חנויות שמציעות מוצרי קוסמטיקה. האישה הקוריאנית מוציאה את הסכום הגבוה ביותר לטיפוח מבין הנשים בעולם.
אדווין הוא מפעל שמייצר עשרות מוצרים למותגים קוריאנים שונים. "מייצרים 5,000 יחידות ביום. את כל המוצרים האלה אנחנו בעיקר מייצאים לשוק הבין-לאומי", מנהל המפעל מדגיש שהמוצרים מתאימים לכולם.
שגעון מסכות הפנים שכבש את העולם, התחיל בקוריאה, שם כמו כל דבר, גם שגרת הטיפוח קפדנית מאוד. כמעט כל אישה קוריאנית לא מתחילה את הבוקר מבלי לטפח את הפנים במה שנקרא ׳שיטת עשרת הצעדים׳. מדובר בשוק שנוסק במהירות וגלגל רק בשנה החולפת כמעט עשרה מיליארד דולר.
ראווה
במקום כזה שבו המעמד הוא כל כך חשוב, התחמשות במותגים שיעידו עד כמה עמוק הכיס שלך, היא מאוד מקובלת. הרבה מאוד קוריאנים שקעו בחובות כבדים כשהם ניסו להתאים את עצמם למעמד כלכלי גבוה משלהם. בעלי החנויות כאן מספרים שאם אתה מתקבל לעבודה חדשה אתה לפעמים תיקח הלוואה במיוחד, רק כדי לחדש את המלתחה שלך.
"בקוריאה היוטיוברים בדרך כלל מצלמים רק את הפנים בקלוז-אפ ובחלק התחתון לובשים מכנסיים נוחים", מספרת לנו ביוטי נני בעת ביקור בביתה בעיר הבירה. נני, מומחית העור ומעלה לרשתות סרטונים בהם היא מבקרת וממליצה על מוצרים, אך לגבי מספר הצפיות שהיא מקבלת על כל סרטון היא אומר בענווה "האמת, אי אפשר לחזות את זה. גם במקרה שאני חושבת זה בטח לא יצליח, פתאום יש המון צפיות".
ביוטי נני או בשמה האמיתי ג'ונג דא ני, היא יוטיוברית בקנה מידה בינוני כאן. לסרטון הכי נצפה שלה היו מיליון וחצי צפיות. "בערוץ שלי יש הכי הרבה צופים בין הגילים 20 ל-30", היא מתוודה ומספרת על החיוניות של המראה החיצוני לשוק במדינתה. ״בריאיון עבודה מסתכלים על ההופעה החיצונית של המרואיין ונותנים לו ניקוד על זה, ולכן משקיעים קצת יותר במראה החיצוני״.
מעמדות
בקוריאה אין את הטאבו המערבי לפיו ניתוחים פלסטיים הם איזה משהו שצריך להסתיר - אלא להפך. יש מינוח שקוראים לו "קוסמטיקה תעסוקתית" וזה יכול לעזור בקבלה לעבודה. אך לתעסוקה פה יש עוד שכבה המעמדות בקוריאה והן אולי הפקטור הכי דרמטי בחיים.
הרבה מאוד מדדים בקוריאה וישראל דומים. מדד הפערים, הג'יני, דומה למה שקורה אצלנו מבחינת אבטלה, עוני ואפילו בשכר הממוצע. אבל כאן, המונח שמשתמשים בו הוא "גיהנום קוריאה" והוא מתייחס לתסכול, לייאוש הגדול מזה שלא חשוב כמה תשקיע, לא באמת תצליח לנפץ את תקרת הזכוכית הכבדה הזו ולטפס מעמד הלאה.
אך לא רק מעמדות כלכליים קיימים בחברה הקוראנית, שעדיין בעלת מבנה פטריארכלי די מסורתי. בקוריאה חושבים שנשים פחות חזקות ונראה שיש קשר בין ההשקעה החיצונית למעמד האישה. עם כל הקדמה, בקוריאה פערי השכר על רקע מגדרי הם באמת החדים ביותר בין המדינות המפותחות. אבל לפני שאנו מבקרים – נציין שישראל מדורגת מיד אחריה.
המעמד שמקנה המראה החיצוני המהונדס, מכריח גם את המבוגרים יותר להיכנס לתחרות. "ככל שאני מתבגרת אין לי ביטחון בפנים שלי", אומרת לנו בכנות סו יון הו לאחר שגם היא נכנעה ללחץ, "אני רוצה למחוק את כל מה שקרה לפנים שלי ב-50 השנים האחרונות. נשים קוריאניות הן יפות וגם אני רוצה".
"כשהפנים שלך נראות צעירות, הרושם הראשוני שאת יוצרת הוא יותר טוב", אומרת לנו הו. "יש לי בית קפה קטן ונראה לי שאם אנשים נכנסים, הם מעדיפים לראות פנים יפות". לכך מוסיף לנו איאן, המנתח שגם הו תעבור תחת סכינו המקצועית. "החברה היא מאוד תחרותית, הלימודים בבית הספר הם מאוד תחרותיים, אתה חייב להיות טוב יותר מהאחרים, הילדים שלך חייבים להיות טובים יותר מהאחרים" אומר לנו איאן. "זאת הסיבה שאנשים בקוריאה לא רוצים להביא ילדים".
לבסוף הוא מבקר קלות על החברה בה הוא חיי: "אני חושב שתחרות כל כך קשה כל הזמן היא לא טובה לבריאות הנפשית. אז איכשהו אתה צריך להוריד את הלחץ בשלב מסוים".