כמעט כל הקהילה הבין-לאומית רואה בפלישה הרוסית לאוקראינה הפרה חמורה של הסדר העולמי ושל המשפט הבין-לאומי. ועדיין, מדינות ברית נאט"ו הצהירו מראש שלא ינקטו פעולות צבאיות בתגובה לפעולה הרוסית. המערב בעיקר מטיל סנקציות נגד רוסיה ומסייע בציוד צבאי לאוקראינה, אך נראה שיש גם אופציות משפטיות שטרם מוצו. פרופ' עמיחי כהן ופרופ' יובל שני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים מה הן אפשרויות התגובה שעוד נותרו למערב – ומה רצף האירועים שהוביל לפלישה.
סיקור הפלישה לאוקראינה ב-N12:
• סנקציות נגד פוטין עצמו? לא בטוח שזה אפשרי
• דיווח: מאות שכירי חרב רוסים נשלחו לרצוח את זלנסקי
• אחד ביום: המחיר שרוסיה תשלם על הפלישה
התגובה של המערב - וההליכים המשפטיים שעל הפרק
מה כוללת התגובה הבין-לאומית למלחמה?
בתגובה לפלישה הרוסית, מדינות המערב העניקו סיוע צבאי לאוקראינה והטילו סנקציות נגד רוסיה. חשוב לציין שישנן סנקציות נגד רוסיה עוד משנת 2014, אז סיפחה רוסיה את חצי האי קרים. סנקציות אלו כללו איסור על מסחר באזורי המריבה, איסור על מכירה של טכנולוגיות לרוסיה, מגבלות על השימוש של בנקים רוסיים מסוימים בשווקי הכספים הבינלאומיים, וכן שורה של סנקציות אישיות נגד מקורבים לפוטין. בימים האחרונים הורחבו מאוד הסנקציות על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות.
ההרחבה המרכזית של הסנקציות על ידי ארה"ב כוללת איסור מוחלט של כל סחר, השקעה או קשר כלכלי כלשהו עם האזורים הבדלניים באוקראינה. כמו כן, האמריקאים סיווגו עוד בנקים וחברות רוסיות ככאלו שאין לקיים איתם קשרים עסקיים, ובלמו את הגישה של חברות אלו לשווקי הכספים העולמיים, לרבות מערכת הסליקה הבינלאמית SWIFT.
נוסף על כך, גרמניה כבר הודיעה כי היא מקפיאה את פרויקט צינור הגז נורדסטרים2 - המיועד להעביר כמויות גדולות של גז טבעי מרוסיה ליבשת אירופה. מועצת אירופה החליט על השעיית רוסיה מהארגון. גם גופי ספורט ותרבות הודיעו כבר על העתקת אירועים מרוסיה וביטול השתתפותה במסגרות מסוימות, כמו תחרות האירוויזיון. יש להניח שהסנקציות יוחמרו יותר בעתיד הקרוב.
האם ניתן לנקוט הליכים משפטיים כנגד פעילות רוסיה?
פעילותה של רוסיה תגרור ברמה גבוהה של ודאות שורה ארוכה של הליכים משפטיים נגדה במגוון פורומים בין-לאומיים. למרות שהליכים אלה נוטים להימשך שנים רבות, הם צפויים להגביר בהדרגה את הלחץ הבין-לאומי על רוסיה ולהבליט את היותה מדינה המפרה באופן סדרתי את הדין הבין-לאומי.
בית הדין הבין-לאומי: למרות שרוסיה לא קיבלה על עצמה את סמכות השיפוט של בית הדין הבין-לאומי בהאג, היא עלולה למצוא את עצמה נתבעת בפניו על-ידי אוקראינה. זאת, על בסיס אמנות שונות המקנות סמכות שיפוט ספציפית לבית הדין בסכסוכים. כבר כיום עומדת בפני בית הדין תביעה של אוקראינה נגד רוסיה המאשימה אותה באפליה גזעית של אזרחים ממוצא אוקראיני בחבל קרים ובמימון ארגוני טרור בחבל דונבאס, ובעבר הוגשה תביעה דומה נגד רוסיה על-ידי גאורגיה, אשר נדחתה בסופו של דבר מטעמים פרוצדורליים.
