"לא לוותר ולהתפלל": ינאי רימון, בן 25 משדרות וחבריו מהצבא, המתינו לירידה בתחלואת הקורונה כדי לצאת לטיול הגדול במקסיקו, אלא ששלשום אירעה טרגדיה - ינאי נסחף במורד הנהר באזור העיירה לאס נובס - ומאז לא נראה. החיפושים אחריו נמשכים גם היום (שישי) וקרובי המשפחה מנסים להישאר אופטימיים: "מקווים שיהיו תוצאות טובות".
החיפושים אחר ינאי מתרחבים - עם רחפנים, סירות וכלבי גישוש
בני מרקוביץ, אביו של זיו, חברו של ינאי שיצא עימו לטיול, סיפר: "לצערנו, כיסו את רוב השטח ללא תוצאות. מבקשים מכולם לא לוותר ולהתפלל לסיום טוב של האירוע. אנחנו רוצים להיות אופטימיים ומודים לכל החברים, למשרד החוץ ולחיליק מגנוס".
"ינאי חייכן, אופטימי ואוהב אנשים"
כוחות איתור וחילוץ מקומיים ממשיכים בחיפושים אחר ינאי, בשיתוף פעולה של משרד החוץ וחברת הביטוח פאספורטכארד, הוטס צוות מיוחד של מגנוס שנחת במקסיקו - לניהול האירוע בשטח ולהרחבת פעולות האיתור. קונסול ישראל במקסיקו שמואל איתן בדרכו למקום. הפעולות מתבצעות כעת באוויר באמצעות מסוקים וצוות אווירי של מפעילי רחפנים, סריקת סירות וקיאקים, כלבי גישוש וסריקות רגליות לאורך גדות הנהר, כולל של חבריו.
על ינאי סיפר מרקוביץ: "אנחנו מתגעגעים לינאי - ילד חייכן, שמח, אופטימי, אוהב אנשים ולא רק מאחר שזה הרגע הזה. הוא הבן הרביעי של המשפחה, חבר ילדות. בחור חסון וחכם. אף אחד מהם לא לוקח סיכונים מיותרים, הרבה מהם עשו דברים הרבה יותר מסוכנים במהלך השירות הצבאי. אני וכל האחרים לא מצליחים לעכל את הטרגדיה הזו".
"הם יצאו לטיול חבורה של חיילים, שהיו בשירות ארוך ומשמעותי וחיכו לסיום הקורונה, כדי לצאת לטיול הגדול שלהם. הם נפגשו במקסיקו לחוויה אחרונה משותפת - ארבעה חברים משדרות ושלושה חברים שהצטרפו", הוא אמר. "במסגרת הבילוי, הם החליטו לשכור מדריך ולצאת לטייל בשמורה".
לדבריו, הם יצאו בסביבות 16:00 ביום רביעי לאזור הנהר, שם ינאי החליק. "לא יודעים בדיוק איך. הוא נפל לתוך החלק הכי סואן של הנחל שמרכז בתוכו כמות מים גדולה מאוד - ונסחף במורד. בשלב מסוים הם עוד ראו את הראש שלו, רצו מיד במורד הנהר כדי לפגוש אותו ולהציל אותו למטה. הם נכנסו לתוך סבך וראו שהם לא מצליחים לראות שום דבר. הם יצרו מיד קשר עם חברת הביטוח וכולם התגייסו, גם משרד החוץ נכנס לתמונה".
"נוצר איחוד של כוחות וכבר בשעה הראשונה נכנסו רחפנים עם אמצעי ראיית לילה. כשהחושך ירד והבינו שלא יכולים לתרום כלום, המתינו לאור ראשון והתארגנו ליציאה. הם הקימו חפ"ק כדי להיערך לחיפושים באור היום. בינתיים, יחד עם המשפחה נסענו למטה וקיבלנו את תוכנית העבודה המתוכננת", הוא הוסיף.
"הבנו שיש שעות של אור שהן קריטיות ולכן, עם המשפחה והחברים ניסינו לבנות תוכנית פעולה ראשונית על בסיס החברים שהתארגנו שם. לא מסוגל להבין מאיפה הם הביאו את הכוחות", אמר מרקוביץ.