יש להניח כי אוקראינה תגיש בקרוב תביעות נוספות, ויתכן כי אף תנסה ליזום החלטה מצד העצרת הכללית של האו"ם, שתבקש מבית הדין חוות דעת מייעצת סביב סוגיות משפטיות ספציפיות, כגון חוקיות ההכרה הרוסית במחוזות הפורשים.
בית הדין האירופי לזכויות אדם: בית דין נוסף צפוי לדון בפעולות צבא רוסיה באוקראינה הוא בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג, שקבע בשנה שעברה כי רוסיה ביצעה שורה של הפרות זכויות אדם במהלך הפלישה שלה לגיאורגיה. כבר כיום עומדות בפני בית הדין כ-8,000 תלונות של תושבים אוקראינים על הפרות זכויות אדם מצד רוסיה במהלך הסכסוך בקרים ובדונבאס, כמו גם 9 תלונות של אוקראינה בגין פעילות צבא רוסיה נגד אוקראינה.
בית הדין הפלילי הבין-לאומי: גם בית הדין הפלילי הבין-לאומי, שגם מושבו בעיר האג, עשוי למצוא עצמו מעורב במלחמה החדשה. אוקראינה אינה מדינה חברה בחוקת רומא אשר הקימה את בית הדין, אך היא הסמיכה אותו לחקור פשעים שבוצעו בשטחה לאחר שנת 2014. למעשה, בית הדין חוקר מאז טענות בדבר פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, שבוצעו במהלך מלחמת האזרחים בשטח אוקראינה ובשטח חצי האי קרים.
פאטו בנסודה, התובעת הקודמת של בית הדין, ביקשה לפני יותר משנה מהרכב של שופטי בית הדין לאשר לה לפתוח בחקירה פלילית נגד המעורבים בפשעים, וקראה לרוסיה ולאוקראינה לשתף פעולה עם החקירה. חקירות אלה עשויות להבשיל לכתבי אישום נגד בכירי המשטר ברוסיה, לרבות נגד פוטין עצמו.
גם כאן, ההתלקחות הצבאית החדשה המלווה בפגיעה באזרחים, בפגיעה מכוונת או במעצר שרירותי – צפויה להוביל לחקירות חדשות נגד ראשי השלטון והצבא ברוסיה. אלא שבשל העובדה שרוסיה אינה חברה בבית הדין בהאג, לא ניתן יהיה להעמיד לדין את ראשיה בגין הפלישה לאוקראינה אלא רק עקב פשעים אחרים שהם ביצעו או יבצעו בשטח אוקראינה.
עד כמה המהלכים המשפטיים כנגד רוסיה צפויים להשפיע?
בשורה התחתונה, מהלכיו האחרונים של נשיא רוסיה נגד אוקראינה מייצגים לא רק הימור צבאי ודיפלומטי, אלא גם הימור משפטי גדול, העלול להוביל למבול של הליכים משפטיים נגד רוסיה, ויתכן אף להליכים משפטיים נגדו באופן אישי. על בסיס ניסיון העבר, גם אם הליכים אלה יימשכו זמן רב, הרי שהם צפויים להוביל לתוצאות קשות מבחינתה של רוסיה. ההליכים יגררו לא רק גינוי של רוסיה, אלא אף מגבלות משמעותיות על תנועתם החופשית של רבים ממנהיגי רוסיה ברחבי העולם. אפילו מעצמה בסדר גודל של רוסיה, תתקשה להתעלם מההליכים המשפטיים הבין-לאומיים.
האם יש לפלישה הרוסית השפעות על הסדר העולמי בכללו?
כאמור, הפלישה הרוסית לאוקראינה כוללת נטילה של סיכונים משמעותיים מצד רוסיה: הן באשר לסנקציות כלכליות, והן באשר להליכים משפטיים שונים. נטילת סיכונים כל כך משמעותיים עשויה להצביע על החשיבות הרבה שפוטין מייחס לאינטרס הלאומי של רוסיה המונח על כפות המאזניים, ועל נכונותו לשבור את הכלים ולהתנתק הלכה למעשה ממוסדות המשפט הבינלאומי וממסגרות כלכליות ופוליטיות המבוססות עליהם, כגון מועצת אירופה.
ההתנגשות הצפויה בין רוסיה של פוטין לבין מוסדות המשפט הבינלאומי צפויה לזעזע את הסדר העולמי הקיים. אם כך אכן יקרה, לא רק אוקראינה ואזרחיה, אלא גם השלום והסדר העולמי עשויים להיות קורבנות של המלחמה במזרח אירופה.
הרקע למלחמה: רצף ההתרחשויות שהובילו לפלישה
מה הם שורשי הסכסוך הרוסי–אוקראיני?
ביסוד הסכסוך הרוסי אוקראיני עומדות כמה סוגיות. ראשית, באוקראינה קיים מתח בין החלק המערבי של אוקראינה, המיושב ברובו באוקראינים, ובין מחוזות מסוימים בחלק המזרחי של אוקראינה, המיושבים ברובם ברוסים. כל עוד הייתה ממשלת אוקראינה בת ברית קרובה של הרוסים, לא היה מתח זה בעייתי במיוחד בעיני הרוסים.
אלא שבמהלך השנים, מאז זכתה לעצמאות, ביקשו כוחות שונים באוקראינה לקרב אותה למערב, ולהתנתק בהדרגה מקשריה עם רוסיה. שיאו של התהליך היה בראשית שנת 2014, כשהאוקראינים התקוממו ב"ארועי יברומאידאן" נגד השלטון הפרו-רוסי של נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', והצליחו להחליף את שלטונו בשלטון פרו מערבי. זה הכעיס מאוד את הרוסים, שכן רוסיה תפסה מאז ומעולם את אוקראינה, שהיא אחת המדינות הגדולות באירופה, כחלק מתחום ההשפעה הרוסי.
לרוסים יש גם אינטרסים גיאופוליטיים וכלכליים חשובים באזור אוקראינה המהווה גשר יבשתי בין רוסיה לאירופה. זיקה היסטורית מיוחדת יש לרוסיה ביחס לגבי חצי האי-קרים ובסבסטפול שבה עוגן צי הים השחור הרוסי. רוסיה סיפחה אזורים אלה לשטחה כבר בשנת 2014.
כיצד התחיל העימות הצבאי בין רוסיה לאוקראינה?
בסוף פברואר שנת 2014, פלשו כוחות רוסיים וכוחות בדלנים רוסיים לקרים, והשתלטו עליה במהירות. כמה שבועות לאחר מכן נערך בחצי האי משאל עם, ובו הצביעו למעלה מ 96% מהמשתתפים לטובת פרישה מאוקראינה והצטרפות לרוסיה. בעקבות זאת, סופחה קרים לרוסיה.
בעקבות ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים, החלו תושבים רוסים באזור דונבאס בהפרות סדר. רוסיה ניצלה את המצב, ובתמיכה של "מתנדבים" רוסיים, הוקמו "הרפובליקה של דונייצק", ו"הרפובליקה של לוהנסק" המבקשות להתנתק מאוקראינה. החל מאוגוסט שנת 2014 התנהלו באזור דונבאס קרבות שבהם ניסתה אוקראינה, ובתחילה אף הצליחה, להשתלט מחדש על רוב שטחי המחוזות ה"בדלניים".
בספטמבר 2014 נחתם הסכם מינסק שנועד להביא להפסקת אש. על פי הסכם מינסק, התחייבה אוקראינה למתן אוטונומיה למחוזות הבדלניים, וכן חסינות לראשי הבדלנים, תמורת הפסקת הלחימה. הפסקת האש לא החזיקה מעמד זמן רב. למעשה, מאז 2014 מתנהלת לחימה במחוז דונבאס, בעצימות משתנה.
מה קרה לאחרונה שהביא לפלישה הרוסית לאוקראינה?
כפי הנראה, התוכנית של רוסיה בראשות הנשיא פוטין לפלוש לאוקראינה נבעה מרצונו להבטיח שאוקראינה לא תצטרף לברית נאט"ו, למרות שהצטרפות כזו אינה כרגע על הפרק. כדי להבטיח את זה, פוטין כנראה שואף להחליף את המשטר באוקראינה. עם זאת, פוטין תירץ את הפלישה בהגנה על הרפובליקות הבדלניות מפני ״רצח עם" המתבצע כביכול נגדם.
ב-21 בפברואר הכריז ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, על הכרה בעצמאות הרפובליקות הבדלניות. תחת כסות של סיוע לרפובליקות אלו, והגנה על תושביהם מפני "התקפות" של צבא אוקראינה, פלשו כוחות רוסיה לאוקראינה ב 24 בפברואר 2022.
פרופ' כהן הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו; פרופ' שני הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.